| 1And Pashhur son of Immer the priest-he was the chief officer in the house of the Lord-heard Jeremiah prophesying these things. |
|
אוַיִּשְׁמַ֚ע פַּשְׁחוּר֙ בֶּן־אִמֵּ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְהֽוּא־פָקִ֥יד נָגִ֖יד בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֑ה אֶֽת־יִרְמְיָ֔הוּ נִבָּ֖א אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה: |
| 2And Pashhur struck Jeremiah the prophet and placed him in the prison that is in the upper gate of Benjamin, which is in the house of the Lord. |
|
בוַיַּכֶּ֣ה פַשְׁח֔וּר אֵ֖ת יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֑יא וַיִּתֵּ֨ן אֹת֜וֹ עַל־הַמַּהְפֶּ֗כֶת אֲשֶׁ֨ר בְּשַׁ֚עַר בִּנְיָמִן֙ הָֽעֶלְי֔וֹן אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֥ית יְהֹוָֽה: |
| and placed him in the prison: the name of a place of a prison, and Jonathan rendered: לכיפתא (arvolud in O.F.), a vault. |
|
המהפכת:
שם מקום האסורים וי"ת לכיפתא ארוולו"ר בלעז:
|
| 3And it came to pass on the next day that Pashhur released Jeremiah from the prison, and Jeremiah said to him, "Not Pashhur did the Lord call your name, but Magor Missaviv. |
|
גוַֽיְהִי֙ מִמָּ֣חֳרָ֔ת וַיֹּצֵ֥א פַשְׁח֛וּר אֶת־יִרְמְיָ֖הוּ מִן־הַמַּהְפָּ֑כֶת וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו יִרְמְיָ֗הוּ לֹ֚א פַשְׁחוּר֙ קָרָ֚א יְהֹוָה֙ שְׁמֶ֔ךָ כִּ֖י אִם־מָג֥וֹר מִסָּבִֽיב: |
| Magor: Terror. |
|
מגור:
יראה:
|
| Not Passhur did the Lord call your name, etc.: Your name was not called Pashhur except for this matter, that is to say: פֹשַח ֹשָחוֹר, cut off and black like “a tree that was cut off (נִפֹשַח)” (Shevi’ith 4:6, Orlah 1:5). Also (Lam. 3:11), “And He cut me off (וַיִפֹשְחֵנִי).” And so he said to him, Not Pashhur did He call your name, for the expression of Pashhur means a great man and the son of nobles, Pashhur. ‘Pash’ denotes expansion and ‘hur’ nobility. But for this reason your name was called Pashhur, Pashah shahor. ‘Pashah’ means ‘cut off,’ and ‘shahor’ means ‘black.’ Another explanation. ‘Pashah sehor.’ Many will be around you to slay you. Now according to this explanation, מָגוֹר is an expression of gathering, like (Ezekiel 21:17) “Gathered (מְגוּרֵי) to the sword.” |
|
לא פשחור קרא ה' שמך וגו':
לא נקרא שמך פשחור אלא בשביל דבר זה כלומר פשח שחור כמו אילן שנפשח וכן ויפשחני (איכה ג) וכן אמר לו לא פשחור קרא שמך שלשון פשחור משמע אדם גדול ובן חורין פש חור אלא לכך נקרא שמך פשחור פשח שחור, ד"א פש סחור רבים סביבותיך להרוג וללשון זה מגור הוא ל' אסיפה כמו מגורי אל חרב (יחזקאל כ״א:י״ז):
|
| 4For so said the Lord: Behold I will make you a terror to yourself and to all your friends, and they shall fall by the sword of their enemies with your eyes seeing, and all of Judah I will deliver into the hand of the king of Babylon, and he shall exile them to Babylon and strike them with the sword. |
|
דכִּי כֹ֣ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֡ה הִנְנִי֩ נֹֽתֶנְךָ֙ לְמָג֜וֹר לְךָ֣ וּלְכָל־אֹֽהֲבֶ֗יךָ וְנָֽפְל֛וּ בְּחֶ֥רֶב אֹֽיְבֵיהֶ֖ם וְעֵינֶ֣יךָ רֹא֑וֹת וְאֶת־כָּל־יְהוּדָ֗ה אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְהִגְלָ֥ם בָּבֶ֖לָה וְהִכָּ֥ם בֶּחָֽרֶב: |
| 5And I will give all the wealth of this city and all her toil and all her precious things, and all the treasures of the kings of Judah I will deliver into the hand of their enemies, and they shall plunder them and take them and bring them to Babylon. |
|
הוְנָֽתַתִּ֗י אֶת־כָּל־חֹ֙סֶן֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְאֶת־כָּל־יְגִיעָ֖הּ וְאֶת־כָּל־יְקָרָ֑הּ וְאֵ֨ת כָּל־אֽוֹצְר֜וֹת מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֗ה אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְזָזוּם֙ וּלְקָח֔וּם וֶֽהֱבִיא֖וּם בָּבֶֽלָה: |
| the wealth: money. |
|
חוסן:
ממון:
|
| 6And you, Pashhur, and all those who dwell in your houses shall go into captivity, and you shall come to Babylon and there you shall die and there you shall be buried, you and all your friends to whom you have prophesied falsely. |
|
ווְאַתָּ֣ה פַשְׁח֗וּר וְכֹל֙ יֹֽשְׁבֵ֣י בֵיתֶ֔ךָ תֵּֽלְכ֖וּ בַּשֶּׁ֑בִי וּבָבֶ֣ל תָּב֗וֹא וְשָׁ֚ם תָּמוּת֙ וְשָׁ֣ם תִּקָּבֵ֔ר אַתָּה֙ וְכָל־אֹ֣הֲבֶ֔יךָ אֲשֶׁר־נִבֵּ֥אתָ לָהֶ֖ם בַּשָּֽׁקֶר: |
| 7You enticed me, O Lord, and I was enticed, You overcame me and You prevailed. I have become a laughing-stock; everyone mocks me. |
|
זפִּתִּיתַ֚נִי יְהֹוָה֙ וָֽאֶפָּ֔ת חֲזַקְתַּ֖נִי וַתּוּכָ֑ל הָיִ֚יתִי לִשְׂחוֹק֙ כָּל־הַיּ֔וֹם כֻּלֹּ֖ה לֹעֵ֥ג לִֽי: |
| You enticed me: to go on your mission. |
|
פתיתני:
ללכת בשליחותך:
|
| You overcame me: You made Your strong hand heavy upon me to go against my will. |
|
חזקתני הכבדת עלי ידך החזקה ללכת על כרחי:
|
| and You prevailed: And You were victorious. |
|
ותוכל:
ונצחת:
|
| everyone: All the people mock me. |
|
כולה:
כל העם לועג לי:
|
| 8For whenever I speak, I cry out; I call out violence and spoil, for the word of the Lord has been scorn and mockery for me all day long. |
|
חכִּֽי־מִדֵּ֚י אֲדַבֵּר֙ אֶזְעָ֔ק חָמָ֥ס וָשֹׁ֖ד אֶקְרָ֑א כִּֽי־הָיָ֨ה דְבַר־יְהֹוָ֥ה לִ֛י לְחֶרְפָּ֥ה וּלְקֶ֖לֶס כָּל־הַיּֽוֹם: |
| Whenever I speak: Every time I speak to them, I must cry out and raise my voice, and I do not proclaim good for them but prophecies of violence and spoil. |
|
מדי אדבר:
בכל עת שאדבר אליהם אני צריך לזעוק ולהרים קול ואיני קורא אליהם טובה כי אם נבואות חמס ושוד:
|
| for the word of the Lord has been… for me: Therefore, they spoke to me with scorn, for they scorn me. |
|
כי יהיה דבר ה' לי:
לפיכך דברו לי חרפה שהם מחרפים אותי:
|
| and mockery: for speech. Comp. (Ezekiel 22:4) “and mockery (וְקַלָּסָה).” |
|
ולקלס:
ולדבור כמו וקלסה:
|
| 9Should I say; I will not mention Him, and I will no longer speak in His name, it would be in my heart like a burning fire, confined in my bones, and I wearied to contain it but was unable. |
|
טוְאָֽמַרְתִּ֣י לֹֽא־אֶזְכְּרֶ֗נּוּ וְלֹֽא־אֲדַבֵּ֥ר עוֹד֙ בִּשְׁמ֔וֹ וְהָיָ֚ה בְלִבִּי֙ כְּאֵ֣שׁ בֹּעֶ֔רֶת עָצֻ֖ר בְּעַצְמֹתָ֑י וְנִלְאֵ֥יתִי כַֽלְכֵּ֖ל וְלֹ֥א אוּכָֽל: |
| Should I say: I will not mention Him: If my heart said to me not to go on Your mission anymore. |
|
ואמרתי לא אזכרנו:
ואם אמר לי לבי שלא לילך בשליחותו עוד:
|
| it would be in my heart: i.e., the prophecy. |
|
והיה בלבי:
הנבואה:
|
| like a burning fire: And against my will I must go. |
|
כאש בוערת:
ועל כרחי אני צריך לילך:
|
| confined in my bones: And as if the fire were confined in my bones. |
|
עצור בעצמותי:
וכנוס בעצמותי האש:
|
| to contain: To endure the fire. |
|
כלכל:
לסבול האש:
|
| 10For I heard the slander of many, a gathering around; tell and let us tell about him: everyone who was friendly with me awaits my destruction. Perhaps he will be enticed and we will prevail against him, and we will wreak vengeance upon him. |
|
יכִּ֣י שָׁמַ֜עְתִּי דִּבַּ֣ת רַבִּים֘ מָג֣וֹר מִסָּבִיב֒ הַגִּ֙ידוּ֙ וְנַגִּידֶ֔נּוּ כֹּל אֱנ֣וֹשׁ שְׁלֹמִ֔י שֹֽׁמְרֵ֖י צַלְעִ֑י אוּלַ֚י יְפֻתֶּה֙ וְנ֣וּכְלָה ל֔וֹ וְנִקְחָ֥ה נִקְמָתֵ֖נוּ מִמֶּֽנּוּ: |
| For I heard: I said that I would not mention Him because I heard the speech of many, those who whisper about me. |
|
כי שמעתי:
אני אמרתי שלא אזכרנו לפי ששמעתי דבת רבים אלו שמתלחשים עלי:
|
| a gathering: an expression of gathering, and so did Jonathan render it. |
|
מגור:
ל' אסיפה וכן ת"י:
|
| tell: false testimony against him. |
|
הגידו:
עליו עדות שקר:
|
| and let us tell about him: and let us testify against him. And Menahem (Machbereth p. 53) explained ונגידֶנוּ like (Deut. 14:1) “You shall not cut yourselves (לא תתגודדוּ).” He also joined (Job 17:5) “For the sake of flattering, he destroys (יגיד) his friends.” This is an expression of destruction. Comp. (Dan. 4:11) “Cut down (גֹדוּ) the trees.” But Dunash (Teshuvoth p. 54) interpreted it as an actual expression of telling, and this is its interpretation: “Tell false things about him and we will tell about him to the king.” And we have like נַגִידֶנוּ, we will tell about him, many words in the Scriptures that cannot be interpreted unless they are divided into two words or three. Comp. (Gen. 37:4) “And they could not speak with him (דַבְּרוֹ) peacefully.” Also (supra 10:20), “My children have left me (יצאני).” |
|
ונגידנו:
ונעידנו ומנחם פי' הגידו ונגידנו כמו (דברים יד) לא תתגודדו וכן חבר לחלק יגיד רעים (איוב י״ז:ה׳) ל' השחתה כמו גודו אילנא (דניאל ג) ודונש פתר אותו לשון הגדה ממש וכה פתרונו הגידו עליו דברי שקר ונגידנו למלך ויש לנו כמו נגידנו דברים רבים במקרא אשר לא יכין פתרונו כי אם עד אשר יחלקון לשתי תיבות או לשלש כמו ולא יכלו דברו לשלום (בראשית לו) בני יצאוני (לעיל י):
|
| await my destruction: Heb. צַלְעֵי Perhaps he will be enticed. |
|
שומרי צלעי:
מצפים שברי:
|
| to listen to us and to stray after us.: and we will prevail against him to bring him to commit idolatry. |
|
אולי יפותה:
לשמוע לנו ולטעות אחרינו:
|
| 11But the Lord is with me as a mighty warrior. Therefore, my pursuers shall stumble and did not prevail. They were very much ashamed for they not succeed, a perpetual shame that will not be forgotten. |
|
יאוַֽיהֹוָ֚ה אוֹתִי֙ כְּגִבּ֣וֹר עָרִ֔יץ עַל־כֵּ֛ן רֹֽדְפַ֥י יִכָּֽשְׁל֖וּ וְלֹ֣א יֻכָ֑לוּ בֹּשׁוּ מְאֹד֙ כִּֽי־לֹ֣א הִשְׂכִּ֔ילוּ כְּלִמַּ֥ת עוֹלָ֖ם לֹ֥א תִשָּׁכֵֽחַ: |
| for they did not succeed: They did not succeed with their plan. |
|
כי לא השכילו:
לא הצליחו בעצתם:
|
| 12And the Lord of Hosts tests the righteous, He sees the kidneys and the heart. Let me see Your vengeance from them for to You I have revealed my cause. |
|
יבוַֽיהֹוָ֚ה צְבָאוֹת֙ בֹּחֵ֣ן צַדִּ֔יק רֹאֶ֥ה כְלָי֖וֹת וָלֵ֑ב אֶרְאֶ֚ה נִקְמָֽתְךָ֙ מֵהֶ֔ם כִּ֥י אֵלֶ֖יךָ גִּלִּ֥יתִי אֶת־רִיבִֽי: |
| 13Sing to the Lord, praise the Lord, for He has saved the soul of the poor from the hand of evildoers. |
|
יגשִׁירוּ לַֽיהֹוָ֔ה הַֽלְל֖וּ אֶת־יְהֹוָ֑ה כִּ֥י הִצִּ֛יל אֶת־נֶ֥פֶשׁ אֶבְי֖וֹן מִיַּ֥ד מְרֵעִֽים: |
| 14Cursed be the day in which I was begotten; the day in which my mother bore me shall not be blessed. |
|
ידאָר֣וּר הַיּ֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יֻלַּ֖דְתִּי בּ֑וֹ י֛וֹם אֲשֶׁר־יְלָדַ֥תְנִי אִמִּ֖י אַל־יְהִ֥י בָרֽוּךְ: |
| Cursed be the day in which I was begotten: (engendrer or engenrer in O.F.). That is the time of conception, and through compulsion Hilkiah his father performed the marriage act by day, for he was fleeing from before Manasseh, who was slaying the prophets, and he performed the marriage act and fled. |
|
ארור היום אשר ילדתי בו:
פוא"י אינייניר"ט בלעז היא שעת הריון ועל ידי אונס שמש חלקיהו אביו מטתו ביום שהיה בורח מפני מנשה שהיה הורג את הנביאים ושמש מטתו וברח:
|
| 15Cursed be the man who brought the news to my father, saying, "A male child has been born to you," making him glad. |
|
טואָר֣וּר הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר בִּשַּׂ֚ר אֶת־אָבִי֙ לֵאמֹ֔ר יֻֽלַּד־לְךָ֖ בֵּ֣ן זָכָ֑ר שַׂמֵּ֖חַ שִׂמְּחָֽהוּ: |
| making him glad: The ‘mem’ is punctuated with a ‘dagesh,’ which is an expression of making others glad, for he made his father glad with his news. |
|
שמח:
מ"ם דגושה שהוא ל' תשמח אחרים ששמח את אביו בבשורתו:
|
| 16And that man shall be like the cities that the Lord overturned and did not repent, and let him hear an outcry in the morning and a scream at noontime. |
|
טזוְהָיָה֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא כֶּֽעָרִ֛ים אֲשֶׁר־הָפַ֥ךְ יְהֹוָ֖ה וְלֹ֣א נִחָ֑ם וְשָׁמַ֚ע זְעָקָה֙ בַּבֹּ֔קֶר וּתְרוּעָ֖ה בְּעֵ֥ת צָֽהֳרָֽיִם: |
| like the cities that… overturned: Namely Sodom and Gemorrah. |
|
כערים אשר הפך:
סדום ועמורה:
|
| and did not repent: Since He decreed destruction upon them, he did not think another thought to rescind His decree. |
|
ולא נחם:
משגזר עליהם חורבן לא חשב מחשבה אחרת לבטל גזרתו:
|
| 17That he did not put me to death from the womb, that my mother should be my grave and her womb a perpetual pregnancy. |
|
יזאֲשֶׁ֥ר לֹא־מֽוֹתְתַ֖נִי מֵרָ֑חֶם וַתְּהִי־לִ֚י אִמִּי֙ קִבְרִ֔י וְרַחְמָּ֖ה הֲרַ֥ת עוֹלָֽם: |
| That he did not put me to death: I.e., that the angel of death did not put me to death from the womb, and this is one of the verses with brief language. |
|
אשר לא מותתני:
מלאך המות מרחם והרי זה מן המקראות קצרי דבור:
|
| a perpetual pregnancy: a pregnancy of eternity. |
|
הרת עולם:
הריון של עולמית:
|
| 18Why did I come forth out of the womb to see toil and grief, and my days end with shame? |
|
יחלָ֚מָּה זֶּה֙ מֵרֶ֣חֶם יָצָ֔אתִי לִרְא֥וֹת עָמָ֖ל וְיָג֑וֹן וַיִּכְל֥וּ בְּבֹ֖שֶׁת יָמָֽי: |
| toil and grief: The destruction of the Temple. |
|
עמל ויגון:
חורבן בית המקדש:
|
