| 1Then Job replied and said, |
|
אוַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּֽאמַר: |
| 2"Indeed, I know that it is so, but why should a man be righteous with God? |
|
באָמְנָם יָדַ֣עְתִּי כִּי־כֵ֑ן וּמַה־יִּצְדַּ֖ק אֱנ֣וֹשׁ עִם־אֵֽל: |
| 3If he would wish to contend with Him He would not answer him one out of a thousand. |
|
גאִם־יַ֖חְפֹּץ לָרִ֣יב עִמּ֑וֹ לֹֽא־יַֽ֜עֲנֶ֗נּוּ אַחַ֥ת מִנִּי־אָֽלֶף: |
| to contend with Him. To debate with Him. |
|
(מענה איוב):.
לריב עמו. להתווכח עמו:
|
| 4He is wise in heart and mighty in strength; who hardened [his heart] against Him and remained whole? |
|
דחֲכַ֣ם לֵ֖בָב וְאַמִּ֣יץ כֹּ֑חַ מִי־הִקְשָׁ֥ה אֵ֜לָ֗יו וַיִּשְׁלָֽם: |
| He is wise in heart. to contend. |
|
חכם לבב.
הוא לריב:
|
| and mighty in strength. to requite. |
|
ואמיץ כח.
להיפרע:
|
| who hardened. his heart and went away whole? Pharaoh hardened [his heart] and was destroyed, and so it is with all who hardened [their hearts]. |
|
מי הקשה.
לבו והלך שלם פרעה הקשה ונחסר וכן כל המקשים:
|
| 5He Who moved mountains but they knew not that He had overturned them in His wrath; |
|
ההַמַּעְתִּ֣יק הָ֖רִים וְלֹ֣א יָדָ֑עוּ אֲשֶׁ֖ר הֲפָכָ֣ם בְּאַפּֽוֹ: |
| He Who moved mountains. He moved them away when He overturned Sodom. |
|
המעתיק הרים.
המסלקם כהופכו סדום:
|
| and they knew not. until He turned them over. |
|
ולא ידעו.
עד שנהפכו:
|
| 6He Who causes the earth to quake from its place, and its pillars shudder; |
|
והַמַּרְגִּ֣יז אֶ֖רֶץ מִמְּקוֹמָ֑הּ וְ֜עַמּוּדֶ֗יהָ יִתְפַּלָּצֽוּן: |
| He Who causes the earth to quake. when He looks at it, and it trembles. |
|
המרגיז ארץ.
בהביטו אליה ותרעד:
|
| 7He Who spoke to the sun and it did not shine, and He sealed up the stars; |
|
זהָֽאֹמֵ֣ר לַ֖חֶרֶס וְלֹ֣א יִזְרָ֑ח וּבְעַ֖ד כּֽוֹכָבִ֣ים יַחְתֹּֽם: |
| He Who spoke to the sun. Heb. לחרס, to the sun, “Stand still.” and it kept the command of the King and did not shine. |
|
האומר לחרס.
לשמש דום והוא שמר אמרת מלך ולא יזרח:
|
| and He settled up the stars. He closed off the stars with a partition and they did not shine. |
|
ובעד.
וכנגד הכוכבים יסגור מחיצה ולא יאירו:
|
| 8He Who alone stretched out the heavens and treads on the high places of the sea; |
|
חנֹטֶ֣ה שָׁמַ֣יִם לְבַדּ֑וֹ וְ֜דוֹרֵ֗ךְ עַל־בָּֽמֳתֵי־יָֽם: |
| He Who alone stretched out the heavens. and the angels were created on the second day, lest you say that Michael stretched it out in the north and Gabriel in the south. |
|
נוטה שמים לבדו.
ומלאכים נבראו ביום שני שלא תאמר מיכאל מתח בצפון וגבריאל בדרום:
|
| on the high places of the sea. On the heights of the sea. This was stated regarding the Creation, that the lower waters raised themselves up on high, and He trod them. |
|
על במתי ים.
על גובהי ים ועל מעשה בראשית נאמר שגבהו המים התחתונים לרום למעלה ודרכם:
|
| 9He Who made the Bear, Orion, and the Pleiades, and the chambers of the south; |
|
טעֹֽשֶׂה־עָ֖שׁ כְּסִ֥יל וְכִימָ֗ה וְחַדְרֵ֥י תֵמָֽן: |
| Orion, and the Pleiades. they are constellations. |
|
כסיל וכימה.
מזלות הם:
|
| and the chambers of the south. into which to bring the tempest, as he states (below 37:9): “From the chamber shall come the tempest.” |
|
וחדרי תימן.
להכניס שם סופה כמו שאמר מן החדר תבוא סופה (לקמן לז):
|
| 10He Who performs great deeds without limit, and wonders until they have no number |
|
יעֹשֶׂ֣ה גְ֖דֹלוֹת עַד־אֵ֣ין חֵ֑קֶר וְנִפְלָא֗וֹת עַד־אֵ֥ין מִסְפָּֽר: |
| 11Behold, He goes by me but I do not see [Him]; and He passes but I do not perceive Him. |
|
יאהֵ֚ן יַֽעֲבֹ֣ר עָ֖לַי וְלֹ֣א אֶרְאֶ֑ה וְ֜יַֽחֲלֹ֗ף וְֽלֹא־אָבִ֥ין לֽוֹ: |
| Behold, He goes by me. I know that all He wishes, He does. |
|
הן יעבור וגו'.
ידעתי כי כל אשר יחפוץ יעשה:
|
| He goes by me. Before me, but I do not see Him. |
|
יעבור עלי.
לפני ולא אראנו:
|
| 12Behold, He strikes suddenly, and who can hold Him back; who will say to Him, 'What are You doing?' |
|
יבהֵ֣ן יַ֖חְתֹּף מִ֣י יְשִׁיבֶ֑נּוּ מִֽי־יֹאמַ֥ר אֵ֜לָ֗יו מַֽה־תַּֽעֲשֶֽׂה: |
| Behold, He strikes suddenly. Heb. יחתף, He strikes suddenly, like (Prov. 23:28), “She, too, will suddenly (כחתף) lurk,” an expression of suddenness. |
|
יחתוף.
יכה פתאום כמו (משלי כ״ג:כ״ח) היא כחתף תארוב לשון פתאום הוא:
|
| 13God will not hold back His wrath; all the helpers of Rahab stoop under Him. |
|
יגאֱלוֹהַּ לֹֽא־יָשִׁ֣יב אַפּ֑וֹ תַּחְתָּ֥יו (כתיב תַּחְתָּ֥ו) שָֽׁ֜חֲח֗וּ עֹ֣זְרֵי רָֽהַב: |
| will not hold back His wrath. because of fear (other editions: righteousness) of a man. |
|
לא ישיב אפו.
מפני יראת (וצדקת ס"א) איש:
|
| [all the helpers of Rahab] stoop under Him. The celestial host that came to aid the Egyptians. Egypt is called Rahab, as it is said (Isa. 30:7): “Therefore, I called this, ‘They are haughty (רהב) idlers,’” by dint of their haughtiness, for they said, “Who is the Lord? etc.” (Exod. 5:2). |
|
תחתיו שחחו.
צבא מרום שבאו לעזור את מצרים, מצרים נקרא רהב שנאמר לכן קראתי לזאת רהב הם שבת (ישעיהו ל׳:ז׳) על שם גאותם אשר אמרו מי ה' וגו' (שמות ג):
|
| 14Surely, that I should answer Him; that I should choose my words with Him. |
|
ידאַף כִּי־אָֽנֹכִ֣י אֶֽעֱנֶ֑נּוּ אֶבְחֲרָ֖ה דְבָרַ֣י עִמּֽוֹ: |
| Surely. Heb. אַף. |
|
אף.
כ"ש:
|
| 15For if I am right, I will not reply; will I supplicate my Judge? |
|
טואֲשֶׁ֣ר אִם־צָ֖דַקְתִּי לֹ֣א אֶֽעֱנֶ֑ה לִ֜מְשֹֽׁפְטִ֗י אֶתְחַנָּֽן: |
| I will not reply. I will fear to raise my voice before Him. |
|
לא אענה.
אירא להרים קול לפניו:
|
| my Judge. Heb. למשפטי, like לשופטי. |
|
למשופטי.
כמו לשופטי:
|
| 16If I call and He answers me, I will not believe that He would hearken to my voice |
|
טזאִם־קָרָ֥אתִי וַיַּֽעֲנֵ֑נִי לֹֽא־אַֽ֜אֲמִ֗ין כִּֽי־יַֽאֲזִ֥ין קוֹלִֽי: |
| I will not believe. I will be unable to believe out of my fear for Him, for how do I not see Him? |
|
לא אאמין.
לא אוכל להאמין מיראתי אותו כי איך לא איראנו:
|
| 17He Who would crush me with a tempest and multiply my wounds for nought; |
|
יזאֲשֶׁר־בִּשְׂעָרָ֥ה יְשׁוּפֵ֑נִי וְהִרְבָּ֖ה פְצָעַ֣י חִנָּֽם: |
| He Who would crush me with a tempest. My form was changed (other editions: my status) before Him. |
|
אשר בשערה.
נתחלפה צורתי (ס"א שורתי) לפניו:
|
| would crush me. Heb. ישופני, would crush me. “I crushed it and ground it” (Deut. 9:21) is translated into Aramaic as: ושפיתיתֵה. |
|
ישופני.
יכתתני ואכות אותו טחון (דברים ט׳:כ״א) מתרגמינן ושפית יתיה:
|
| my wounds. Heb. פצעי, a wound that oozes blood and pus. |
|
פצעי.
מכה המוציאה דם וליחה:
|
| 18He Who would not let me catch my breath, for he would sate me with bitterness. |
|
יחלֹֽא־יִ֖תְּנֵנִי הָשֵׁ֣ב רוּחִ֑י כִּ֥י יַ֜שְׂבִּעַ֗נִי מַמְּרֹרִֽים: |
| He Who would not let me. He does not let me bring back my breath to myself. |
|
לא יתנני.
אינו מניחני להשיב רוחי אלי:
|
| 19If it is a trial of strength- behold He is mighty; and if of judgment-who will summon me? |
|
יטאִם־לְכֹ֣חַ אַמִּ֣יץ הִנֵּ֑ה וְאִם־לְ֜מִשְׁפָּ֗ט מִ֣י יֽוֹעִידֵֽנִי: |
| If it is a trial of strength. How can I contend with Him? If He comes with strength, behold He is mighty. |
|
אם לכח.
איך אריב עמו אם לכח הוא בא אמיץ הנה הוא:
|
| and if of judgment. who will be able to summon me before Him and confirm my verdict? Is it not so that… |
|
ואם למשפט.
מי יוכל להועידני לפניו ולהחזיק דבר משפטי:
|
| 20If I am innocent, my mouth will condemn me; if blameless, it will make me crooked. |
|
כאִם־אֶ֖צְדָּק פִּ֣י יַרְשִׁיעֵ֑נִי תָּם־אָ֜נִ֗י וַיַּעְקְשֵֽׁנִי: |
| If I am innocent, my mouth will condemn me. because my words will be silenced out of fear, and my mouth will make me crooked. |
|
הלא אם אצדק פי ירשיעני.
כי יסתמו דברי מיראה ויעקשני פי:
|
| 21I am blameless, but I do not know how to find rest; I despise my life. |
|
כאתָּֽם־אָ֖נִי לֹֽא־אֵדַ֥ע נַפְשִׁ֗י אֶמְאַ֥ס חַיָּֽי: |
| I am blameless. I know of myself that I am blameless; nonetheless, I do not know my rest, how I will find rest. |
|
תם אני.
יודע אני בעצמי שאני תם ואעפ"כ לא אדע נפשי במה אמצא נופש:
|
| 22It is all one; therefore I said, 'He destroys both the innocent and the wicked.' |
|
כבאַֽחַת הִ֥יא עַל־כֵּ֥ן אָמַ֑רְתִּי תָּ֥ם וְ֜רָשָׁ֗ע ה֣וּא מְכַלֶּֽה: |
| It is all one. in the world, concerning which I said that He destroys both the innocent and the wicked. Now, what is it?… |
|
אחת היא.
בעולם ועליה אמרתי שתם ורשע הוא מכלה בעבורה, ומה היא:
|
| 23If the scourge kills suddenly, he will mock at the calamity of the innocent. |
|
כגאִם־שׁ֖וֹט יָמִ֣ית פִּתְאֹ֑ם לְמַסַּ֖ת נְקִיִּ֣ם יִלְעָֽג: |
| If the scourge. of the Adversary’s tongue suddenly puts the righteous to death. |
|
אם שוט.
ל' של שטן ימית פתאום את הצדיק:
|
| at the calamity of the innocent. that he put to death he will mock. |
|
למסת נקיים.
שהמית ילעג:
|
| 24The Earth has been given into the hands of a wicked one; he covers the faces of its judges. If not, then who is he? |
|
כדאֶ֚רֶץ | נִתְּנָ֬ה בְֽיַד־רָשָׁ֗ע פְּנֵי־שֹֽׁפְטֶ֥יהָ יְכַסֶּ֑ה אִם־לֹ֖א אֵפ֣וֹא מִי־הֽוּא: |
| into the hands of a wicked one. Referring to the Adversary. |
|
ביד רשע.
כלפי שטן:
|
| he covers the faces of its judges. from discerning and comprehending the truth of the matter. |
|
פני שופטיה יכסה.
מהבחין בדבר אמת:
|
| If not, then. If this [interpretation] is not the truth of the matter, who is it that destroys the innocent? |
|
ואם לא איפוא.
דבר אמת דבר זה מי הוא המכלה את התמימים:
|
| 25My days are swifter than a runner; they fled, they saw no good. |
|
כהוְיָמַ֣י קַ֖לּוּ מִנִּי־רָ֑ץ בָּֽ֜רְח֗וּ לֹֽא־רָא֥וּ טוֹבָֽה: |
| My days. with the destruction of the other innocent people are swifter than a runner. |
|
וימי.
עם כליון שאר התמימי' קלו מני רץ:
|
| 26They passed with the ships of Ebeh, like an eagle that swoops upon food. |
|
כוחָֽלְפוּ עִם־אֳנִיּ֣וֹת אֵבֶ֑ה כְּ֜נֶ֗שֶׁר יָט֥וּשׂ עֲלֵי־אֹֽכֶל: |
| Ebeh. The name of a rushing river. |
|
אבה.
שם נהר שוטף:
|
| swoops. Heb. יטוש, flies. |
|
יטוש.
יפרח:
|
| 27If I say, 'Let me forget my complaint, I will abandon my anger and restrain myself.' |
|
כזאִם־אָ֖מְרִי אֶשְׁכְּחָ֣ה שִׂיחִ֑י אֶֽעֶזְבָ֖ה פָנַ֣י וְאַבְלִֽיגָה: |
| my speech. The words of my pain. |
|
שיחי.
דברי צערי:
|
| my anger. Heb. פני, lit. my face. |
|
פני.
חמתי:
|
| and [I will] restrain myself. Heb. ואבליגה, I will strengthen myself, like (Amos 5:9), “Who strengthens (המבליג) the robbed upon the strong.” |
|
ואבליגה.
אתחזק כמו המבליג שוד על עז (עמוס ה׳:ט׳):
|
| 28I will gather in all my sadness, I know that You will not declare me innocent. |
|
כחיָגֹ֥רְתִּי כָל־עַצְּבֹתָ֑י יָ֜דַ֗עְתִּי כִּי־לֹ֥א תְנַקֵּֽנִי: |
| I will gather in all my sadness. that it not let me cry out. |
|
יגורתי כל עצבותי.
שלא יניחוני מלצעוק:
|
| I know that You will not declare me innocent. of my iniquity, so as not to requite me. |
|
ידעתי כי לא תנקני.
מעוני מלהפרע ממנו:
|
| 29If I am wicked, why should I toil in vain? |
|
כטאָֽנֹכִ֥י אֶרְשָׁ֑ע לָֽמָּה־זֶּ֜ה֗ הֶ֣בֶל אִיגָֽע: |
| why should I toil in vain. to come to judgment? |
|
למה זה הבל איגע.
לבא במשפט:
|
| 30I washed myself with snow water and cleansed my hands with purity. |
|
לאִם־הִתְרָחַ֥צְתִּי בְמֵי־ (כתיב בְמֵו) שָׁ֑לֶג וַֽ֜הֲזִכּ֗וֹתִי בְּב֣וֹר כַּפָּֽי: |
| with purity. Heb. בבור, with cleanliness. |
|
בבור.
נקיון:
|
| 31Then You will plunge me in the ditch, and my garments shall abhor me. |
|
לאאָז בַּשַּׁ֣חַת תִּטְבְּלֵ֑נִי וְ֜תִֽעֲב֗וּנִי שַׂלְמוֹתָֽי: |
| You will plunge me in the ditch. to be sullied and contaminated; i.e., You will find great iniquity in me. |
|
בשחת תטבלני.
להיות צחון ומגואל כלומר אז תמצא לי עון רב:
|
| 32For He is not man like me, that I should answer Him, 'Let us come together in debate.' |
|
לבכִּֽי־לֹא־אִ֣ישׁ כָּמ֣וֹנִי אֶֽעֱנֶ֑נּוּ נָב֥וֹא יַ֜חְדָּ֗ו בַּמִּשְׁפָּֽט: |
| in debate. Heb. במשפט, in words of debate. [The word] משפט is used in three expressions: 1) its beginning, viz. the clarification of the matters, 2) its middle, viz. the verdict, and 3) its end, viz. the meting out of the tortures and the collection of the debt. Sometimes Scripture writes it as referring to the beginning, sometimes to the middle, and sometimes to the end. |
|
במשפט.
בדברי תוכחות משפט משמש ג' לשונו' תחלתו הוכחת דברים, אמצעיתו פסק דין וסופו משטר יסורין וגיבוי חוב ופעמים שהמקרא כותבו ע"ש תחלתו ופעמים ע"ש אמצעיתו ופעמים ע"ש אחריתו:
|
| 33There is no arbiter between us, who will place his hand on both of us. |
|
לגלֹ֣א יֵֽשׁ־בֵּינֵ֣ינוּ מוֹכִ֑יחַ יָשֵׁ֖ת יָד֣וֹ עַל־שְׁנֵֽינוּ: |
| arbiter. discerner in Old French. He shows each one his guilt and his innocence. |
|
מוכיח.
דרשני"ר בלע"ז מרא' לכל א' חובתו וזכותו:
|
| who will place his hand. The ruling of his fear and his power. |
|
ישת ידו.
משטר אימתו וניגושו:
|
| on both of us. so that the stronger does not overpower the weaker. |
|
על שנינו.
שלא יחזק החזק את הרפה:
|
| 34Let Him take His rod off me, and let His terror not frighten me. |
|
לדיָסֵ֣ר מֵֽעָלַ֣י שִׁבְט֑וֹ וְ֜אֵֽמָת֗וֹ אַל־תְּבַֽעֲתַֽנִּי: |
| 35I will speak and I will not fear Him, for I am not so with myself. |
|
להאֲדַבְּרָה וְלֹ֣א אִֽירָאֶ֑נּוּ כִּֽי־לֹא־כֵ֥ן אָ֜נֹכִ֗י עִמָּדִֽי: |
| for I am not so with myself. Because I fear [God], I am certain with myself that I will not be found guilty in the trial. |
|
כי לא כן אנכי.
על כן שאנכי ירא אני מוחזק בי שלא אתחייב בדין:
|
