Chapter 4

1Now seven women shall take hold of one man on that day, saying, "Our bread we will eat, and our clothing we will wear. Only let your name be called on us; take away our reproach."   אוְהֶֽחֱזִיקוּ֩ שֶׁ֨בַע נָשִׁ֜ים בְּאִ֣ישׁ אֶחָ֗ד בַּיּ֚וֹם הַהוּא֙ לֵאמֹ֔ר לַחְמֵ֣נוּ נֹאכֵ֔ל וְשִׂמְלָתֵ֖נוּ נִלְבָּ֑שׁ רַ֗ק יִקָּרֵ֚א שִׁמְךָ֙ עָלֵ֔ינוּ אֱסֹ֖ף חֶרְפָּתֵֽנוּ:
.    והחזיקו.  ויאחזו:
Now seven women shall take hold of one man. because of the many widows.   שבע נשים באיש אחד.  מרוב אלמנות רבות, באיש אחד מבקשות ממנו שישא אותן:
take away. Heb. אסף [lit., gather in,] hide our reproach, similar to (Deut. 22:2): “And you shall gather it (ואספתו) into your house.” For the woman, when she is married, will not be dealt with licentiously. According to Midrash Aggadah, (Lamentations Rabbah 5:11) Nebuchadnezzar commanded (or decreed upon) [his armies] not to have relations with married women, lest they be punished. They, therefore, begged to be nominally married.   אסוף.  הטמן חרפתנו כמו ואספתו אל תוך ביתך (דברים כ״א:י״ב) שהאשה כשהיא נשואה אין נוהגין בה מנהג הפקר ומ"א נבוכדנאצר גזר שלא יבעלו א"א שלא יענשו לכן היו מבקשות שיהא עליהן שם אישו':
2On that day, the sprout of the Lord shall be for beauty and for honor, and the fruit of the land for greatness and for glory for the survivors of Israel.   בבַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ צֶ֣מַח יְהֹוָ֔ה לִצְבִ֖י וּלְכָב֑וֹד וּפְרִ֚י הָאָ֙רֶץ֙ לְגָא֣וֹן וּלְתִפְאֶ֔רֶת לִפְלֵיטַ֖ת יִשְׂרָאֵֽל:
On that day. After the beauty of the ornaments of the adulteresses and the wanton women is curtailed, the glory of My people and the beauty of their honor will no longer depend upon these things.   ביום ההוא.  לאחר שיכלו נוי תכשיטי הנואפות והנבלות לא תכלה (ס"א לא תסולה) עוד צבי נוי כבודם באלה:
the sprout of the Lord shall be. to you for beauty.   יהיה צמח ה'.  לכם לנוי:
for beauty and for honor. They are the righteous who remain among them, and the sages, the students of the Torah; upon them will they depend the beauty of their honor.   לצבי ולכבוד.  הם הצדיקים הנשארים בם והחכמים תלמידי התורה בהם יתלו את צבי כבודם:
and the fruit of the land. They are the children of the righteous, the fruit of the Tree of Life. They shall be for greatness and glory, for the survivors of Israel will boast and praise themselves with them. צְבִי means ‘beauty,’ an object of desire, for there is desire in it.   ופרי הארץ.  הם בני הצדיקים פרי עץ חיים הם יהיו לגאון ולתפארת אשר בהם יתפארו ויתהללו פליטת ישראל צבי. הוא נוי דבר צביון שיש חפץ בו:
3And it shall come to pass that every survivor shall be in Zion, and everyone who is left, in Jerusalem; "holy" shall be said of him, everyone inscribed for life in Jerusalem.   גוְהָיָ֣ה | הַנִּשְׁאָ֣ר בְּצִיּ֗וֹן וְהַנּוֹתָר֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם קָד֖וֹשׁ יֵאָ֣מֶר ל֑וֹ כָּל־הַכָּת֥וּב לַֽחַיִּ֖ים בִּירֽוּשָׁלִָֽם:
And it shall come to pass, that every survivor. among them will settle in Zion.   והיה הנשאר.  בהם בציון יתיישבו:
and whoever is left. anywhere, shall dwell in Jerusalem.   והנותר.  בכל מקום ישכנו בירושלים:
“holy” shall be said of him. All of them will be righteous. Now lest you say that the righteous who died prior to this day have lost their honor, the Scripture states: “anyone inscribed for life,” in the Hereafter, will be in Jerusalem. In this manner, Jonathan translates it.   קדוש יאמר לו.  כולם יהיו צדיקים וא"ת צדיקים המתים לפני אותו היום אבד כבודם ת"ל כל הכתוב לחיי העוה"ב יהיו בירושלים כת"י:
4When the Lord shall have washed away the filth of the daughters of Zion and the blood of Jerusalem He shall rinse from its midst, with a spirit of judgment and with a spirit of purging.   דאִ֣ם | רָחַ֣ץ אֲדֹנָ֗י אֵת צֹאַ֣ת בְּנֽוֹת־צִיּ֔וֹן וְאֶת־דְּמֵ֥י יְרֽוּשָׁלִַ֖ם יָדִ֣יחַ מִקִּרְבָּ֑הּ בְּר֥וּחַ מִשְׁפָּ֖ט וּבְר֥וּחַ בָּעֵֽר:
When the Lord shall have washed away. Heb. אִם [usually “if.”] When the Lord shall have washed away. There are instances of אִם being used in this manner in the usage of כִּי; and so (Job 8:18): “But when (אִם) men destroy him from his place,” is [equivalent to] כִּי יְבַלְּעֶנּוּ. Also (Gen. 24:9): “Until when (אִם) they will have finished drinking.”   אם רחץ.  כי רחץ יש אם משמש כן בלשון כי וכן (איוב ח׳:י״ח) אם יבלענו ממקומו כי יבלענו, עד אם כלו לשתות (בראשית כ״ד:י״ט):
filth. Defilement, as its Aramaic translation; i.e. to say, when He will remove their iniquity through chastening and purging from the world.   צואת.  תגאלת כתרגומו כלומר העביר עונם ע"י יסורין וביעור מן העולם:
He shall rinse. Heb. יָדִיחַ, an expression of ‘washing’ in the language of the Mishnah, and in Scripture (Ezek. 40:38): “There they will rinse (יָדִיחוּ) the burnt offering.”   ידיח.  ל' רחיצה בל' משנה ובמקרא ושם ידיחו את העולה (יחזקאל מ׳:ל״ח):
with a spirit of judgment. through chastening. ‘spirit’ [is equivalent] to talant in O.F. When He so desires to judge them.   ברוח משפט.  ע"י יסורין טלנ"ט בלע"ז שיעלה על רוחו לשפוט אותם:
and with a spirit of purging. to purge them from the world, בָּעֵר is like לְבָעֵר, to purge, descombrement in O.F., an expression of doing, going.   וברוח בער.  לבערם מן העולם בער כמו לבער דישקומבמ"ט בלע"ז ל' פעול הלוך:
5And the Lord shall create over every dwelling of Mount Zion and over all those summoned therein, a cloud by day and smoke, and splendor of a flaming fire at night, for, in addition to every honor, there will be a shelter.   הוּבָרָ֣א יְהֹוָ֡ה עַל֩ כָּל־מְכ֨וֹן הַר־צִיּ֜וֹן וְעַל־מִקְרָאֶ֗הָ עָנָ֚ן | יוֹמָם֙ וְעָשָׁ֔ן וְנֹ֛גַהּ אֵ֥שׁ לֶֽהָבָ֖ה לָ֑יְלָה כִּ֥י עַל־כָּל־כָּב֖וֹד חֻפָּֽה:
וְעַל מִקְרָאֶהָ. and over those summoned therein.   ועל מקראיה.  הקרואים בתוכה:
a cloud by day and smoke. to protect them from the nations.   ענן יומם ועשן.  להגין עליהם מן האומות:
for, in addition to every honor. stated to them, shall be a shelter, for I will cause My Shechinah to cover them. Seven chupoth [shelters or canopies] are [mentioned here]: cloud, smoke, splendor, fire, flame, shelter, Shechinah.   כי על כל כבוד.  האמור להם תהא החופה שתחופף שכינתי עליהם ושבע חופות יש כאן ענן ועשן נוגה אש להבה חופה שכינה:
6And a tabernacle shall be for shade by day from the heat, and for a shelter and for a covert from stream and from rain.   ווְסֻכָּ֛ה תִּהְיֶ֥ה לְצֵל־יוֹמָ֖ם מֵחֹ֑רֶב וּלְמַחְסֶה֙ וּלְמִסְתּ֔וֹר מִזֶּ֖רֶם וּמִמָּטָֽר:
And a tabernacle shall be for shade… from heat. to protect from the burning of the future sun, as it is said in regard to the wicked (Malachi 3:19): “And the coming sun shall set them ablaze,” for the Holy One, blessed be He, will take the sun out of its case, and cause it to burn them.   וסוכה תהיה לצל וגו'.  מחורב להגין מלהט יום הבא שנאמר ברשעים ולהט אותם היום הבא (מלאכי ג) שהקב"ה מוציא חמה מנרתקה ומקדרה עליהם:
and for a shelter. Heb. וּלְמַחְסֶה. [This is] an expression of covering.   ולמחסה.  ל' כיסוי:
and for a covert. in which to hide.   ולמסתור.  להסתר בה:
from stream. of fire gushing forth from the river of fire on the wicked in Gehinnom, as it is said (Jeremiah 23:19): “On the heads of the wicked it shall rest.” [This is found] in Tractate Chagigah 13b.   מזרם.  אש המקלחת מנהר דינור על הרשעים בגיהנם שנאמר על ראש רשעים יחול (ירמיהו כ״ג:י״ט) במס' חגיגה:
and from rain. the rain that falls on the wicked, as in the manner stated in Psalms 11:6: “He rains on the wicked burning coals.”   וממטר.  מטר היורד על הרשעי' כענין שנאמר ימטר על רשעים פחים (תהילים י״א:ו׳):