| 1Then the word of the Lord came to me, saying: |
|
אוַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר: |
| 2"Son of man, what will become of the vine-tree out of all [other] trees-the branch that was among the trees of the forest? |
|
בבֶּן־אָדָ֕ם מַה־יִּֽהְיֶ֥ה עֵץ־הַגֶּ֖פֶן מִכָּל־עֵ֑ץ הַזְּמוֹרָ֕ה אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בַּֽעֲצֵ֥י הַיָּֽעַר: |
| what will become of the vine tree out of all [other] trees. How will its end be different from that of all other trees? |
|
מה יהיה עץ הגפן מכל עץ.
מה סופו מכל שאר עצים:
|
| the branch that was among the trees of the forest. Not about the vine of the vineyards, which produces fruit, am I asking you, but about the branch of a vine that grows in the forest. |
|
הזמורה אשר היה בעצי היער.
לא על גפן הכרמים שעושה פרי אני אומר לך אלא על זמורות גפן הגדילה ביערים:
|
| 3Will wood be taken from it to be used for work, or will they take from it a peg upon which to hang any utensil? |
|
גהֲיֻקַּ֚ח מִמֶּ֙נּוּ֙ עֵ֔ץ לַֽעֲשׂ֖וֹת לִמְלָאכָ֑ה אִם־יִקְח֚וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ יָתֵ֔ד לִתְל֥וֹת עָלָ֖יו כָּל־כֶּֽלִי: |
| Will… be taken from it, etc.. It is not for that. |
|
היוקח ממנו וגו'.
אינו ראוי לכך:
|
| any utensil. Heb. כל כלי. |
|
כל כלי.
שום כלי:
|
| 4Behold, [if] it were given to the fire to be consumed, and both its ends the fire consumed, and [if] its inside were charred-is it fit for work? |
|
דהִנֵּ֥ה לָאֵ֖שׁ נִתַּ֣ן לְאָכְלָ֑ה אֵת֩ שְׁנֵ֨י קְצוֹתָ֜יו אָֽכְלָ֚ה הָאֵשׁ֙ וְתוֹכ֣וֹ נָחָ֔ר הֲיִצְלַ֖ח לִמְלָאכָֽה: |
| Behold, [if] it were given to the fire to be consumed. Adevorer in Old French, to be devoured, consumed. Behold I asked you about a whole one, which is not fit for anything. Now I shall add more to the question: Behold if they put a branch of it into the fire, and the fire consumed it at its two ends of its outer surface until its inside became charred… |
|
הנה לאש נתן לאכל'.
ארבירי"ר בלע"ז הנה שאלתיך על התמים ואינו ראוי לכלום עתה עוד אני מוסיף על השאלה הנה אם נתנו זמורה ממנו באש ואכלה האש בשני קצות הקיפה עד כי נחר תוכו:
|
| were charred. Heb. נָחָר, blackened from the fire, brouir in French, to blacken, to scorch. נָחָר derives from the same form found in (Job 30:30): “and my bones dried out (חָרָה) from the heat.” Some translate this as e(s)sart in Old French, calcined, burnt to ashes, as [its sense] in Hosea (8:5) and also in (Job 19:11): “He has kindled (וַיַחַר) His wrath against me.” Menachem (p. 93) [however] related it to “my bones dried out.” |
|
נחר.
נשאר מן האש ברואי"ר בלע"ז נחר לשון ועצמי חרה (איוב ל׳:ל׳) ויש לועזין אשאר"ט בלע"ז וכן ויחר עלי אפו (שם יט) חברו מנחם עם עצמי חרה:
|
| is it fit. [Is it] still fit for work? |
|
היצלח. עוד למלאכה:
|
| 5Behold, when it was whole, it could not be used for work; how much less when fire has consumed it and it has become charred, will it any longer be used for work? |
|
ההִנֵּה֙ בִּֽהְיוֹת֣וֹ תָמִ֔ים לֹ֥א יֵֽעָשֶׂ֖ה לִמְלָאכָ֑ה אַ֣ף כִּי־אֵ֚שׁ אֲכָלַ֙תְהוּ֙ וַיֵּחָ֔ר וְנַֽעֲשָׂ֥ה ע֖וֹד לִמְלָאכָֽה: |
| . |
|
אף כי.
לשון ק"ו וכ"ש הוא וכן בכל המקרא כגון הנה אנחנו פה ביהודה יראים ואף כי נלך קעילה (שמואל א כ"ג):
|
| 6Therefore, so said the Lord God: As a vine-tree among the trees of the forest, which I have given over to the fire to be consumed, have I placed the dwellers of Jerusalem. |
|
ולָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֚ר עֵץ־הַגֶּ֙פֶן֙ בְּעֵ֣ץ הַיַּ֔עַר אֲשֶׁר־נְתַתִּ֥יו לָאֵ֖שׁ לְאָכְלָ֑ה כֵּ֣ן נָתַ֔תִּי אֶת־יֹֽשְׁבֵ֖י יְרֽוּשָׁלִָֽם: |
| have I placed. Jerusalem. Its two ends were consumed by the fire, [i.e.,] the two exiles: When Jehoiakim was exiled, some of the royal seed and of the nobles were exile with him, as it is said in Daniel (1:3). After him were exiled his son Jeconiah and the craftsmen and the gate sentries. “And its inside was charred” [based on above, verse 4] Concerning Zedekiah, the one who remained therein, I have already decreed (10:2): “and fill your hands with fiery coals… and cast [them] onto the city.” |
|
כן נתתי.
את ירושלים שתי קצותיה אכל' האש שתי גליות כשגלה יהויקים גלו עמו מזרע המלוכה ומן הפרתמים כמו שנאמר בדניאל אחריו גלה יכניה בנו והחרש והמסגר ותוכו נחר צדקיהו הנותר בה כבר גזרתו עליו מלא חפניך גחלי אש וזרוק על העיר (לעיל י):
|
| 7And I shall set My countenance against them; From the fire they have emerged, but the fire will devour them, and you will know that I am the Lord when I direct My countenance against them. |
|
זוְנָֽתַתִּ֚י אֶת־פָּנַי֙ בָּהֶ֔ם מֵֽהָאֵ֣שׁ יָצָ֔אוּ וְהָאֵ֖שׁ תֹּֽאכְלֵ֑ם וִֽידַעְתֶּם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה בְּשׂוּמִ֥י אֶת־פָּנַ֖י בָּהֶֽם: |
| From the fire they have emerged. They transgressed the words of the Torah, which were given from fire, and nations as strong as fire will destroy them. |
|
מהאש יצאו.
על פתגמי אוריתא דיהיבין מגו אשתא עברו ועממיא דתקיפין כאישתא ישיצינון:
|
| 8I shall make the land desolate because they have trespassed grievously," says the Lord God. |
|
חוְנָֽתַתִּ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ שְׁמָמָ֑ה יַעַן מָֽ֣עֲלוּ מַ֔עַל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה: |
