Chapter 10

1Israel is a vine devoid of fruit fitting for it. When I increased their good, they increased for the altars; when I increased for their land, they increased pillars.   אגֶּ֚פֶן בּוֹקֵק֙ יִשְׂרָאֵ֔ל פְּרִ֖י יְשַׁוֶּה־לּ֑וֹ כְּרֹ֣ב לְפִרְי֗וֹ הִרְבָּה֙ לַמִּזְבְּח֔וֹת כְּט֣וֹב לְאַרְצ֔וֹ הֵטִ֖יבוּ מַצֵּבֽוֹת:
Israel is a vine devoid of fruit fitting for it. Israel resembles a vine that casts off all its good fruit. So did they forsake Me, Who is the good and fitting fruit for them.   גפן בוקק ישראל פרי ישוה לו.  ישראל דומין לגפן המשיר כל פריו הטוב כך עזבו אותי שאני פרי הטוב והשוה לו:
fruit fitting for it. The fruit that is fitting for them and good for them.   פרי ישוה לו.  פרי אשר ישוה לו וייטב לו:
When I increased their good, they increased for the altars. When I lavished good upon them, they made many calves for the altars. Another explanation   כרוב לפריו הרבה למזבחות.  כשהשפעתי להם הטובה והם הרבו לעשות עגלי' למזבחות, ד"א:
Israel is a plundered vine;. the produce of their deeds brought it about to them. פְּרִי יְשַׁוֶּה לוֹ means ‘will avail them’ to be plundered, for they made the altars and availed their nation for evil. This is the wording of the Targum.   גפן בוקק ישראל.  פרי מעשיו גרם לו פרי ישוה לו יועיל לו להיות בוקק כי עשו המזבחות והועילו לכניסיה שלהן לרעה וזהו לשון התרגום:
they increased pillars. Heb. הֵטִיבוּ מַצֵבוֹת.   הטיבו מצבות.  הרבו מצבות:
2Their heart has parted; now they shall be desolate. That shall demolish their altars, plunder their pillars.   בחָלַ֥ק לִבָּ֖ם עַתָּ֣ה יֶאְשָׁ֑מוּ הוּא יַֽעֲרֹ֣ף מִזְבְּחוֹתָ֔ם יְשֹׁדֵ֖ד מַצֵּֽבוֹתָֽם:
Their heart has parted. from Me.   חלק לבם.  ממני:
now they shall be desolate. That. is the thing that shall demolish (וְעָרְפוּ) their altars, i.e., it will destroy them. This is an expression similar to (Deut. 21:4) “and they shall behead (יַעֲרֹף);” (Ex. 13:13) “and you shall behead it (וְעֲרַפְתּוֹ).” He will break their neck. Another explanation according to Midrash Aggadah: Peace is great, for, even if Israel worships idols, but there is peace among them, Satan does not bring charges against them, as it is said: (above 4:17) “Ephraim is joined: although he worships idols, let him alone.” Strife, however, is hated, as it is said: “Their heart has parted; now they will be guilty.” Satan can open his mouth to bring charges. [from unknown Midrashic source]   עתה יאשמו.  הוא הדבר אשר יערוף מזבחותם ישחית לשון וערפו שם (דברים כא) וערפתו (שמו' יג) ישבור צוארם, ד"א לפי מדרש אגדה גדול השלום שאפי' ישראל עבדו עכו"ם ושלום ביניהם אין השטן מקטרג ביניהם שנאמר חבור עצבים אפרים הנח לו (לעיל ד) ושנוי המחלוקת שנאמר חלק לבם עתה יאשמו יש פתחון פה לשטן לקטרג:
3For now they shall say, "We have no king, for we did not fear the Lord; now what shall the king do for us?"   גכִּ֚י עַתָּה֙ יֹֽאמְר֔וּ אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ לָ֑נוּ כִּ֣י לֹ֚א יָרֵ֙אנוּ֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה וְהַמֶּ֖לֶךְ מַה־יַּֽעֲשֶׂה־לָּֽנוּ:
For now. when evil befalls them.   כי עתה.  בבא עליהם הרעה:
they shall say, We have no king,. Our king, upon whom we relied, saying, “He will go forth at our head and will wage our wars,” is of no avail to us.   יאמרו אין לנו מלך.  מלכינו אשר בטחנו בו לאמר שיצא בראשונה וילחם את מלחמותינו אין מועיל לנו כלו':
4They spoke words, swearing falsely, forming a covenant, and judgment shall spring up like hemlock on the furrows of the field.   דדִּבְּר֣וּ דְבָרִ֔ים אָל֥וֹת שָׁ֖וְא כָּרֹ֣ת בְּרִ֑ית וּפָרַ֚ח כָּרֹאשׁ֙ מִשְׁפָּ֔ט עַ֖ל תַּלְמֵ֥י שָׂדָֽי:
swearing falsely. Heb. אָלוֹתשָוְא, swearing falsely. אָלוֹת is, in construction, like כָּרֹת, a present tense.   אלות שוא.  השבע לשקר אלות כמו כרות לשון הווה:
forming a covenant. with pagan worship. Therefore, judgment of torments and retribution shall spring up upon them.   כרות ברית.  לעכו"ם של מולך לפיכך יפרח עליהם משפט ייסורין ופורענות:
like hemlock. which is a bitter grass, springing up on the furrows of the field. And Jonathan renders:   כראש.  שהוא עשב מר הפורח על תלמי שדי וי"ת:
on the furrows of the field. for the iniquity that they move back the boundaries of the field.   על תלמי שדי.  בעון שמסיגין גבולי שדות:
the furrows. Heb. תַּלְמֵי. The furrow of a plowshare is called תֶּלֶם. Another explanation:   תלמי שדי.  מענית המחרישה קרוי תלם, ד"א
on the furrows of the field. where they erect their altars, as it is said (below 12:12): “like heaps on the furrows of the field.” There the judgment for their iniquity shall spring up on them. Another explanation:   על תלמי שדי.  שהם עושים שם מזבחותם כמו שנאמר גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי (לקמן יב) שם יפרח עליה' משפט עוונם:
swearing falsely. Every covenant they form with one another they break.   אלות שוא.  כל ברית שהם כורתים זה עם זה עוברים עליו:
and… shall spring up like hemlock. which springs up on the furrows of the field, which is a bitter grass, so do their judgments spring up and bitterness grows for the poor and needy. Amos, too, says: (6:12) “For you have turned judgment into hemlock.”   ופרח כראש משפט על תלמי שדי. כראש שהוא פורח על תלמי שדי שהוא עשב מר כך משפטיהם פורחים וגדלים תמרורים לעניים ואביונים ואף עמוס אמר כן כי הפכתם ללענה משפט (עמוס ו׳:י״ב):
5Because of the calves of Beth-aven, the neighbors in Samaria shall be frightened, for its people shall mourn over it, and its priests, would rejoice over it, because of its glory, for it has been exiled from it.   הלְעֶגְלוֹת֙ בֵּ֣ית אָ֔וֶן יָג֖וּרוּ שְׁכַ֣ן שֹֽׁמְר֑וֹן כִּֽי־אָבַ֨ל עָלָ֜יו עַמּ֗וֹ וּכְמָרָיו֙ עָלָ֣יו יָגִ֔ילוּ עַל־כְּבוֹד֖וֹ כִּֽי־גָלָ֥ה מִמֶּֽנּוּ:
Because of the calves of Beth-aven etc.. Because of the retribution destined to befall the calves in Bethel, called Beth-aven in the Book of Joshua (7:2).   לעגלות בית און וגו'.  לפורענות העתידה לבא על עגלי' שבבית אל שהיא נקראת בית און בספר יהושע:
shall be frightened. Heb. יָגוּרוּ. Its neighbors who were in Samaria shall be frightened over it. Why? For its people mourn over it, and its priests, who would constantly rejoice over it will not mourn over its glory, for it has been exiled.   יגורו.  יראו ממנו שכיניו שבשומרון למה כי אבל עליו עמו וכמריו אשר עליו יגילו תמיד עתה יאבלו על כבודו כי גלה:
6That too shall be carried off to Assyria, a gift to King Yareb; Ephraim shall take shame, and Israel shall be ashamed of his counsel.   וגַּם־אוֹתוֹ֙ לְאַשּׁ֣וּר יוּבָ֔ל מִנְחָ֖ה לְמֶ֣לֶךְ יָרֵ֑ב בָּשְׁנָה֙ אֶפְרַ֣יִם יִקָּ֔ח וְיֵב֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵֽעֲצָתֽוֹ:
That too shall be carried off to Assyria. This took place in the twelfth year of Ahaz, “And the Lord (sic) aroused the desire of Pul king of Assyria… and they exiled the Reubenites and the Gadites etc.” (I Chron. 5:26), and he took the golden calves that were in Bethel and went away, to fulfill what was said: “That too shall be carried off to Assyria.” [from Seder Olam ch. 22]   גם אותו לאשור יובל.  זה היה בשנת שתים עשרה לאחז ויער ה' את רוח פול מלך אשור ויגלם לראובני ולגדי (ד"ה א ה) וגו' ונטל עגלי הזהב אשר בבית אל והלך לו לקיים מה שנאמר גם אותו לאשור יובל:
a gift to King Yareb. This is Sennacherib.   מנחה למלך ירב.  זה סנחריב:
Ephraim shall take shame. Heb. בָּשְׁנָה. Jeroboam, who was from the tribe of Ephraim, shall take shame for himself, that he erected this calf for a deity.   בשנה אפרים יקח.  בשת יקח לו ירבעם שהוא משבט אפרים שהעמיד לו עגל זה לאלוה:
and Israel shall be ashamed. of that counsel that they took counsel to make them, as it is said: (I Kings 12:28) “The king took counsel and made two golden calves.”   ויבוש ישראל.  מאותה עצה שנועצו לעשותם כמו שנאמר (מלכים א י״ב:כ״ח) ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב:
7The king of Samaria is silenced and is like foam on the surface of the water.   זנִדְמֶ֥ה שֹֽׁמְר֖וֹן מַלְכָּ֑הּ כְּקֶ֖צֶף עַל־פְּנֵי־מָֽיִם:
The king of Samaria is silenced. Heb. נִדְמֶה. The king of Samaria is silenced, and he is like foam on the surface of the water, which is eskoume (ecume) in Old French.   נדמה.  נשתתק מלך שומרון והרי הוא כקצף שעל פני המים שהוא אושקמ"א בלע"ז:
8The high places of Aven are destroyed, the sin of Israel; thorns and thistles shall come up on their altars, and they shall say to the mountains, "Cover us up," and to the hills, "Fall upon us."   חוְנִשְׁמְד֞וּ בָּמ֣וֹת אָ֗וֶן חַטַּאת֙ יִשְׂרָאֵ֔ל ק֣וֹץ וְדַרְדַּ֔ר יַֽעֲלֶ֖ה עַל־מִזְבְּחוֹתָ֑ם וְאָֽמְר֚וּ לֶֽהָרִים֙ כַּסּ֔וּנוּ וְלַגְּבָע֖וֹת נִפְל֥וּ עָלֵֽינוּ:
The high places of Aven. i.e., the high places of Bethel.   במות און.  במות בית אל:
thorns and thistles shall come up on their altars. for their worshippers have gone into exile, and no one turns to them anymore.   קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם.  שגלו עובדיהן ואין עוד פונה להם:
and they shall say. i.e., Israel shall say.   ואמרו.  ישראל:
to the mountains, Cover us up. lest our enemies see our shame.   להרים כסונו.  שלא יראונו אויבינו בבשתנו:
9Since the days of Gibeah, you have sinned, O Israel! There they remained; the battle against the haughty did not overtake them in Gibeah.   טמִימֵי֙ הַגִּבְעָ֔ה חָטָ֖אתָ יִשְׂרָאֵ֑ל שָׁ֣ם עָמָ֔דוּ לֹֽא־תַשִּׂיגֵ֧ם בַּגִּבְעָ֛ה מִלְחָמָ֖ה עַל־בְּנֵ֥י עַֽלְוָֽה:
Since the days of Gibeah, you have sinned, O Israel!. Heb. חָטָאתָ. This word חָטָאת is punctuated weakly, since it is of the feminine gender and of the past tense. Comp. (Lev. 25:21) וְעָשָת, “and it shall produce”; (Gen. 16:8) בָאת, “have you come”; (Deut. 32:36) אָזְלַת, “their power is gone.” From the days of Gibeah of Benjamin, Israel sinned. Since the incident of the concubine in Gibeah (Jud. 19) took place during the time of Othniel the son of Kenaz, who was the first of the judges, at the time of Cushan-rishathaim, and in whose time the image of Micah existed, and all this we find in Seder Olam (ch. 12).   מימי הגבעה חטאת ישראל.  חטאת זה נקוד רפי שהוא לשון נקבה ולשעבר כמו עשת באת אזלת יד מימי גבעת בנימין חטאת ישראל לפי שהיה מעשה פלגש בגבעה בימי עתניאל בן קנז שהיה ראשון לשופטים בימי כושן רשעתים ובימיו היה פסל מיכה וכל זה מצינו בסדר עולם:
There they remained. They adhered to that trait since then.   שם עמדו.  באותה מדה אחזו להם מאז:
the battle… did not overtake them in Gibeah. Since the iniquity of idolatry was with them and they were not concerned about it, they were not victorious in the battle of Gibeah against the Benjaminites. Scripture calls them בְּנֵי עַלְוָה, lit. sons of haughtiness, who made themselves superior (עֶלְיוֹנִים) and did not heed their brethren to deliver the people of Gibeah. Jonathan, however, translates this in reference to their request for a king and their crowning Saul. However this does not appear to me to follow the Hebrew wording. Moreover, the context fits the former interpretation.   לא תשיגם בגבעה מלחמה וגו'.  ולפי שהיה עון עכו"ם בידיהם ולא הקפידו עליו לכך לא הצליחה ידם במלחמת הגבעה על בני בנימין וקראם בני עלוה בני גאוה שעשו עצמם עליונים ולא שמעו בקול אחיה' לתת את בני הגבעה ויונתן תרגם על ששאלו להם מלך והמליכו את שאול ואינו מתיישב לי אחר לשון העברית וגם שארי חיבור הפרשה נופל על ל' הראשון:
10With My will, I chastised them, and nations shall gather about them, when they bind them to their two eyes.   יבְּאַוָּתִ֖י וְאֶסֳּרֵ֑ם וְאֻסְּפ֚וּ עֲלֵיהֶם֙ עַמִּ֔ים בְּאָסְרָ֖ם לִשְׁתֵּ֥י עֽוֹנֹתָֽם (כתיב עֹינֹתָֽם) :
With My will, I chastised them. According to My will, I always chastised them from judge to judge, and I delivered them into the hands of their plunderers.   באותי ואסרם.  לפי רצוני תמיד יסרתים משופט לשופט ומסרתים ביד שוסיהם:
and nations shall gather about them, when they bind them to their two eyes. Since Hosea compares them to a heifer as stated further: “Ephraim is a goaded heifer,” he, therefore, compared their chastisement to a cow, which they tire with plowing and they bind it to the yoke of the plowshare, and the pegs of the yoke penetrate it, [i.e., they penetrate the yoke,] one on this side and one on that side, next to the ox’s two eyes. And so did Jonathan render: as one hinds a “padna” on its two eyes.“Padna” is a yoke of oxen.   ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עונותם.  לפי שדימה אותם לעגלה כמו שנא' אחריו אפרים עגלה מלומדה לכך דימ' יסוריה' לפרה שמייגעין אותה בחרישה ואסרו' בעול המחרישה וסימלוני העול נוקבים ויורדים א' מכאן וא' מכאן אצל שני עיני השור וכן ת"י כמיסר פדנא על תרתין עינוהי פדנא צמד בקר:
11And Ephraim is a goaded heifer that loves to thresh, and I passed over her fair neck; I will cause Ephraim to ride, Judah shall plow, Jacob shall break his clods.   יאוְאֶפְרַ֜יִם עֶגְלָ֚ה מְלֻמָּדָה֙ אֹהַ֣בְתִּי לָד֔וּשׁ וַֽאֲנִ֣י עָבַ֔רְתִּי עַל־ט֖וּב צַוָּארָ֑הּ אַרְכִּ֚יב אֶפְרַ֙יִם֙ יַֽחֲר֣וֹשׁ יְהוּדָ֔ה יְשַׂדֶּד־ל֖וֹ יַֽעֲקֹֽב:
And Ephraim is a goaded heifer. Heb. מְלֻמָּדָה, porpojjnte in O.F. punctured, wounded in many places with the oxgoad, which is called agojjlon in O.F. I.e., many chastisements have I brought upon her, yet she has not humbled herself, and he always loves to thresh the grain in a place of food and fat, and she did not subject herself to be plowing, i.e., they did not subject themselves to My Torah, but follow the vision of their heart.   ואפרים עגלה מלומדה.  פירפויינט"א בלע"ז עשויה חבורות חבורות במלמד הבקר שקורין דישגולויי"ן בלע"ז כלומר הרבה יסורין הבאתי עליה והרי היא לא נכנעה ותמיד אוהבת לדוש בתבואה מקום מאכל ומשמן ולא נכנעה להיות חורשת כלו' לא נכנעו לתורה אלא אחר שרירות לבם:
that loves. Heb. אֹהַבְתִּי. The “yud” is superfluous. Comp. (Gen. 31: 39) “stolen by day (גְּנֻבְתִי).”   אוהבתי.  יו"ד יתירה כמו (בראשית לא) גנובתי יום:
and I passed over her fair neck. Therefore, I bring upon them kings who will weaken their strength.   ואני עברתי על טוב צוארה.  לפיכך אני מביא עליה' מלכים שיתישו את כחם:
I will cause Ephraim to ride, Judah shall plow etc.. If you wish that I would cause Ephraim to ride upon the nations, Judah shall plow, and Jacob יְשַּׂדֶד, shall break his clods with a plowing of good deeds, as Hosea explains and says: plow yourselves a plowing etc.   ארכיב אפרים יחרוש יהודה וגו'.  אם תרצו שארכיב אפרי' על עכו"ם יחרוש יהודה וישדד לו (יעקב) לעצמו חרישה של מע"ט כמו שהוא מפרש ואומר נירו לכם ניר וגו':
12Sow righteousness for yourselves, reap according to loving-kindness, plow yourselves a plowing, and it is time to seek the Lord, until He comes and instructs you in righteousness.   יבזִרְע֨וּ לָכֶ֚ם לִצְדָקָה֙ קִצְר֣וּ לְפִי־חֶ֔סֶד נִ֥ירוּ לָכֶ֖ם נִ֑יר וְעֵת֙ לִדְר֣וֹשׁ אֶת־יְהֹוָ֔ה עַד־יָב֕וֹא וְיוֹרֶ֥ה צֶ֖דֶק לָכֶֽם:
Sow righteousness for yourselves. But you have plowed wickedness etc.; therefore, a tumult shall rise in your people.   זרעו לכם לצדקה.  אבל אתם חרשת' רשע וגו' לפיכך וקאם שאון בעמך:
plow yourselves a plowing. Engage in the Torah and from there you will learn to go on the good way, to overpower temptation, like a person who plows the field to turn over the roots of grasses which sap the strength of the grain in the summer many days prior to sowing, and you shall set aside a time to seek the Lord, i.e., for the study of the Torah.   נירו לכם ניר.  עסקו בתורה ומשם תלמדו ללכת בדרך טובה להתגבר על יצר הרע כזה שהוא נר את השדה להפוך שרשי העשבים המכחישים בתבואה מימות החמה כמה ימים לפני הזרע ועת תקבעו לדרוש את ה' לתלמוד תורה:
until He comes and instructs you in righteousness. When you toil in it, He will give you to understand to let you know its secrets with righteousness. Another explanation:   עד יבא ויורה צדק לכם.  כשתהיו יגעי' בה הוא יבין אתכם להודיעכם צפונותיה בצדק, ד"א:
Plow yourselves a plowing. Do good deeds before oppression comes upon you, and that will cause for you that your prayer will be accepted in time of necessity, and then it will be a time fit for you to seek the Holy One, blessed he He, for all your necessities, for then your cry will be heard, and He will cast down (יוֹרֶה) charity to you; i.e., He will rain down charity to you. Comp. (Ex. 15:3) “He cast (יָרָה) into the sea.”   נירו לכם.  ניר עשו מעשים טובים קודם שיבא עליכם הלחץ וזה יגרום לכם שתתקבל תפילתכם בעת הצורך ואז יהיה עת ראוי לכם לדרוש הקדוש ברוך הוא בכל צרכיכם כי אז תשמע צעקתכם ויורה צדק לכם וימטיר צדקה לכם כמו ירה בים (שמות טו):
13You have plowed wickedness, you have reaped injustice, you have eaten fruit of lies, for you have relied on your way, on the abundance of your mighty men.   יגחֲרַשְׁתֶּם־רֶ֛שַׁע עַוְלָ֥תָה קְצַרְתֶּ֖ם אֲכַלְתֶּ֣ם פְּרִי־כָ֑חַשׁ כִּֽי־בָטַ֥חְתָּ בְדַרְכְּךָ֖ בְּרֹ֥ב גִּבּוֹרֶֽיךָ:
you have eaten fruit of lies. You have received the retribution for your deeds.   אכלתם פרי כחש.  איתקבלתון תושלמת עובדיכון:
14And a tumult shall rise in your peoples, and all your fortresses shall be plundered, as the plunder of a peaceful people by an ambush on a day of war; the mother with the children was dashed to pieces.   ידוְקָ֣אם שָׁאוֹן֘ בְּעַמֶּיךָ֒ וְכָל־מִבְצָרֶ֣יךָ יוּשָּׁ֔ד כְּשֹׁ֧ד שַׁלְמַ֛ן בֵּ֥ית אַרְבֵּ֖אל בְּי֣וֹם מִלְחָמָ֑ה אֵ֥ם עַל־בָּנִ֖ים רֻטָּֽשָׁה:
And a tumult shall rise in your peoples. i.e., a voice shouting, “Flee! Flee!”   וקאם שאון.  קול ענות נוסו נוסו:
as the plunder of a peaceful people by an ambush. Like plunderers who come upon a tranquil people suddenly with an ambush, for they did not beware of them to flee from before them, and they plunder everything.   כשד שלמן בית ארבאל.  כבוזזים הבאים על עם יושב בשלום פתאום על יד מארב שלא נזהרו בם לברוח מפניהם ושודדים את הכל:
an ambush. Heb. בֵּיתאַרְבֵּאל. Jonathan renders: a place of ambush (בֵּיתמַאֲרָב) , and the “aleph” “lammed” are superfluous. Comp. יִזְרְעֶאל, which is not the name of a city, e.g., (above 2:24) “And they shall answer Jezreel,” and he called it with the expression of a name. Here, too, he called it as a sort of name. In this manner, Menahem (Machbereth Menahem p. 34) classified it, but Dunash (Teshuvoth Dunash p. 49) interprets it as a placename.   בית ארבאל.  יונתן תרגמו בית מארב ואל"ף ולמ"ד יתירה בו כמו יזרעאל שאינו שם עיר כגון (לעיל ב) יענו את יזרעאל וקראו בלשון שם עיר אף כאן קרא אותו כמין שם עיר וכן חיברו מנחם אבל דונש פותרו שם מקום:
was dashed to pieces. Heb. רֻטָּשָׁה, split. Comp. (Isa. 13:18) “shall dash (תְּרַטַשְנָא) youths;” (ibid. v. 16) “and their babes shall be dashed (יְרֻטָשׁוּ).” Another explanation of רֻטָּשָׁה is “abandoned,” like נֻטָּשָׁה.   רוטשה.  נבקעה וכן נערים תרטשנה (ישעיהו י״ג:י״ח) ועולליהם ירוטשו (שם) ל"א רוטשה עזובה כמו נוטשה:
15So has Bethel done to you because of the evil of your wickedness; at dawn, the king of Israel has been silenced.   טוכָּ֗כָה עָשָׂ֚ה לָכֶם֙ בֵּֽית־אֵ֔ל מִפְּנֵ֖י רָעַ֣ת רָֽעַתְכֶ֑ם בַּשַּׁ֕חַר נִדְמֹ֥ה נִדְמָ֖ה מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל:
So has Bethel done to you. The calf in Bethel has brought about all this retribution upon you.   ככה עשה לכם בית אל.  כל הפורענות הזה גרם לכם העגל שבבית אל:
the evil of your wickedness. Heb., lit. the evil of your evil. Because of the evil of your wickedness, the sins of your evil intention.   רעת רעתכם.  רעת רשעכם עבירות זדונכם:
at dawn the king of Israel has been silenced. Heb. נִדְמֹה נִדְמָה. He has sunk into a deep sleep as though it were night; i.e. he has no strength. Now why has all this come about? For when Israel was young, devoid of all good, I loved him.   בשחר נדמה נדמה.  נרדם כאילו בלילה כלומר אין בו כח ולמה כל זאת כי בהיות ישראל נער ואוהבהו מנוער מכל טוב: