Chapter 2

1And Hannah prayed and said: "My heart has rejoiced through the Lord; My horn has been raised by the Lord. My mouth is opened wide against my enemies, For I have rejoiced in Your salvation.   אוַתִּתְפַּלֵּ֚ל חַנָּה֙ וַתֹּאמַ֔ר עָלַ֚ץ לִבִּי֙ בַּֽיהֹוָ֔ה רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽיהֹוָ֑ה רָ֚חַב פִּי֙ עַל־א֣וֹיְבַ֔י כִּ֥י שָׂמַ֖חְתִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ:
My mouth is opened wide against my enemies. against Peninnah.   רחב פי על אויבי.  על פנינה:
2There is none as holy as the Lord, For there is none besides You; And there is no rock like our God.   באֵין־קָד֥וֹשׁ כַּיהֹוָ֖ה כִּ֣י אֵ֣ין בִּלְתֶּ֑ךָ וְאֵ֥ין צ֖וּר כֵּאלֹהֵֽינוּ:
And there is no rock like our God.. There is no artist like our God, Who makes a form within a form (Ber. 10a).   ואין צור כאלהינו.  אין צייר כאלהינו, הצר צורה בתוך צורה:
3Do not increasingly speak haughtily; Let not arrogance come out of your mouth, For the Lord is a God of thoughts, And to Him are deeds counted.   גאַל־תַּרְבּ֚וּ תְדַבְּרוּ֙ גְּבֹהָ֣ה גְבֹהָ֔ה יֵצֵ֥א עָתָ֖ק מִפִּיכֶ֑ם כִּ֣י אֵ֚ל דֵּעוֹת֙ יְהֹוָ֔ה וְל֥וֹ (כתיב וְלֹ֥א) נִתְכְּנ֖וּ עֲלִלֽוֹת:
Do not increasingly speak haughtily. All those who are haughty when good fortune shines upon them. And according to the peshat, she is speaking for the benefit of Peninnah, who behaved haughtily toward her. According to the derash, however, we follow J’s translation.   אל תרבו תדברו.  כל גסי הרוח אשר שעתם מצלחת, ובשביל פנינה שהיתה מתגאה עליה היא מדברת, לפי פשוטו ולפי דרשו, כתרגומו שתרגם יונתן:
arrogance. (Lit.) strong speech. Others explain it as an expression of falsehood, something which is removed from the truth, like ויעתק “and he moved from there to the mountain” (Gen. 12: 8). We, therefore, render: Let not falsehood come out of your mouth.   עתק.  דבר חזק דבר אחר: לשון סרה, כמו: (בראשית יב ח) ויעתק משם ההרה, יצא דבר סרה מפיכם:
For the Lord is a God of thoughts. He knows what is in your heart.   כי אל דעות ה'.  יודע מה שבלבבכם:
And to Him are deeds counted. All men’s deeds are counted before Him.   ולו נתכנו עלילות.  כל מעשי האדם נמנין לפניו:
counted.  an expression of number, like: and the number (tochen) of bricks shall you give (Ex. 5:18).   נתכנו.  לשון מנין, כמו: (שמות ה יח) ותוכן לבנים תתנו:
4The bows of the mighty are broken; And those who stumbled, are girded with strength.   דקֶ֥שֶׁת גִּבֹּרִ֖ים חַתִּ֑ים וְנִכְשָׁלִ֖ים אָ֥זְרוּ חָֽיִל:
The bows of the mighty are broken, etc.. So is the custom of the Most Holy, blessed be He. He weakens the mighty, and strengthens the weak. He sates the hungry and starves those who are satiated.   קשת גבורים חתים וגו'.  כך אומנותו של הקב"ה, מתיש את הגבורים ומחזק את החלשים, משביע את הרעבים ומרעיב את השבעים:
5Those who were satiated have hired themselves out for bread, While the hungry have ceased. While the barren woman has born seven, She that had many children, has been bereaved.   השְׂבֵעִ֚ים בַּלֶּ֙חֶם֙ נִשְׂכָּ֔רוּ וּרְעֵבִ֖ים חָדֵ֑לּוּ עַד־עֲקָרָה֙ יָלְדָ֣ה שִׁבְעָ֔ה וְרַבַּ֥ת בָּנִ֖ים אֻמְלָֽלָה:
Those who were satiated. and do not need to hire themselves out for any work, He starves them, and they must hire themselves out for their daily bread, while the hungry who would toil and weary themselves for food have ceased from their toil.   שבעים בלחם.  ולא צריכים להיות נשכרים לשום מלאכה, מרעיבם, ונשכרו בלחם פרנסתם ורעבים שהיו טורחים ויגעים על מזונות חדלו מטרחם:
While the barren woman has born seven, She that had many children.  she that had many children has been bereaved and buries her children. Hannah bore seven, as it is stated: For the Lord remembered Hannah, and she conceived and bore three sons and two daughters (2:21). When Hannah bore four, Peninnah buried eight, and when she conceived and bore a fifth child, Peninnah prostrated herself at her feet, and begged for mercy. Consequently, they lived, and were therefore called on her name. This is Rabbi Nehemiah’s opinion. Rabbi Judah says: Grandchildren are considered like children, (and she saw Samuel’s two sons). Some say: the numerical value of שבעה (seven) is equivalent to that of שמואל, (thus: ש =300, ב =2, ע =70, ה =5, totaling 377. Likewise, ש =300, מ =40, ו =6, א =1, ל =30, totaling 377).   עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים וגו'.  ובעוד שהעקרה יולדת שבעה בנים, רבת בנים אמללה וקוברת בניה חנה ילדה שבעה, שנאמר (להלן פסוק כא) כי פקד ה' את חנה ותהר ותלד שלשה בנים ושתי בנות, וכשחנה יולדת אחד, פנינה קוברת שנים, ועשרה בנים היו לה, שנאמר (לעיל א ח): הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים, של פנינה, כשילדה חנה ארבעה, קברה פנינה שמונה, וכשנתעברה וילדה ולד חמישי, נשתטחה פנינה לרגליה ובקשה רחמים וחיו ונקראו על שמה, אלו דברי רבי נחמיה. רבי יהודה אומר: בני בנים הרי הן כבנים. ויש אומרים: שבעה, בגימטריא כמנין שמואל:
6The Lord kills and makes alive; He brings down to the grave and raises up.   ויְהֹוָ֖ה מֵמִ֣ית וּמְחַיֶּ֑ה מוֹרִ֥יד שְׁא֖וֹל וַיָּֽעַל:
7The Lord impoverishes and makes rich. He humbles; He also exalts.   זיְהֹוָ֖ה מוֹרִ֣ישׁ וּמַעֲשִׁ֑יר מַשְׁפִּ֖יל אַף־מְרוֹמֵֽם:
8He lifts the poor from the dust; From the dunghill, He raises the pauper, To seat them with princes, And a seat of honor He causes them to inherit, For the pillars of the earth are the Lord's, And He placed the world upon them.   חמֵקִ֨ים מֵעָפָ֜ר דָּ֗ל מֵֽאַשְׁפֹּת֙ יָרִ֣ים אֶבְי֔וֹן לְהוֹשִׁיב֙ עִם־נְדִיבִ֔ים וְכִסֵּ֥א כָב֖וֹד יַנְחִלֵ֑ם כִּ֚י לַֽיהֹוָה֙ מְצֻ֣קֵי אֶ֔רֶץ וַיָּ֥שֶׁת עֲלֵיהֶ֖ם תֵּבֵֽל:
9The feet of His pious ones He will guard, And the wicked shall be cut off in darkness, For not by strength will man prevail.   טרַגְלֵ֚י חֲסִידָיו֙ (כתיב חֲסִידָו֙) יִשְׁמֹ֔ר וּרְשָׁעִ֖ים בַּח֣שֶׁךְ יִדָּ֑מּוּ כִּֽי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ יִגְבַּר־אִֽישׁ:
His pious ones. It is spelled חסידו, His pious one. It is read חסידיו, His pious ones, i.e., either a single one or many. Likewise, “Those who strive with the Lord will be broken.” This reading is מריביו, those who strive with Him. The spelling is מריבו, he who strives with Him, i.e., either one or many.   חסידו.  חסידו כתיב, חסידיו קרי, בין יחיד בין רבים, וכן יחתו מריביו (פסוק י), מריבו, בין יחיד בין רבים:
10Those who strive with the Lord will be broken; Upon him will He thunder in Heaven; The Lord will judge the ends of the earth. And He will grant strength to His king, And raise the horn of His anointed one.   ייְהֹוָ֞ה יֵחַ֣תּוּ מְרִיבָ֗יו (כתיב מְרִיבָ֗ו) עָלָיו֙ (כתיב עָלָו֙) בַּשָּׁמַ֣יִם יַרְעֵ֔ם יְהֹוָ֖ה יָדִ֣ין אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְיִתֶּן־עֹ֣ז לְמַלְכּ֔וֹ וְיָרֵ֖ם קֶ֥רֶן מְשִׁיחֽוֹ:
Upon him will he thunder in Heaven. The spelling is עלו, they have ascended, even if they have ascended to the heavens, He thunders upon and casts them down.   עלו בשמים ירעם.  עלו כתיב, אפילו עלו בשמים, מרעים עליהם ומורידם:
will judge the ends of the earth. will judge them; in old French, jostizier.   ידין אפסי ארץ.  שופטן ומייסרן, יושטיציי"א בלע"ז:
11And Elkanah went to Ramah, to his house, and the child was serving the Lord before Eli the priest.   יאוַיֵּ֧לֶךְ אֶלְקָנָ֛ה הָרָמָ֖תָה עַל־בֵּית֑וֹ וְהַנַּ֗עַר הָיָ֚ה מְשָׁרֵת֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה אֶת־פְּנֵ֖י עֵלִ֥י הַכֹּהֵֽן:
was serving the Lord before Eli the priest:. (The Talmud asks, “Did Samuel actually serve the Lord?” Didn’t he serve before Eli? [He was too young to serve the Lord!] We therefore deduce) from here that whoever serves before a Torah scholar, is considered as though he had served before the Divine Presence.   היה משרת את ה' את פני עלי.  מכאן למשמש פני תלמידי חכמים, כמשמש פני השכינה:
12And Eli's sons, unscrupulous men, knew not the Lord.   יבוּבְנֵ֥י עֵלִ֖י בְּנֵ֣י בְלִיָּ֑עַל לֹ֥א יָדְע֖וּ אֶת־יְהֹוָֽה:
13And this was the due of the priests from the people: (whenever) any man would slaughter a sacrifice, the servant of the priest would come when (one) cooked the flesh, with a three-pronged fork in his hand.   יגוּמִשְׁפַּ֥ט הַכֹּהֲנִ֖ים אֶת־הָעָ֑ם כָּל־אִ֞ישׁ זֹבֵ֣חַ זֶ֗בַח וּבָ֨א נַ֚עַר הַכֹּהֵן֙ כְּבַשֵּׁ֣ל הַבָּשָֹ֔ר וְהַמַּזְלֵ֛ג שְׁל֥שׁ־הַשִּׁנַּ֖יִם בְּיָדֽוֹ:
the due of the priests. They themselves established this law, since they rightfully inherited only the breast and the thigh of the peace offering.   ומשפט הכהנים.  הם קבעו להם חק זה, ולהם לא היה לנחלה כי אם חזה ושוק של שלמים:
14And he would thrust into the fire-pot, or into the pot, or into the cauldron, or into the pan, everything which the fork would pick up, the priest would take therewith; so would they do to all Israel who came there in Shiloh.   ידוְהִכָּ֨ה בַכִּיּ֜וֹר א֣וֹ בַדּ֗וּד א֚וֹ בַקַּלַּ֙חַת֙ א֣וֹ בַפָּר֔וּר ֤כֹּל אֲשֶׁ֣ר יַעֲלֶ֣ה הַמַּזְלֵ֔ג יִקַּ֥ח הַכֹּהֵ֖ן בּ֑וֹ ֤כָּכָה יַעֲשֹ֣וּ לְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֥ים שָׁ֖ם בְּשִׁלֹֽה:
or into the pot. דוד is a [small] pot.   בדוד.  סיר:
or into the cauldron. קלחת is a large pot.   בקלחת.  יורה:
into the pan.    בפרור.  מחבת:
15Also, before they would make the fat smoke, and the servant of the priest would come, and would say to the man who slaughtered, 'Give meat to roast for the priest, and he will not take from you cooked meat, but raw.   טוגַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒ וּבָ֣א | נַ֣עַר הַכֹּהֵ֗ן וְאָמַר֙ לָאִ֣ישׁ הַזֹּבֵ֔חַ תְּנָ֣ה בָשָֹ֔ר לִצְל֖וֹת לַכֹּהֵ֑ן וְלֹֽא־יִקַּ֧ח מִמְּךָ֛ בָּשָֹ֥ר מְבֻשָּׁ֖ל כִּ֥י אִם־חָֽי:
16And (if) the man said to him, 'Let them make the fat smoke now, and (then) take for yourself, as your soul desires,' And he would say, 'No, but now you shall give. And if not, I shall take by force.'   טזוַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הָאִ֗ישׁ קַטֵּ֨ר יַקְטִיר֚וּן כַּיּוֹם֙ הַחֵ֔לֶב וְקַ֨ח־לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר תְּאַוֶּ֖ה נַפְשֶׁ֑ךָ וְאָמַ֥ר | לֹא֙ (כתיב לוֹ֙) ֤כִּי עַתָּ֣ה תִתֵּ֔ן וְאִם־לֹ֖א לָקַ֥חְתִּי בְחָזְקָֽה:
17And the sin of the lads was great before the Lord, for the men despised the offering of the Lord.   יזוַתְּהִ֨י חַטַּ֧את הַנְּעָרִ֛ים גְּדוֹלָ֥ה מְאֹ֖ד אֶת־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֑ה כִּ֚י נִֽאֲצוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֵ֖ת מִנְחַ֥ת יְהֹוָֽה:
for the men despised. כי נאצו, an expression of being despised.   כי נאצו.  לשון בזיון:
18And Samuel was serving before the Lord, being a lad girded with a linen robe.   יחוּשְׁמוּאֵ֕ל מְשָׁרֵ֖ת אֶת־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֑ה נַ֕עַר חָג֖וּר אֵפ֥וֹד בָּֽד:
robe. (Hebrew ephod.) kardut of linen (Jonathan). This is an expression meaning a robe (מעיל), for Jonathan renders ‘m’ilim’ in the passage, "for so were the virgins wont to wear robes (m’ilim)" kardutin.   נער חגור אפוד בד.  (תרגום:) כרדוט דבוץ, והוא לשון מעיל, שהרי תרגם יונתן, (שמואל-ב יג יח): 'מעילי', דכי כן תלבשנה בנות המלך הבתולות מעילים, (שמואל-ב יג יח): כרדוטין:
19And a small robe his mother would make for him, and she would bring it up to him from appointed time to appointed time, when she ascended with her husband, to slaughter the sacrifice of the (festive) days.   יטוּמְעִ֚יל קָטֹן֙ תַּעֲשֶׂה־לּ֣וֹ אִמּ֔וֹ וְהַעַלְתָ֥ה ל֖וֹ מִיָּמִ֣ים | יָמִ֑ימָה בַּֽעֲלוֹתָהּ֙ אֶת־אִישָׁ֔הּ לִזְבֹּ֖חַ אֶת־זֶ֥בַח הַיָּמִֽים:
And a small robe his mother would make for him. from year to year.   ומעיל קטן תעשה לו אמו.  משנה לשנה:
20And Eli would bless Elkanah and his wife, and he would say, "May the Lord grant you seed from this woman," because of the request which he had requested of the Lord, and they would go to his place.   כוּבֵרַ֨ךְ עֵלִ֜י אֶת־אֶלְקָנָ֣ה וְאֶת־אִשְׁתּ֗וֹ וְאָמַר֙ יָשֵׂם֩ יְהֹוָ֨ה לְךָ֥ זֶ֙רַע֙ מִן־הָאִשָּׁ֣ה הַזֹּ֔את ֤תַּחַת הַשְּׁאֵלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שָׁאַ֖ל לַֽיהֹוָ֑ה וְהָלְכ֖וּ לִמְקוֹמֽוֹ:
And Eli would bless Elkanah. this is the present tense (i.e., he would bless him every year).   וברך עלי.  לשון הוה הוא, מברכו היה בכל שנה:
because of the request which he had requested. for himself a son. And Eli would say to him, “May the Lord grant seed, etc.” May it be the Divine Will that all the children which you will have, will be from this righteous woman. This is (therefore) an inverted sentence.   תחת השאלה אשר שאל.  לו בן, ואמר לו ישים ה' לך זרע וגו', יהי רצון שכל בנים שיהו לך, יהו מן הצדקת הזו, והרי זה מקרא מסורס:
21For the Lord remembered Hannah, and she conceived and bore three sons and two daughters. And the lad Samuel grew up with the Lord.   כאכִּֽי־פָקַ֚ד יְהֹוָה֙ אֶת־חַנָּ֔ה וַתַּ֛הַר וַתֵּ֥לֶד שְׁלשָֽׁה־בָנִ֖ים וּשְׁתֵּ֣י בָנ֑וֹת וַיִּגְדַּ֛ל הַנַּ֥עַר שְׁמוּאֵ֖ל עִם־יְהֹוָֽה:
22Now, Eli had become very old, and he heard all that his sons were doing to all Israel, and that they would lie with the women who congregated at the entrance of the tent of meeting.   כבוְעֵלִ֖י זָקֵ֣ן מְאֹ֑ד וְשָׁמַ֗ע אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֹ֚וּן בָּנָיו֙ לְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵ֚ת אֲשֶֽׁר־יִשְׁכְּבוּן֙ אֶת־הַנָּשִׁ֔ים הַצֹּ֣בְא֔וֹת פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:
that they would lie. This is explained according to the ordinary sense of the passage. Our rabbis, however, said: Since they delayed the sacrifice of their birds, (i.e., of the women who had given birth, or had had an issue. v. Lev. 22:6 8,15:29), and they (the women) would wait until they would see their birds being offered, the Scripture charges them as though they had lain with them.   אשר ישכבן.  כמשמעו ורבותינו אמרו (יומא ט ב): מתוך ששהו את קניהן, והם היו ממתינות עד שתראן קניהן קריבין, מעלה עליהם כאלו שכבום:
23And he said to them: "Why do you do the likes of these things, for I hear evil reports about you, from all these people.   כגוַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לָ֥מָּה תַעֲשֹ֖וּן כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֚י שֹׁמֵ֙עַ֙ אֶת־דִּבְרֵיכֶ֣ם רָעִ֔ים מֵאֵ֖ת כָּל־הָעָ֥ם אֵֽלֶּה:
24No, my sons, for the rumor which I hear the Lord's people spreading, is not good.   כדאַ֖ל בָּנָ֑י כִּ֠י לֽוֹא־טוֹבָ֚ה הַשְּׁמֻעָה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י שֹׁמֵ֔עַ מַעֲבִרִ֖ים עַם־יְהֹוָֽה:
which I hear the Lord’s people spreading. The rumor which the Lord’s people are spreading about you. This is an expression similar to: “And they caused to be proclaimed in the camp” (Ex. 36: 6). Hence, they let out a rumor about you, which is not good.   אשר אנכי שומע מעבירים עם ה'.  שמועה שעם ה' מעבירים עליכם, לשון ויעבירו (שמות לו ו): קול במחנה, מוציאים עליכם קול שמועה לא טובה:
25If man will sin to man, the judge will judge him. If, however, he will sin against God, who will intercede in the judgment in his behalf?" But they would not hearken to their father's voice, for the Lord desired to kill them.   כהאִם־יֶחֱטָ֨א אִ֚ישׁ לְאִישׁ֙ וּפִֽלְל֣וֹ אֱלֹהִ֔ים וְאִ֚ם לַֽיהֹוָה֙ יֶֽחֱטָא־אִ֔ישׁ מִ֖י יִתְפַּלֶּל־ל֑וֹ וְלֹ֚א יִשְׁמְעוּ֙ לְק֣וֹל אֲבִיהֶ֔ם כִּֽי־חָפֵ֥ץ יְהֹוָ֖ה לַהֲמִיתָֽם:
will judge him. (Heb. ‘ufil’lo,’) an expression of judgment, like (Ex. 21:22): and he shall pay as the judges determine (bi-flilim).   ופללו.  לשון משפט, כמו (שם כא כב): ונתן בפלילים:
the judge. Heb. elohim.   אלהים.  דיין:
for the Lord desired to kill them. For their verdict had already been sealed. Before the verdict is sealed, however, the Scripture states: For I desire not the death of one who dies (Ezek. 17: 32).   כי חפץ ה' להמיתם.  שכבר נחתם גזר דין, אבל קודם שנחתם גזר דין, נאמר (יחזקאל יח לב): כי לא אחפוץ במות המת:
26And the lad, Samuel, was growing up, and bettering himself both with the Lord and with people.   כווְהַנַּ֣עַר שְׁמוּאֵ֔ל הֹלֵ֥ךְ וְגָדֵ֖ל וָט֑וֹב ֤גַּם עִם־יְהֹוָ֔ה וְגַ֖ם עִם־אֲנָשִֽׁים:
27And a man of God came to Eli, and he said to him: "So said the Lord: 'Did I appear to the house of your father, when they were in Egypt, (enslaved) to the house of Pharaoh?   כזוַיָּבֹ֥א אִישׁ־אֱלֹהִ֖ים אֶל־עֵלִ֑י וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו ֤כֹּה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הֲנִגְלֹ֚ה נִגְלֵ֙יתִי֙ אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יךָ בִּֽהְיוֹתָ֥ם בְּמִצְרַ֖יִם לְבֵ֥ית פַּרְעֹֽה:
And a man of God came:. (The Sifrei informs us that the man of God mentioned here) was Elkanah.   ויבא איש אלהים.  זה אלקנה:
Did I appear to the house of your father. From here (we deduce) that Aaron prophesied in Egypt. What was the prophecy? It is that which is stated (Ezek. 20:7), And I said to them: Each man, cast away the detestable things upon which his eyes gaze, and with the idols of Egypt, defile not yourselves.   הנגלה נגליתי אל בית אביך.  מכאן שנתנבא אהרן במצרים, ומה היא הנבואה, הוא שנאמר (שם כ ז): ואומר אליהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו:
Did I appear. Did you know that I gave to Aaron this favor and greatness?   הנגלה נגליתי.  הידעתם כי הטובה הזאת והגדולה הזאת נתתי לאהרן:
28And did I choose him from all the tribes of Israel to be My priest, to offer up (sacrifices) on My altar, to burn incense, to wear an ephod before Me? And did I give to the house of your father all the fire-offerings of the children of Israel?   כחוּבָחֹ֣ר אֹ֠תוֹ מִכָּל־שִׁבְטֵ֨י יִשְׂרָאֵ֥ל לִי֙ לְכֹהֵ֔ן לַעֲל֣וֹת עַֽל־מִזְבְּחִ֗י לְהַקְטִ֥יר קְטֹ֛רֶת לָשֵׁ֥את אֵפ֖וֹד לְפָנָ֑י וָֽאֶתְּנָה֙ לְבֵ֣ית אָבִ֔יךָ אֶת־כָּל־אִשֵּׁ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
29Why (then,) do you kick at My sacrifice, and at My meal offering which I commanded in My dwelling place, and you honored your sons above Me, before My people, to feed yourselves from the first part of every offering of Israel?   כטלָ֣מָּה תִבְעֲט֗וּ בְּזִבְחִי֙ וּבְמִנְחָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי מָע֑וֹן וַתְּכַבֵּ֚ד אֶת־בָּנֶ֙יךָ֙ מִמֶּ֔נִּי לְהַבְרִֽיאֲכֶ֗ם מֵרֵאשִׁ֛ית כָּל־מִנְחַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לְעַמִּֽי:
אשר צויתי מעון. which I commanded in My dwelling place.   אשר צויתי מעון.  אשר צויתי במעוני:
to feed yourselves from the first part, etc.. (lit., and you honor your sons above Me to feed yourselves from the first part of every offering of Israel to My people.) This is an inverted sentence, (to be explained thus): and you honor your sons above Me before My people, i.e., in the eyes of My people, you honored your son above me. And what is the honor? To feed yourselves from the first part of every offering of Israel. Your meal preceded My meal, as it is stated: Also before they caused the fat to smoke, etc. (above, verse 15).   להבריאכם מראשית וגו'.  הרי זה מקרא מסורס, ותכבד את בניך ממני לעמי, לעיני עמי כבדת את בניך ממני, ומהו הכבוד, להבריאכם מראשית כל מנחת ישראל, קדמה סעודתכם לסעודתי, כמה שנאמר (לעיל פסוק טו): גם בטרם יקטירון את החלב וגו':
to feed yourselves. (Heb. ‘l’havriachem’) An expression of a meal, similar to: Please let my sister feed me bread (Heb. ‘v’thavreni’).   להבריאכם.  לשון סעודה, כמו (שמואל-ב יג ה): תבא נא תמר אחותי ותברני לחם:
before My people. This reverts to: And you honor your sons above Me. You showed to My people that you are more honored than I. And with what have you shown this? To feed yourselves from the first part of My offering.   לעמי.  מוסב על 'ותכבד את בניך ממני', הראיתם לעמי שאתם נכבדים ממני, ובמה הראיתם, 'להבריאכם מראשית מנחתי':
30Therefore," says the Lord, God of Israel, "I said, 'Your house and the house of your father will walk before Me forever,' but now, says the Lord: Far be it from Me, for those who honor Me shall I honor, and those who despise Me will be disgraced.   ללָכֵ֗ן נְאֻם־יְהֹוָה֘ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אָמ֣וֹר אָמַ֔רְתִּי בֵּֽיתְךָ֙ וּבֵ֣ית אָבִ֔יךָ יִתְהַלְּכ֥וּ לְפָנַ֖י עַד־עוֹלָ֑ם וְעַתָּ֚ה נְאֻם־יְהֹוָה֙ חָלִ֣ילָה לִּ֔י כִּֽי־מְכַבְּדַ֥י אֲכַבֵּ֖ד וּבֹזַ֥י יֵקָֽלּוּ:
I said. (Heb. ‘amor amarti’) Twice I assigned greatness to the sons of Ithamar. Concerning the sons of Gershon and the sons of Merari, it is stated: Under the hand of Ithamar, the son of Aaron the Priest. (Num. 4:23, 33). And Eli was one of the descendants of Ithamar. This I found in M.S.(8:3). I have, however, heard a more fitting version, as follows: I said: Your house and your father’s house, etc. Originally, I gave the high priesthood to Eleazar the Priest, as it is stated: And remove from Aaron his garments, and put them on Eleazar, his son (Num. 20:26). At the time of the concubine (in Gibeah, v. Judges 19, 21), when the Israelites freed themselves of most of the Commandments. And who caused them (to do so)? Phinehas and his colleagues, who should have gone around from city to city to reprove them. I, (therefore) took the High Priesthood away from them, and gave it to you, for you are of the descendants of Ithamar, and I said: They shall walk before Me forever, for when greatness is assigned to someone, it is assigned to him and to his generations forever.   אמור אמרתי.  שני פעמים פסקתי גדולה לבני איתמר, בבני גרשון ובבני מררי נאמר (במדבר ד כח לג), ביד איתמר בן אהרן הכהן, ועלי מבני איתמר היה, זו ראיתי במדרש שמואל ולשון הגון מזה שמעתי: אמור אמרתי ביתך ובית אביך וגו' ; מתחלה נתתי כהונה גדולה לאלעזר הכהן, שנאמר (שם כ כו): והפשט את אהרן את בגדיו וגו', ובימי פלגש שפקרו ישראל ברוב המצות, ומי גרם להם, פנחס וכיוצא בו, שהיה להם לסבב מעיר אל עיר ולהוכיחם, נטלתי הכהונה גדולה מהם ונתתיה לך, שמבני איתמר אתה, ואמרתי יתהלכו לפני עד עולם, שכשפוסקין לו גדולה לאדם, פוסקין לו ולדורותיו עד עולם:
for those who honor Me shall I honor. The descendants of Phinehas who honored Me at Shittim (Num. 21:7,8). And so it came about in the days of Solomon, that when he built the Temple, Solomon dismissed Ebiathar from being a priest to the Lord, to fulfill the word of the Lord which He had spoken to the house of Eli (I Kings 2:27), and Zadok became High Priest, since he was of the descendants of Phinehas, for so he is listed in the genealogical records in the Book of Chronicles (I Chron. 6: 35 38).   כי מכבדי אכבד.  את בני פנחס, שכבד אותי בשטים (שם פרק כה יא), וכן היתה בימי שלמה, כשנבנה בית המקדש, (מלכים-א ב כז): ויגרש שלמה את אביתר מהיות כהן לה' כדבר ה' אשר דבר אל בית עלי, ונעשה צדוק כהן גדול תחתיו, שהיה מבני פנחס, שכן נתייחסו בדברי הימים (א ו לח):
and those who despise Me will be disgraced. By themselves, when I shall withdraw Myself from them.   ובוזי יקלו.  מאליהם, משאסתלק מהם:
31Behold days are coming when I shall cut off your arm and the arm of your father's house, that there shall not be an elder in your household.   לאהִנֵּה֙ יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וְגָֽדַעְתִּי֙ אֶת־זְרֹ֣עֲךָ֔ וְאֶת־זְרֹ֖עַ בֵּ֣ית אָבִ֑יךָ מִֽהְי֥וֹת זָקֵ֖ן בְּבֵיתֶֽךָ:
I shall cut off your arm. I.e., the power which you exert in My House, for you say: And if not, I shall take by force.   וגדעתי את זרועך.  החוזק שיש לכם בביתי, שאתם אומרים ואם לא לקחתי בחזקה:
32And you will look upon a rival (in My) dwelling place in all (the days) which (God) will do good to Israel, and there will not be an elder in your household all of the days.   לבוְהִבַּטְתָּ֙ צַ֣ר מָע֔וֹן בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֵיטִ֖יב אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה זָקֵ֛ן בְּבֵיתְךָ֖ כָּל־הַיָּמִֽים:
And you will look upon a rival in My dwelling place. And you will see your rival at your side in My dwelling place like a woman who sees her rival with her in the house.   והבטת צר מעון.  וראית צרתך בצדך בתוך מעוני, כאשה הרואה צרתה עמה בבית:
in all (the days) which (God) will do good to Israel. (Lit., in all that which He will do good to Israel.) "When the Temple will be built in the day of Solomon, and the goodness promised to Israel will be complete, as it is said there: There has not failed one word of all His good promise, etc. (I Kings 8:56). Judah and Israel were many, like the sand which is by the sea (ibid. 4:20). And Judah and Israel dwelt in safety, every man under his vine and under his fig tree, etc. all the days of Solomon (ibid. 5:5).   בכל אשר ייטיב את ישראל.  כשיבנה בית עולמים בימי שלמה, ותהא טובתם של ישראל שלימה, כמה שנאמר שם (מלכים-א ח נו): לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב, (שם ה א) יהודה וישראל רבים כחול אשר על שפת הים וגו'. (שם שם ה) וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו כל ימי שלמה (שם פסוק ה):
and there will not be an elder in your household. This is an appropriate punishment. You ate sacrifices before their time, before they made the fat smoke, similarly, you will die before your time.   ולא יהיה זקן בביתך.  מדה כנגד מדה, אתם אכלתם קדשים לפני זמנן, בטרם יקטירון את החלב, אף אתם תמותון בלא זמן:
33Yet every man of yours shall I not cut off from My altar, to disappoint you and to sadden your heart; and all those raised in your house will die as young men.   לגוְאִ֗ישׁ לֹֽא־אַכְרִ֚ית לְךָ֙ מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י לְכַלּ֥וֹת אֶת־עֵינֶ֖יךָ וְלַאֲדִ֣יב אֶת־נַפְשֶׁ֑ךָ וְכָל־מַרְבִּ֥ית בֵּיתְךָ֖ יָמ֥וּתוּ אֲנָשִֽׁים:
and to sadden. (Heb. ‘v’la’div,’) same as ‘v’lad’iv.’   ולאדיב.  כמו ולדאיב:
will die (as young) men. (Lit., will die men.) There is no comparison between mourning for a young man and mourning for a child.   ימותו אנשים.  בחורים, אינו דומה אבלו של בחור, לאבלו של תינוק:
34And this is the sign to you, that which will befall your two sons, Hophni and Phinehas; in one day both of them will die.   לדוְזֶה־לְּךָ֣ הָא֗וֹת אֲשֶׁ֚ר יָבֹא֙ אֶל־שְׁנֵ֣י בָנֶ֔יךָ אֶל־חָפְנִ֖י וּפִֽינְחָ֑ס בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד יָמ֥וּתוּ שְׁנֵיהֶֽם:
And this is the sign to you. That the prophecy will be fulfilled: In one day your two sons will die, and this will be to you a sign that all the retribution which was said to you, will be fulfilled. I.e., “And you will look upon a rival in My dwelling place, etc., and all those raised in your house will die as young men” (above 32, 33).   וזה לך האות.  שיתקיים הדבר, ביום אחד ימותו שני בניך, והיא תהיה לך אות שיתקיים כל הפורענות שנאמר לך, והבטת צר מעון, וכל מרבית ביתך ימותו אנשים:
35And I shall raise up for Myself a faithful priest, who will do as is in My heart and in My mind, and I shall build for him a sure house, and he shall walk before My anointed all of the days.   להוַהֲקִימֹתִ֥י לִי֙ כֹּהֵ֣ן נֶאֱמָ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר בִּלְבָבִ֥י וּבְנַפְשִׁ֖י יַעֲשֶֹ֑ה וּבָנִ֚יתִי לוֹ֙ בַּ֣יִת נֶאֱמָ֔ן וְהִתְהַלֵּ֥ךְ לִפְנֵֽי־מְשִׁיחִ֖י כָּל־הַיָּמִֽים:
a faithful priest. i.e., Zadok.   כהן נאמן.  הוא צדוק:
36And it will be that everyone who is left in your house, will come to prostrate himself before him for a silver piece and a morsel of bread, and will say, "Take me now into one of the priestly divisions in order to eat a morsel of bread."   לווְהָיָ֗ה כָּל־הַנּוֹתָר֙ בְּבֵ֣יתְךָ֔ יָבוֹא֙ לְהִשְׁתַּחֲוֹ֣ת ל֔וֹ לַאֲג֥וֹרַת כֶּ֖סֶף וְכִכַּר־לָ֑חֶם וְאָמַ֗ר סְפָחֵ֥נִי נָ֛א אֶל־אַחַ֥ת הַכְּהֻנּ֖וֹת לֶאֱכֹ֥ל פַּת־לָֽחֶם:
for a silver piece. In order to earn a coin called ‘ma’ah.’   לאגורת כסף.  בשביל להשתכר מעה כסף:
A silver piece. (Heb. Agorath Kesef,) a silver piece of the weights of twenty gerah (Exod. 30:13).   לאגורת כסף.  ממשקלות: עשרים גרה הוא (שמות ל יג):
Take me.  Take me… into.   ספחני.  אספני: