1For the conductor, a song of the sons of Korah. |
|
אלַֽמְנַצֵּ֬חַ | לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: |
2O Lord, You have appeased Your land; You have returned the Captivity of Jacob. |
|
ברָצִ֣יתָ יְהֹוָ֣ה אַרְצֶ֑ךָ שַׁ֜֗בְתָּ שְׁבִ֣ית (כתיב שְׁבִ֣ות) יַֽעֲקֹֽב: |
O Lord, You have appeased Your land, etc.. If You have returned the captivity of Jacob and forgiven their iniquity, and have concealed their sin and withdrawn Your wrath from them and retreated from Your fierce anger, then You have appeased Your land, and Your world will be appeased. But as long as You do not do this, Your land and Your world will not be appeased. |
|
רצית ה' ארצך וגו'.
אם שבת שבות יעקב ונשאת את עונם וכסית חטאתם ואספת עברתך מהם והשיבות עצמך מחרון אפך אז רצית ארצך ועולמך מתרצה וכל זמן שלא תעשה זאת אין ארצך ועולמך מתרצה:
|
3You have forgiven the iniquity of Your people; You have concealed all their sin forever. |
|
גנָשָׂאתָ עֲוֹ֣ן עַמֶּ֑ךָ כִּסִּ֖יתָ כָל־חַטָּאתָ֣ם סֶֽלָה: |
4You have taken in all Your wrath; You have retreated from the fierceness of Your anger. |
|
דאָסַ֥פְתָּ כָל־עֶבְרָתֶ֑ךָ הֱ֜שִׁיב֗וֹתָ מֵֽחֲר֥וֹן אַפֶּֽךָ: |
5Return us, O God of our salvation and revoke Your anger with us. |
|
השׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֑נוּ וְהָפֵ֖ר כַּֽעַסְךָ֣ עִמָּֽנוּ: |
Return us. You return and bring us back. |
|
שובנו.
שוב אתה והשיבנו:
|
6Will You be wroth with us forever? Will You extend Your anger to generation after generation? |
|
והַֽלְעוֹלָ֥ם תֶּֽאֱנַף־בָּ֑נוּ תִּמְשֹׁ֥ךְ אַ֜פְּךָ֗ לְדֹ֣ר וָדֹֽר: |
7Will You not return and revive us so that Your people will rejoice with You? |
|
זהֲלֹ֣א אַ֖תָּה תָּשׁ֣וּב תְּחַיֵּ֑ינוּ וְ֜עַמְּךָ֗ יִשְׂמְחוּ־בָֽךְ: |
Will You not. ultimately return and revive us, for [so] You promised us through Your prophet. |
|
הלא אתה.
סופך שתשוב תחיינו שהרי הבטחתנו כן על ידי נביאך:
|
8Show us, O Lord, Your kindness, and Your salvation You shall give to us. |
|
חהַרְאֵ֣נוּ יְהֹוָ֣ה חַסְדֶּ֑ךָ וְ֜יֶשְׁעֲךָ֗ תִּתֶּן־לָֽנוּ: |
9I shall hear what God will speak when He speaks peace to His people and to His pious men, and they will not return to folly. |
|
טאֶשְׁמֳעָ֗ה מַה־יְדַבֵּר֘ הָאֵ֪ל | יְהֹ֫וָ֥ה כִּֽי־יְדַבֵּ֬ר שָׁל֗וֹם אֶל־עַ֖מּוֹ וְאֶל־חֲסִידָ֑יו וְאַל־יָשׁ֥וּבוּ לְכִסְלָֽה: |
I shall hear what God will speak. I shall merit to hear what the Holy One, blessed be He, will speak when He speaks peace to His people. |
|
אשמעה מה ידבר.
אזכה לשמוע מה ידבר הקב"ה כשידבר שלום אל עמו:
|
to folly. Heb. לכסלה, to foolishness, to sin before Him. |
|
לכסלה.
לשטות לחטוא לפניו:
|
10Truly, His salvation is near those who fear Him, so that His glory dwell in our land. |
|
יאַ֚ךְ | קָר֣וֹב לִֽירֵאָ֣יו יִשְׁע֑וֹ לִשְׁכֹּ֖ן כָּב֣וֹד בְּאַרְצֵֽנוּ: |
11Kindness and truth have met; righteousness and peace have kissed. |
|
יאחֶֽסֶד־וֶֽאֱמֶ֥ת נִפְגָּ֑שׁוּ צֶ֖דֶק וְשָׁל֣וֹם נָשָֽׁקוּ: |
Kindness and truth have met. That Israel will speak truth, and from heaven kindness will meet them. |
|
חסד ואמת נפגשו.
שיהיו ישראל דוברי אמת ומן השמים יפגוש בהם החסד:
|
righteousness and peace have kissed. The righteousness [or charity] that Israel was performing and the peace from the Holy One, blessed be He, will kiss one another, i.e., the act of charity will be peace (Isa. 32:12). |
|
צדק ושלום נשקו.
הצדקה שהיו ישראל עושים והשלום מאת הקב"ה יהיו נושקין זה לזה כלומר והיה מעשה הצדקה שלום (ישעיה ל"ב):
|
12Truth will sprout from the earth, and righteousness will look down from heaven. |
|
יבאֱמֶת מֵאֶ֣רֶץ תִּצְמָ֑ח וְ֜צֶ֗דֶק מִשָּׁמַ֥יִם נִשְׁקָֽף: |
Truth will sprout from the earth, etc.. When Israel will speak truth, the charity that they perform on earth will look down from heaven. |
|
אמת מארץ תצמח וגו'.
כשהיו ישראל דוברים אמת וישקפו מן השמים צדקה שהם עושים בארץ:
|
13God too will give good, and our land will give its produce. |
|
יגגַּם־יְ֖הֹוָה יִתֵּ֣ן הַטּ֑וֹב וְ֜אַרְצֵ֗נוּ תִּתֵּ֥ן יְבוּלָֽהּ: |
God too will give good. He will open His treasury, the heavens, to give rain, in order that His land yield its produce. |
|
גם ה' יתן הטוב.
יפתח אוצרו את השמים לתת מטר כדי לעשות ארצו את יבולה:
|
14Righteousness will go before him, and He will place it on the way of his steps. |
|
ידצֶדֶק לְפָנָ֣יו יְהַלֵּ֑ךְ וְיָשֵׂ֖ם לְדֶ֣רֶךְ פְּעָמָֽיו: |
and He will place it on the way of his steps. And the Holy One, blessed be He, will place the righteousness in the ways of his steps, with which he leads his sons. |
|
וישם לדרך פעמיו.
וישם הקב"ה את הצדק בדרכי פעמיו שיתנהג בהם את בניו:
|