1And these are the words of the scroll that Jeremiah the prophet sent from Jerusalem to the remaining elders of the exile and to the priests and to the prophets and to all the people that Nebuchadnezzar had exiled from Jerusalem to Babylon. |
|
אוְאֵ֙לֶּה֙ דִּבְרֵ֣י הַסֵּ֔פֶר אֲשֶׁ֥ר שָׁלַ֛ח יִרְמְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא מִירֽוּשָׁלִָ֑ם אֶל־יֶ֜תֶר זִקְנֵ֣י הַגּוֹלָ֗ה וְאֶל־הַכֹּֽהֲנִ֚ים וְאֶל־הַנְּבִיאִים֙ וְאֶל־כָּל־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֨ר הֶגְלָ֧ה נְבֽוּכַדְנֶאצַּ֛ר מִירֽוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶֽלָה: |
2After Jeconiah the king and the queen-mother and the officers, the princes of Judah and Jerusalem, and the craftsmen and the gate sentries had left Jerusalem. |
|
באַֽחֲרֵ֣י צֵ֣את יְכָנְיָה־הַ֠מֶּ֠לֶךְ וְהַגְּבִירָ֨ה וְהַסָּֽרִיסִ֜ים שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֧ה וִירֽוּשָׁלִַ֛ם וְהֶֽחָרָ֥שׁ וְהַמַּסְגֵּ֖ר מִירֽוּשָׁלִָֽם: |
and the queen mother. The mother of the king. |
|
והגבירה.
אם המלך:
|
3In the hand of Elasah the son of Shaphan and Gemariah the son of Hilkiah, whom Zedekiah the king of Judah had sent to Nebuchadnezzar the king of Babylon to Babylon, saying: |
|
גבְּיַד֙ אֶלְעָשָׂ֣ה בֶן־שָׁפָ֔ן וּגְמַרְיָ֖ה בֶּן־חִלְקִיָּ֑ה אֲשֶׁ֨ר שָׁלַ֜ח צִדְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה אֶל־נְבֽוּכַדְנֶאצַּ֛ר מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל בָּבֶ֥לָה לֵאמֹֽר: |
4So said the Lord of Hosts, the God of Israel, to all the exile which I have exiled from Jerusalem to Babylon: |
|
דכֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לְכָ֨ל־הַגּוֹלָ֔ה אֲשֶׁר־הִגְלֵ֥יתִי מִירֽוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶֽלָה: |
5Build houses and dwell [therein], and plant gardens and eat their produce. |
|
הבְּנ֥וּ בָתִּ֖ים וְשֵׁ֑בוּ וְנִטְע֣וּ גַנּ֔וֹת וְאִכְל֖וּ אֶת־פִּרְיָֽן: |
6Take wives and beget sons and daughters, and take wives for your sons and give your daughters to men, and they shall bear sons and daughters, and multiply there and be not diminished. |
|
וקְח֣וּ נָשִׁ֗ים וְהֽוֹלִידוּ֘ בָּנִ֣ים וּבָנוֹת֒ וּקְח֨וּ לִבְנֵיכֶ֜ם נָשִׁ֗ים וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיכֶם֙ תְּנ֣וּ לַֽאֲנָשִׁ֔ים וְתֵלַ֖דְנָה בָּנִ֣ים וּבָנ֑וֹת וּרְבוּ־שָׁ֖ם וְאַל־תִּמְעָֽטוּ: |
7And seek the peace of the city where I have exiled you and pray for it to the Lord, for in its peace you shall have peace. |
|
זוְדִרְשׁ֞וּ אֶת־שְׁל֣וֹם הָעִ֗יר אֲשֶׁ֨ר הִגְלֵ֚יתִי אֶתְכֶם֙ שָׁ֔מָּה וְהִתְפַּלְל֥וּ בַֽעֲדָ֖הּ אֶל־יְהֹוָ֑ה כִּ֣י בִשְׁלוֹמָ֔הּ יִֽהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם שָׁלֽוֹם: |
8For so said the Lord of Hosts, the God of Israel; Let not your prophets who are in your midst or your diviners mislead you, neither shall you heed your dreams, which you cause to dream. |
|
חכִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהֹוָ֚ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אַל־יַשִּׁ֧יאוּ לָכֶ֛ם נְבִֽיאֵיכֶ֥ם אֲשֶׁר־בְּקִרְבְּכֶ֖ם וְקֹֽסְמֵיכֶ֑ם וְאַל־תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־חֲלֹמֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם מַחְלְמִֽים: |
mislead. An expression of enticing. Cf: “The snake misled me (הֹשִיאַנִי)” (Gen. 3:13). |
|
ישיאו.
ל' הסתה כמו הנחש השיאני (בראשית ג):
|
9For they prophesy to you falsely in My name; I have not sent them, says the Lord. |
|
טכִּ֣י בְשֶׁ֔קֶר הֵ֛ם נִבְּאִ֥ים לָכֶ֖ם בִּשְׁמִ֑י לֹ֥א שְׁלַחְתִּ֖ים נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
10For so said the Lord: For at the completion of seventy years of Babylon I will remember you, and I will fulfill My good word toward you, to restore you to this place. |
|
יכִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה כִּ֠י לְפִ֞י מְלֹ֧את לְבָבֶ֛ל שִׁבְעִ֥ים שָׁנָ֖ה אֶפְקֹ֣ד אֶתְכֶ֑ם וַֽהֲקִמֹתִ֚י עֲלֵיכֶם֙ אֶת־דְּבָרִ֣י הַטּ֔וֹב לְהָשִׁ֣יב אֶתְכֶ֔ם אֶל־הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה: |
11For I know the thoughts that I think about you, says the Lord, thoughts of peace and not of evil, to give you a future and a hope. |
|
יאכִּי֩ אָֽנֹכִ֨י יָדַ֜עְתִּי אֶת־הַמַּֽחֲשָׁבֹ֗ת אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י חֹשֵׁ֥ב עֲלֵיכֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָ֑ה מַחְשְׁב֚וֹת שָׁלוֹם֙ וְלֹ֣א לְרָעָ֔ה לָתֵ֥ת לָכֶ֖ם אַֽחֲרִ֥ית וְתִקְוָֽה: |
12And you shall call Me and go and pray to Me, and I will hearken to you. |
|
יבוּקְרָאתֶ֚ם אֹתִי֙ וַֽהֲלַכְתֶּ֔ם וְהִתְפַּלַּלְתֶּ֖ם אֵלָ֑י וְשָֽׁמַעְתִּ֖י אֲלֵיכֶֽם: |
And you shall call Me and go. In My ways. This is an ellipsis. |
|
וקראתם אותי והלכתם.
בדרכי והרי זה מקרא קצר:
|
13And you will seek Me and find [Me] for you will seek Me with all your heart. |
|
יגוּבִקַּשְׁתֶּ֥ם אֹתִ֖י וּמְצָאתֶ֑ם כִּ֥י תִדְרְשֻׁ֖נִי בְּכָל־לְבַבְכֶֽם: |
14And I will be found by you, says the Lord, and I will return your captivity and gather you from all the nations and from all the places where I have driven you, says the Lord, and I will return you to the place whence I exiled you. |
|
ידוְנִמְצֵ֣אתִי לָכֶם֘ נְאֻם־יְהֹוָה֒ וְשַׁבְתִּ֣י אֶת־שְׁבֽוּתְכֶ֗ם (כתיב שְׁבֽיּתְכֶ֗ם) וְקִבַּצְתִּ֣י אֶ֠תְכֶם מִכָּל־הַגּוֹיִ֞ם וּמִכָּל־הַמְּקוֹמ֗וֹת אֲשֶׁ֨ר הִדַּ֧חְתִּי אֶתְכֶ֛ם שָׁ֖ם נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וַֽהֲשִׁבֹתִ֣י אֶתְכֶ֔ם אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם אֲשֶׁר־הִגְלֵ֥יתִי אֶתְכֶ֖ם מִשָּֽׁם: |
15For you have said: The Lord has set up prophets for us in Babylon. |
|
טוכִּ֖י אֲמַרְתֶּ֑ם הֵקִ֨ים לָ֧נוּ יְהֹוָ֛ה נְבִאִ֖ים בָּבֶֽלָה: |
16For so said the Lord concerning the king who sits on the throne of David and concerning the entire people that dwells in this city: Your brethren who have not left with you into exile. |
|
טזכִּי־כֹ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַיּוֹשֵׁב֙ אֶל־כִּסֵּ֣א דָוִ֔ד וְאֶ֨ל־כָּל־הָעָ֔ם הַיּוֹשֵׁ֖ב בָּעִ֣יר הַזֹּ֑את אֲחֵיכֶ֕ם אֲשֶׁ֛ר לֹא־יָֽצְא֥וּ אִתְּכֶ֖ם בַּגּוֹלָֽה: |
concerning the king. Zedekiah, who has not been exiled. |
|
אל המלך.
צדקיהו אשר לא גלה:
|
17So said the Lord of Hosts: Behold I incite upon them the sword, the famine, and the pestilence, and I will make them as the loathsome figs, which cannot be eaten because they are so bad. |
|
יזכֹּ֚ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת הִֽנְנִי֙ מְשַׁלֵּ֣חַ בָּ֔ם אֶת־הַחֶ֖רֶב אֶת־הָֽרָעָ֣ב וְאֶת־הַדָּ֑בֶר וְנָֽתַתִּ֣י אוֹתָ֗ם כַּתְּאֵנִים֙ הַשֹּׁ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵֽאָכַ֖לְנָה מֵרֹֽעַ: |
as the loathsome figs. Heb. הֹשֹּעָרִים, an expression of, ֹשַעֲרוּרִיָּה, “a disgraceful thing” (Hos. 6:10). |
|
כתאנים השוערים.
ל' שערוריה (הושע ו):
|
18And I will pursue them with the sword, with the famine, and with the pestilence, and I will make them a horror to all the kingdoms of the earth, for an oath, for astonishment, for hissing, and for a reproach among all the nations where I have exiled them. |
|
יחוְרָֽדַפְתִּי֙ אַֽחֲרֵיהֶ֔ם בַּחֶ֖רֶב בָּֽרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וּנְתַתִּ֨ים לְזַֽעֲוָ֜ה (כתיב לְזַֽוֲעָ֜ה) לְכֹ֣ל | מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֗רֶץ לְאָלָ֚ה וּלְשַׁמָּה֙ וְלִשְׁרֵקָ֣ה וּלְחֶרְפָּ֔ה בְּכָל־הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁר־הִדַּחְתִּ֥ים שָֽׁם: |
and for a reproach. That they will reproach them, and so is every expression of ירפה in Scripture. |
|
ולחרפה.
שיחרפו אותם דשטרווי"ר בלע"ז וכן כל חרפה שבמקרא:
|
19Because they have not hearkened to My words, says the Lord, which I sent to them with My servants, the prophets, sending [them] betimes, but you did not hearken, says the Lord. |
|
יטתַּ֛חַת אֲשֶׁר־לֹא־שָֽׁמְע֥וּ אֶל־דְּבָרַ֖י נְאֻם־יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁר֩ שָׁלַ֨חְתִּי אֲלֵיהֶ֜ם אֶת־עֲבָדַ֚י הַנְּבִאִים֙ הַשְׁכֵּ֣ם וְשָׁלֹ֔חַ וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
20Now you, hearken to the word of the Lord, all the exile that I have sent away from Jerusalem to Babylon. |
|
כוְאַתֶּ֖ם שִׁמְע֣וּ דְבַר־יְהֹוָ֑ה כָּ֨ל־הַגּוֹלָ֔ה אֲשֶׁר־שִׁלַּ֥חְתִּי מִירֽוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶֽלָה: |
21So said the Lord of Hosts, the God of Israel, concerning Ahab the son of Kolaiah and concerning Zedekiah the son of Maaseiah, who prophesy to you falsely in My name: Behold I deliver them into the hands of Nebuchadnezzar the king of Babylon, and he shall slay them before your eyes. |
|
כאכֹּֽה־אָמַר֩ יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־אַחְאָ֚ב בֶּן־קֽוֹלָיָה֙ וְאֶל־צִדְקִיָּ֣הוּ בֶן־מַֽעֲשֵׂיָ֔ה הַֽנִּבְּאִ֥ים לָכֶ֛ם בִּשְׁמִ֖י שָׁ֑קֶר הִֽנְנִ֣י | נֹתֵ֣ן אֹתָ֗ם בְּיַד֙ נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְהִכָּ֖ם לְעֵֽינֵיכֶֽם: |
22And a curse shall be taken from them by the entire exile of Judah which is in Babylon, saying: May the Lord make you like Zedekiah and like Ahab, whom the king of Babylon burnt with fire. |
|
כבוְלֻקַּ֚ח מֵהֶם֙ קְלָלָ֔ה לְכֹל֙ גָּל֣וּת יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּבָבֶ֖ל לֵאמֹ֑ר יְשִֽׂמְךָ֚ יְהֹוָה֙ כְּצִדְקִיָּ֣הוּ וּכְאֶחָ֔ב אֲשֶׁר־קָלָ֥ם מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל בָּאֵֽשׁ: |
whom… burnt. an expression of “roasted with fire” (Lev. 2:14). |
|
אשר קלם.
לשון קלוי באש (ויקרא ב):
|
23Because they committed a disgrace in Israel, and they committed adultery with the wives of their neighbors, and they spoke false things in My name, which I had not commanded them, and I am He Who knows and a witness, says the Lord. |
|
כגיַ֡עַן אֲשֶׁר֩ עָשׂ֨וּ נְבָלָ֜ה בְּיִשְׂרָאֵ֗ל וַיְנַֽאֲפוּ֙ אֶת־נְשֵׁ֣י רֵֽעֵיהֶ֔ם וַיְדַבְּר֨וּ דָבָ֚ר בִּשְׁמִי֙ שֶׁ֔קֶר אֲשֶׁ֖ר ל֣וֹא צִוִּיתִ֑ם וְאָֽנֹכִ֛י הַיּוֹדֵ֥עַ (כתיב הַוֹּידֵ֥עַ) וָעֵ֖ד נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
and they committed adultery with the wives of their neighbors. As is explained in Sanhedrin (93a), “So said the Holy One, blessed be He, ‘Lie with my friend.’” |
|
וינאפו את נשי רעיהם.
כמו שמפורש בסנהדרין כה אמר הקדוש ברוך הוא שכבי עם חבירי:
|
and a witness. an expression of testimony (עֵדוּת). |
|
ועד.
לשון עדות:
|
24And to Shemaiah the Nehelamite, you shall say, saying: |
|
כדוְאֶל־שְׁמַעְיָ֥הוּ הַנֶּֽחֱלָמִ֖י תֹּאמַ֥ר לֵאמֹֽר: |
the Nehelamite. A place name. |
|
הנחלמי.
שם מקום:
|
25So said the Lord of Hosts, the God of Israel, saying: Because you sent in your name letters to the entire people that is in Jerusalem and to Zephaniah the son of Maaseiah the priest and to all the priests, saying: |
|
כהכֹּֽה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֧ה צְבָא֛וֹת אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר יַ֡עַן אֲשֶׁ֣ר אַתָּה֩ שָׁלַ֨חְתָּ בְשִׁמְכָ֜ה סְפָרִ֗ים אֶל־כָּל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר בִּירֽוּשָׁלִַ֔ם וְאֶל־צְפַנְיָ֚ה בֶן־מַֽעֲשֵׂיָה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְאֶל כָּל־הַכֹּֽהֲנִ֖ים לֵאמֹֽר: |
26The Lord made you a priest instead of Jehoiada the priest, to be officers in the house of the Lord, over every man who is mad and makes himself a prophet, that you should put him into the prison or into the stocks. |
|
כויְהֹוָ֞ה נְתָֽנְךָ֣ כֹהֵ֗ן תַּחַת יְהֽוֹיָדָ֣ע הַכֹּהֵ֔ן לִֽהְי֚וֹת פְּקִדִים֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה לְכָל־אִ֥ישׁ מְשֻׁגָּ֖ע וּמִתְנַבֵּ֑א וְנָֽתַתָּ֥ה אֹת֛וֹ אֶל־הַמַּהְפֶּ֖כֶת וְאֶל־הַצִּינֹֽק: |
made you a priest. He wrote this to Zephaniah. |
|
נתנך כהן.
אל צפניה כתב כן:
|
officers. appointees. |
|
פקידים.
ממונים:
|
the prison. כִּפָה |
|
מהפכת.
כיפה:
|
the stocks. a tree trunk (ceps in French). |
|
הצינוק.
סדן ציפ"ש בלע"ז:
|
27And now, why have you not rebuked Jeremiah the Anathothite, who is prophesying to you? |
|
כזוְעַתָּ֗ה לָמָּה לֹ֣א גָעַ֔רְתָּ בְּיִרְמְיָ֖הוּ הָֽעַנְּתֹתִ֑י הַמִּתְנַבֵּ֖א לָכֶֽם: |
28Forasmuch as he sent to us to Babylon, saying: It is long; build houses and dwell, and plant gardens and eat their produce. |
|
כחכִּ֣י עַל־כֵּ֞ן שָׁלַ֥ח אֵלֵ֛ינוּ בָּבֶ֥ל לֵאמֹ֖ר אֲרֻכָּ֣ה הִ֑יא בְּנ֚וּ בָתִּים֙ וְשֵׁ֔בוּ וְנִטְע֣וּ גַנּ֔וֹת וְאִכְל֖וּ אֶת־פְּרִיהֶֽן: |
Forasmuch as. For you should rebuke him since he sent to us to Babylon saying, “Your exile there is long.” |
|
כי על כן שלח.
כי יש לך לגעור בו על אשר שלח אלינו בבל לאמר ארוכה היא גלותכם שם:
|
Forasmuch as. like עַל-אֹשֶר because of which. |
|
על כן.
כמו על אשר:
|
29And Zephaniah the priest read this letter in the ears of Jeremiah the prophet. |
|
כטוַיִּקְרָ֛א צְפַנְיָ֥ה הַכֹּהֵ֖ן אֶת־הַסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה בְּאָזְנֵ֖י יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִֽיא: |
30And the word of the Lord came to Jeremiah, saying: |
|
לוַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר: |
31Send to all the exile, saying: So said the Lord concerning Shemaiah the Nehelamite: Since Shemaiah prophesied to you although I did not send him, and he assured you with a lie. |
|
לאשְׁלַ֚ח עַל־כָּל־הַגּוֹלָה֙ לֵאמֹ֔ר כֹּה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אֶל־שְׁמַעְיָ֖ה הַנֶּֽחֱלָמִ֑י יַ֡עַן אֲשֶׁר֩ נִבָּ֨א לָכֶ֜ם שְׁמַעְיָ֗ה וַֽאֲנִי֙ לֹ֣א שְׁלַחְתִּ֔יו וַיַּבְטַ֥ח אֶתְכֶ֖ם עַל־שָֽׁקֶר: |
32Therefore, so said the Lord: Behold I will visit on Shemaiah the Nehelamite and upon his seed [that] he shall have no man sitting in the midst of this people, and he shall not see the good that I am doing to My people, says the Lord, for he spoke perversion against the Lord. |
|
לבלָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה הִֽנְנִ֨י פֹקֵ֜ד עַל־שְׁמַעְיָ֣ה הַנֶּֽחֱלָמִי֘ וְעַל־זַרְעוֹ֒ לֹֽא־יִֽהְיֶ֨ה ל֜וֹ אִ֣ישׁ | יוֹשֵׁ֣ב | בְּתוֹךְ־הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה וְלֹֽא־יִרְאֶ֥ה בַטּ֛וֹב אֲשֶׁר־אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה־לְעַמִּ֖י נְאֻם־יְהֹוָ֑ה כִּֽי־סָרָ֥ה דִבֶּ֖ר עַל־יְהֹוָֽה: |