Chapter 18

1Woe to the land shaded by wings, which is on the other side of the rivers of Cush.   אה֥וֹי אֶ֖רֶץ צִלְצַ֣ל כְּנָפָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר מֵעֵ֖בֶר לְנַֽהֲרֵי־כֽוּשׁ:
Woe to the land shaded by wings. Jonathan renders: to which they come in ships from a distant land, and their sails are spread out like an eagle that flies with its wings. I say, however, that because they live in the east, and the land is hot, birds assemble there, and it is shaded by the birds’ wings. Now this prophecy concerns the armies of Gog and Magog, as the matter is stated in Ezekiel (38:5) “Persia, Cush, and Put with them.”   הוי ארץ צלצל כנפים.  ת"י דאתן לה בספינון מארעא רחיקא וקלעיהון פריסן כנשרא דטאיס בכנפוהי, אני אומר לפי שהן שרוין במזרח והארץ חמה העופות נאספים שם והיא מצולצלת בכנפי עופות ונבואה זו על אוכלוסי גוג ומגוג כענין שנא' (ביחזקאל ל״ח:ה׳) פרס כוש ופוט אתם:
2Who sends emissaries in the sea and in boats of bulrushes on the surface of the water, "Go, swift messengers, to a nation, pulled and torn, to an awesome nation from their beginning onward, a nation punished in kind and trampled, whose land the rivers have plundered.   בהַשֹּׁלֵ֨חַ בַּיָּ֜ם צִירִ֗ים וּבִכְלֵי־גֹמֶא֘ עַל־פְּנֵי־מַיִם֒ לְכ֣וּ | מַלְאָכִ֣ים קַלִּ֗ים אֶל־גּוֹי֙ מְמֻשָּׁ֣ךְ וּמוֹרָ֔ט אֶל־עַ֥ם נוֹרָ֖א מִן־ה֣וּא וָהָ֑לְאָה גּוֹי קַו־קָ֣ו וּמְבוּסָ֔ה אֲשֶׁר־בָּֽזְא֥וּ נְהָרִ֖ים אַרְצֽוֹ:
Go swift messengers. to see whether it is true that the Israelites have returned to their place, a nation which is pulled and torn, to a people that is awesome from its inception.   לכו מלאכים קלים.  לראות אם אמת הוא שחזרו ישראל למקומ' אשר הוא ה' גוי ממושך וממורט אל עם אשר הוא היה נורא בחזקתו:
from their beginning and onward. From the day it was chosen as a people and onward.   מן הוא והלאה.  מן היום אשר נבחר לעם והלאה:
a nation punished in kind. Heb. קַו-קָו [lit. a line for a line, i.e.,] when he is punished for his sin, he is punished in kind and given to be trampled. Alternatively, קַו-קָו is an expression of vomit (קִיא) (Lam. 3:45): “Loathsome and rejected.”   גוי קו קו.  שנפרע בו בעונו מדה במדה וניתן למבוסה, ד"א קו קו ל' קיא סחי ומאוס (איכה ג):
river. [figurative for] kings.   נהרים.  מושלי כוש ונוף:
3All inhabitants of the world and dwellers of the earth, when a standard of the mountains is raised you shall see, and when a shofar is sounded you shall hear.   גכָּל־יֹֽשְׁבֵ֥י תֵבֵ֖ל וְשֹׁ֣כְנֵי אָ֑רֶץ כִּנְשֹׂא־נֵ֚ס הָרִים֙ תִּרְא֔וּ וְכִתְקֹ֥עַ שׁוֹפָ֖ר תִּשְׁמָֽעוּ:
All inhabitants of the world, etc.. You need not send messengers for this, for when a standard of the mountains is raised, you shall see the ingathering of the exiles, and when a shofar is sounded you shall hear.   כל יושבי תבל וגו'.  אינכם צריכים לשלוח צירים על כך כי כנשוא נס הרים תראו בהקבץ הגליות וכתקוע שופר תשמעו:
4For so has the Lord said to me, "I will rest, and I will look down upon My dwelling-place, like a clear heat upon herbs, like a cloud of dew in the heat of harvest.   דכִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֚ר יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י אֶשְׁקֳטָ֖ה (כתיב אֶשְׁקֳוטָ֖ה) וְאַבִּ֣יטָה בִמְכוֹנִ֑י כְּחֹ֥ם צַח֙ עֲלֵי־א֔וֹר כְּעָ֥ב טַ֖ל בְּחֹ֥ם קָצִֽיר:
I will rest. from paying Esau his just deserts; I will turn away from all My affairs and I will look down upon My dwelling-place to do good to it.   אשקטה.  מתשלום שכרו של גוג אפנה מכל עסקי ואביטה במכוני להטיב לו:
like a clear heat upon herbs. It will illuminate it and cause to shine like the clear heat of the sun on herbs. Comp. (II Kings 4:39) “To gather herbs (אוֹרוֹת).”   כחום צח עלי אור.  יאיר ויבהיק לו כחם השמש צח על ירק כמו ללקט אורות (מלכים ב ד׳:ל״ט):
like a cloud of dew. for which the reapers long, to refresh themselves during the heat of the harvest.   כעב טל.  שהקוצרים מתאוים לו להשיב נפש בחם קציר:
5For behold the harvest when the blossom is past, and the buds turn into ripening grapes, and he shall cut off the tendrils with pruning-hooks, and the roots he removed, he cut [them] off.   הכִּֽי־לִפְנֵ֚י קָצִיר֙ כְּתָם־פֶּ֔רַח וּבֹ֥סֶר גֹּמֵ֖ל יִֽהְיֶ֣ה נִצָּ֑ה וְכָרַ֚ת הַזַּלְזַלִּים֙ בַּמַּזְמֵר֔וֹת וְאֶת־הַנְּטִישׁ֖וֹת הֵסִ֥יר הֵתַֽז:
For behold. the ripening of the harvest of Amalek and of Gog, when he has not yet filled his desire and his hope, that he plans to destroy his brothers.   כי לפני.  בישול קצירו של עמלק ושל גוג טרם תמלא תאותו וסברו שהוא זומם לכלות את אחיו:
when the blossom is past. i.e., when its blossom is past and the grain is close to becoming ripe in its ears and before the buds of his vine become ripening grapes, ripened to the extent of being בֹּסֶר, i.e., when the grapes become as big as a white bean. This is called בֹּסֶר and also גֵּרוּעַ.   כתם פרח.  שלו ויתקרב להתבשל תבואה במלילותיה ולהיות פגי נצה של גפנה בוסר וגומל נגמל להיות גסים כפול הלבן, הוא בוסר הוא גירוע:
and he shall cut off. i. e., the cutter shall cut off the tendrils; these are the branches and the boughs.   וכרת.  הכורת את זלזלי הגפן הם הזמורות והשריגים:
with pruning hooks. sarpes in O.F. [serpes in Modern French].   במזמרות.  שרפ"ש בלע"ז:
and the roots. These are the roots of the vines, called ceps in O.F.   ואת הנטישות.  הם עיקרי הגפנים שקורין ציפ"ש בלע"ז:
he cut [them] off. Heb. הֵתַּז. i.e., to say that He shall slay the officers and the rulers of Esau and of Gog and his armies and his allies.   התז.  כרת וקצץ כלומ' יהרוג השרים והשליטים של גוג וחיילותיו ועוזריו:
6They shall be left together to the birds of the mountains and to the beasts of the earth, and the birds shall spend the summer upon them and the beasts of the earth shall spend the winter upon them.   ויֵעָֽזְב֚וּ יַחְדָּו֙ לְעֵ֣יט הָרִ֔ים וּֽלְבֶֽהֱמַ֖ת הָאָ֑רֶץ וְקָ֚ץ עָלָיו֙ הָעַ֔יִט וְכָל־בֶּֽהֱמַ֥ת הָאָ֖רֶץ עָלָ֥יו תֶּֽחֱרָֽף:
They shall be left. [i.e.,] their corpses.   יעזבו יחדו.  פגריהם:
to the birds of the mountains. Heb. לְעֵיט הָרִים, to the birds of the mountains.   לעיט הרים.  לעוף הרים:
shall spend the summer upon them. All the days of the summer.   וקץ עליו.  כל ימות הקיץ:
shall spend the winter. All the days of the winter. From there they deduced that the judgment of Gog in the future shall be twelve months.   תחרף.  כל ימות החורף מכאן אמרו משפט גוג לעתיד לבוא שנים עשר חדש:
7At that time, there shall be brought a gift to the Lord of Hosts, a people pulled and torn, and from an awesome people from its beginning and onward, a nation punished in kind and trampled, whose land the rivers have plundered, to the place of the name of the Lord of Hosts, Mount Zion.   זבָּעֵת֩ הַהִ֨יא יֽוּבַל־שַׁ֜י לַיהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת עַם מְמֻשָּׁ֣ךְ וּמוֹרָ֔ט וּמֵעַ֥ם נוֹרָ֖א מִן־ה֣וּא וָהָ֑לְאָה גּ֣וֹי | קַו־קָ֣ו וּמְבוּסָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בָּֽזְא֚וּ נְהָרִים֙ אַרְצ֔וֹ אֶל־מְק֛וֹם שֵׁם־יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת הַר־צִיּֽו‍ֹן: