Chapter 64

1For the conductor, a song of David.   אלַֽמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:
2Hear, O God, my voice in my prayer; from fear of the enemy You shall guard my life.   בשְׁמַ֬ע אֱלֹהִ֣ים קוֹלִ֣י בְשִׂיחִ֑י מִפַּ֣חַד א֜וֹיֵ֗ב תִּצֹּ֥ר חַיָּֽי:
Hear, O God, my voice in my prayer. The authors of Aggadoth Tehllim (Mid. Ps.) interpreted this psalm as referring to Daniel, who was cast into the lions’ den. The language of the psalm fits the Aggadah very well. David foresaw with the holy spirit all that would happen to him [Daniel], and prayed for him, because Daniel was his descendant. As was said to Hezekiah (Isa. 39:7): “And they shall take [some] of your sons, etc., whom you shall beget, and they shall be officers in the palace of the king of Babylon.” These are Daniel, Hananiah, Mishael, and Azariah.   שמע אלהים קולי בשיחי.  מזמור זה דרשוהו בעלי אגדת תהלים על דניאל שהושלך לגוב אריות ויפה נופל כל לשון המזמור על האגדה צפה דוד ברוח הקדש כל המאורע לו והתפלל עליו שדניאל מזרעו היה, כמו שנאמר לחזקיה (ישעיהו ל״ט:ז׳) ומבניך אשר תוליד יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל אלו דניאל חנניה מישאל ועזריה:
from fear of the enemy. These are the satraps, who plotted against him, as it is stated (Dan. 6:5): “Then the viziers and the satraps sought to find a pretext against Daniel.”   מפחד אויב.  אלו האחשדרפנים שנתיעצו עליו שנאמר (דניאל ו׳:ה׳) אדין סרכיא ואחשדרפניא הוו בעין עלה להשכחה לדניאל:
3You shall hide me from the counsel of evildoers, from the gathering of workers of iniquity,   גתַּסְתִּירֵנִי מִסּ֣וֹד מְרֵעִ֑ים מֵֽ֜רִגְשַׁ֗ת פֹּ֣עֲלֵי אָֽוֶן:
from the gathering of workers of iniquity. For they gather seeking against him a pretext of death, as it is written (Dan. 6:7): “… assembled about the king, etc.”   מרגשת פעלי און.  שהם מתרגשים לבקש לי עלילות מות כדכתיב ארגישו על מלכא וגו' (שם):
4Who whetted their tongue like the sword; who aimed a bitter word like their arrow,   דאֲשֶׁ֚ר שָֽׁנְנ֣וּ כַחֶ֣רֶב לְשׁוֹנָ֑ם דָּֽרְכ֥וּ חִ֜צָּ֗ם דָּבָ֥ר מָֽר:
who aimed… their arrow. That is their slander.   דרכו חצם.  הוא לשונם הרע:
5To shoot at the innocent in secret places; they shoot at him suddenly and do not fear.   הלִירֹ֣ת בַּמִּסְתָּרִ֣ים תָּ֑ם פִּתְאֹ֥ם יֹ֜רֻ֗הוּ וְלֹ֣א יִירָֽאוּ:
To shoot at the innocent in secret places. They will shoot him with their arrows.   לירות במסתרים תם.  יורוהו בחציהם:
6They strengthen the evil word for themselves; they tell to hide snares. They say, "Who will see us?"   ויְחַזְּקוּ־לָ֨מוֹ | דָּבָ֨ר רָ֗ע יְ֖סַפְּרוּ לִטְמ֣וֹן מֽוֹקְשִׁ֑ים אָֽ֜מְר֗וּ מִ֣י יִרְאֶה־לָּֽמוֹ:
they tell to hide snares. They speak cunningly to the king secret words, for even the king did not know why they were doing this. But they intended to hide snares to entrap Daniel, for they said to Darius, “All the viziers of the kingdom, etc., have conferred to establish the king’s law, etc.” [stating] that no one should offer up prayer to any god except you until thirty days [have passed].   יספרו לטמון מוקשים.  ידברו אל המלך בערמה דברים טמונים שאפילו המלך לא הבין למה היו עושין כך והם היו מתכוונים לטמון לדניאל מוקשים להלכד בהם שאמרו לדריוש אתיעטו כל סרכי מלכותא וגו' לקיימא קיים מלכא וגו' (שם) שלא יתפלל שום אדם תפלתו לפני שום אלוה חוץ ממך עד שלשים יום:
7They seek pretexts; they have completed a diligent search, hidden within man and in the depths of the heart.   זיַֽחְפְּשׂ֥וּ עוֹלֹ֗ת תַּ֖מְּנוּ חֵ֣פֶשׂ מְחֻפָּ֑שׂ וְקֶ֥רֶב אִ֜֗ישׁ וְלֵ֣ב עָמֹֽק:
They seek pretexts. Heb. עולות. They seek pretexts (עלילות), as it is stated (Dan. 6:5): “sought to find a pretext against Daniel.”   יחפשו עולות.  מבקשים עלילות כמו שנאמר (שם) הוו בעין עילה השכחה לדניאל:
they hid. Heb. טמנו. They hid their thoughts in their heart and did not reveal the search for a pretext, which was searched out through them, and the midst of their thoughts and the depth of their heart.   טמנו.  בלבם ולא גילו דעתם את חפש העלילה המחופש על ידם וקרב מחשבותם עומק לבם:
hidden within man. Each man of them. Each one concealed his thought.   וקרב איש.  איש מהם כל אחד ואחד טמן מחשבתו:
8And God cast them down; their wounds were [like] a sudden arrow.   חוַיֹּרֵ֗ם אֱלֹ֫הִ֥ים חֵ֥ץ פִּתְא֑וֹם הָי֥וּ מַכּוֹתָֽם:
And God cast them down. He cast them into the lions’ den, as it is written (Dan. 6:25): “And the king commanded, and they brought these men who had slandered Daniel, and they cast them into the lions’ den, etc.”   ויורם אלהים.  ירה אותם לגוב האריות כדכתיב (שם) ואמר מלכא והיתיו לגבריא אליך די אכלו קרצוהי די דניאל ולגוב אריותא רמו וגו':
9That which they hoped would make him stumble, their tongue brought upon them; all who see them will shake their heads.   טוַיַּכְשִׁילֻ֣הוּ עָלֵ֣ימוֹ לְשׁוֹנָ֑ם יִ֜תְנֽוֹדְד֗וּ כָּל־רֹ֥אֵה בָֽם:
That which they hoped would make him stumble, their tongue brought upon them. The stumbling they planned to inflict on him, their tongue turned over upon them.   ויכשילהו עלימו לשונם.  הכשלון שדימו להכשילו עלימו נהפך לשונם:
will shake their heads. Heb. יתנודדו, will shake their head; all who see them should nod their head and laugh about them.   יתנודדו.  בראשם להניע ראש ולשחוק עליהם כל ראה בם:
10Then all men feared, and they declared the work of God and understood His deed.   יוַיִּֽירְא֗וּ כָּל־אָ֫דָ֥ם וַ֖יַּגִּידוּ פֹּ֣עַל אֱלֹהִ֑ים וּמַֽעֲשֵׂ֥הוּ הִשְׂכִּֽילוּ:
11The righteous will rejoice with God and take shelter in Him, and all upright of heart will boast.   יאיִשְׂמַ֬ח צַדִּ֣יק בַּֽ֖יהֹוָה וְחָ֣סָה ב֑וֹ וְ֜יִֽתְהַֽלְל֗וּ כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב:
The righteous will rejoice. This is Daniel.   ישמח צדיק.  דניאל:
and all upright of heart will boast. They will boast about the uprightness of their heart, and they will praise themselves because they are confident that the Holy One, blessed be He, will help them.   ויתהללו כל ישרי לב.  יתפארו על יושר לבם וישתבחו בעצמם כי בטוחים הם שהקב"ה בעזרתם: