Chapter 1

1The word of the Lord, which came to Joel son of Pethuel.   א דְּבַר־יְהֹוָה֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֔ה אֶל־יוֹאֵ֖ל בֶּן־פְּתוּאֵֽל:
to Joel son of Pethuel. The son of Samuel the prophet who persuaded God with his prayer (פִתָּה לְאֵל). Some say that this prophecy was said in those seven years in which Elisha said: “For the Lord has decreed a famine etc.” and they took place during the days of Jehoram son of Ahab.   אל יואל בן פתואל.  בן שמואל הנביא שפיתה לאל בתפילתו, יש אומרים שנבואה זו נאמרה באותן שבע שנים שאמר אלישע (מלכי' ב ח) כי קרא ה' לרעב וגו' ובימי יהורם בן אחאב היו ובהלכות גדולו' נמצא יואל ונחום וחבקוק היו בימי מנשה:
2Hear this, you elders, and hearken, all you inhabitants of the land. Did this come about in your days or in the days of your forefathers?   בשִׁמְעוּ־זֹאת֙ הַזְּקֵנִ֔ים וְהַֽאֲזִ֔ינוּ כֹּ֖ל יֽוֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ הֶהָ֚יְתָה זֹּאת֙ בִּ֣ימֵיכֶ֔ם וְאִ֖ם בִּימֵ֥י אֲבֹֽתֵיכֶֽם:
Did this come about. I.e., what is mentioned below.   ההיתה זאת.  האמורה למטה:
3Tell your children about it, and your children to their children, and their children to another generation.   געָלֶ֖יהָ לִבְנֵיכֶ֣ם סַפֵּ֑רוּ וּבְנֵיכֶם֙ לִבְנֵיהֶ֔ם וּבְנֵיהֶ֖ם לְד֥וֹר אַחֵֽר:
4What the shearing locust left over, the increasing locust devoured, and what the increasing locust left over the nibbling locust devoured, and what the nibbling locust left over the finishing locust devoured.   דיֶ֚תֶר הַגָּזָם֙ אָכַ֣ל הָֽאַרְבֶּ֔ה וְיֶ֥תֶר הָֽאַרְבֶּ֖ה אָכַ֣ל הַיָּ֑לֶק וְיֶ֣תֶר הַיֶּ֔לֶק אָכַ֖ל הֶֽחָסִֽיל:
What the shearing locust left over. Gazam, arbeh, yelek, hasil are species of locusts and he prophesied concerning them that they would come in those days and destroy all the fruit of the trees and the herbs of the field.   יתר הגזם וגו'.  גזם ארבה ילק חסיל מיני גובאי הם ונתנבא עליהם שיבאו ובאו באותן הימים וכלו כל פרי העץ וירק השדה:
5Awaken, you drunkards, and weep; and wail, all you wine drinkers, concerning the strong wine, which has been cut off from your mouth.   ההָקִ֚יצוּ שִׁכּוֹרִים֙ וּבְכ֔וּ וְהֵילִ֖ילוּ כָּל־שֹׁ֣תֵי יָ֑יִן עַל־עָסִ֕יס כִּ֥י נִכְרַ֖ת מִפִּיכֶֽם:
the strong wine. Heb. עָסִיס, good wine.   עסיס.  יין הטוב:
6For a nation has ascended upon my land, mighty and innumerable; its teeth are like the teeth of an old lion, and its molars are like those of a young lion.   וכִּי־גוֹי֙ עָלָ֣ה עַל־אַרְצִ֔י עָצ֖וּם וְאֵ֣ין מִסְפָּ֑ר שִׁנָּיו֙ שִׁנֵּ֣י אַרְיֵ֔ה וּֽמְתַלְּע֥וֹת לָבִ֖יא לֽוֹ:
For a nation has ascended upon my land. He named these locusts as a host of nations.   גוי עלה על ארצי.  הגובאי הזה כינהו כצבא גוי:
and its molars are like those of a young lion. These are the thick teeth with which he chews.   ומתלעות.  הן השינים הגסין שלועס בהן:
7He has laid my vine waste, and my fig tree into a disappointment; he has peeled it and cast it off, its branches have become white.   זשָׂ֚ם גַּפְנִי֙ לְשַׁמָּ֔ה וּתְאֵֽנָתִ֖י לִקְצָפָ֑ה חָשׂ֚ף חֲשָׂפָהּ֙ וְהִשְׁלִ֔יךְ הִלְבִּ֖ינוּ שָֽׂרִיגֶֽיהָ:
into a disappointment -Heb.. לִקְצָפָה, into a disappointment.   לקצפה.  למפח נפש:
he has peeled it and cast it off. He has peeled off the bark of the tree and cast it off until the branches of the vine have become white.   חשף חשפה והשליך.  קלוף קליפות העץ והשליכו עד הלבינו זמורות הגפן:
8Lament like a virgin girded with sackcloth for the husband of her youth.   חאֱלִ֕י כִּבְתוּלָ֥ה חֲגֻֽרַת־שַׂ֖ק עַל־בַּ֥עַל נְעוּרֶֽיהָ:
Lament. Heb. אֱלִי. Lamentations (קִינָה) is translated into Aramic as אִילְיָא.   אלי.  קינה מתרגמינן אליא:
9Meal offering and libation have been cut off from the house of the Lord; the priests, the ministers of the Lord, mourn.   טהָכְרַ֥ת מִנְחָ֛ה וָנֶ֖סֶךְ מִבֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה אָֽבְלוּ֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים מְשָֽׁרְתֵ֖י יְהֹוָֽה:
have been cut off. Heb. הָכְרַת, like נִכְרַת. The “hey” vowelized with a short “kamatz” takes the place of a “nun.” Comp. (Job 5:23), “And the beast of the field made peace (הָשְׁלְמָה) with you.”   הכרת.  כמו נכרת ה"א הנקודה בחטף קמץ עומדת במקום נו"ן כמו וחית השדה השלמ' לך (איו' ה):
10The field has been plundered, the soil destroyed, for corn has been plundered, must has dried up, oil has been cut off.   ישֻׁדַּ֣ד שָׂדֶ֔ה אָֽבְלָ֖ה אֲדָמָ֑ה כִּי שֻׁדַּ֣ד דָּגָ֔ן הוֹבִ֥ישׁ תִּיר֖וֹשׁ אֻמְלַ֥ל יִצְהָֽר:
11Be ashamed, you plowmen; wail, you vinedressers, for wheat and for barley, for the harvest of the field is lost.   יאהֹבִ֣ישׁוּ אִכָּרִ֗ים הֵילִ֙ילוּ֙ כֹּֽרְמִ֔ים עַל־חִטָּ֖ה וְעַל־שְׂעוֹרָ֑ה כִּ֥י אָבַ֖ד קְצִ֥יר שָׂדֶֽה:
Be ashamed. Heb. הֹבִישוּ   הובישו.  הכלמו:
plowmen. Heb. אִכָּרִים. Those who guide the plowshare.   אכרים.  מנהיגי המחרישה:
for wheat and for barley. This refers back to the plowmen, and concerning the vine dressers, he says…   על חטה ועל שעורה.  מוסב על אכרים, ועל הכורמי' אמר:
12The vines have dried up, and the fig trees have been cut off; the pomegranates, also the date palms and the apples, all the trees of the field have dried up, for joy has dried up from the sons of man.   יבהַגֶּ֣פֶן הוֹבִ֔ישָׁה וְהַתְּאֵנָ֖ה אֻמְלָ֑לָה רִמּ֞וֹן גַּם־תָּמָ֣ר וְתַפּ֗וּחַ כָּל־עֲצֵ֚י הַשָּׂדֶה֙ יָבֵ֔שׁוּ כִּֽי־הֹבִ֥ישׁ שָׂשׂ֖וֹן מִן־בְּנֵ֥י אָדָֽם:
The vines have dried up, and the fig trees have been cut off. Heb. הוֹבִישָׁה, it was cut off, its produce terminated.   הגפן הובישה והתאנה אומללה.  נכרתה פסק פריה:
has dried up. Heb. הֹבִיש, like יָבֵש   הוביש.  כמו יבש:
13Gird yourselves and lament, you priests; wail, you ministers of the altar; come, lodge in sackcloth, you ministers of my God, for the meal offering and the libations have been withheld from the house of your God.   יגחִגְר֨וּ וְסִפְד֜וּ הַכֹּֽהֲנִ֗ים הֵילִ֙ילוּ֙ מְשָֽׁרְתֵ֣י מִזְבֵּ֔חַ בֹּאוּ לִ֣ינוּ בַשַּׂקִּ֔ים מְשָֽׁרְתֵ֖י אֱלֹהָ֑י כִּ֥י נִמְנַ֛ע מִבֵּ֥ית אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם מִנְחָ֥ה וָנָֽסֶךְ:
14Proclaim a fast, call an assembly; assemble, you elders, all the inhabitants of the land to the house of the Lord your God, and cry out to the Lord.   ידקַדְּשׁוּ־צוֹם֙ קִרְא֣וּ עֲצָרָ֔ה אִסְפ֣וּ זְקֵנִ֗ים כֹּל יֹֽשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ בֵּ֖ית יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם וְזַֽעֲק֖וּ אֶל־יְהֹוָֽה:
Proclaim a fast. Heb. קַדְּשׁוּ, designate a fast   קדשו צום.  הזמינו צום:
an assembly. Heb. עֲצָרָה, a gathering.   עצרה.  אסיפה:
15Woe is to the day, for the day of the Lord is near, and like plunder, it will come from the Almighty.   טואֲהָ֖הּ לַיּ֑וֹם כִּ֚י קָרוֹב֙ י֣וֹם יְהֹוָ֔ה וּכְשֹׁ֖ד מִשַּׁדַּ֥י יָבֽוֹא:
Woe. Heb. אֲהָהּ. An expression of sighing and wailing.   אהה.  לשון גניחת יללה:
and like plunder. Heb. וּכְשֹׁד. Like the plunder of brigands.   וכשוד.  וכביזת שודדים:
it will come. from the Omnipresent.   יבוא.  מאת המקום:
16Is not the food cut off from before our eyes? From the house of our God joy and jubilation?   טזהֲלֹ֛א נֶ֥גֶד עֵינֵ֖ינוּ אֹ֣כֶל נִכְרָ֑ת מִבֵּ֥ית אֱלֹהֵ֖ינוּ שִׂמְחָ֥ה וָגִֽיל:
from before our eyes. I.e., we see it.   נגד עינינו.  אנו רואים:
17Casks of wine have gathered mold under their bungs, the storehouses are laid desolate, garners are demolished, for the corn has dried out.   יזעָֽבְשׁ֣וּ פְרֻד֗וֹת תַּחַת מֶגְרְפֹ֣תֵיהֶ֔ם נָשַׁ֙מּוּ֙ אֹֽצָר֔וֹת נֶֽהֶרְס֖וּ מַמְּגֻר֑וֹת כִּ֥י הֹבִ֖ישׁ דָּגָֽן:
have gathered mold. Heb. עָבְשׁוּ, have gathered rust and mold. in French moisir, to become moldy.   עבשו.  העלו חלודה ועיפוש בלע"ז מוי"ישיר:
casks of wine. Heb. פְרֻדּדוֹת. Jonathan renders: casks of wine.   פרודות.  תרגם יונתן גרבי חמרא:
under their bungs. Heb. מֶגְרְפֹתֵיהֶם. Jonathan renders: מְגוּפָתֵיהוֹן, the cover of the cask.   מגרפותיהם.  תרגום יונתן מגופתהון מגופת כיסוי החביות:
the storehouses are laid desolate. I.e. the storehouses of wine and oil.   נשמו אוצרות.  של יין ושל שמן:
garners are demolished. Granaries of wheat.   ממגורות.  מגורות של חטין:
18How the cattle sighs, herds of cattle are perplexed, for they have no pasture; also flocks of sheep are laid waste.   יחמַה־נֶּֽאֶנְחָ֣ה בְהֵמָ֗ה נָבֹ֙כוּ֙ עֶדְרֵ֣י בָקָ֔ר כִּ֛י אֵ֥ין מִרְעֶ֖ה לָהֶ֑ם גַּם־עֶדְרֵ֥י הַצֹּ֖אן נֶאְשָֽׁמוּ:
herds of cattle are perplexed. They are confounded. They are closed in and astray in the forests and in the wilderness.   נבוכו.  נתערבלו ונסגרו ותעו ביערים ובמדברות:
are laid waste. Heb. נֶאְשָׁמוּ. have become spoiled through their guilt.   נאשמו.  נתקלקלו באשמתן:
19To You, O Lord, I call, for a fire has consumed the dwellings of the wilderness, and a flame has burnt all the trees of the field.   יטאֵלֶ֥יךָ יְהֹוָ֖ה אֶקְרָ֑א כִּי־אֵ֗שׁ אָֽכְלָה֙ נְא֣וֹת מִדְבָּ֔ר וְלֶ֣הָבָ֔ה לִֽהֲטָ֖ה כָּל־עֲצֵ֥י הַשָּׂדֶֽה:
the dwellings of the wilderness. Heb. נְאוֹת, an expression of a dwelling (נָוֶה).   נאות מדבר.  לשון נוה:
20Also, the beasts of the field cry out to You for the springs of water have dried up, and fire has consumed the dwellings of the wilderness.   כגַּם־בַּֽהֲמ֥וֹת שָׂדֶ֖ה תַּֽעֲר֣וֹג אֵלֶ֑יךָ כִּ֚י יָֽבְשׁוּ֙ אֲפִ֣יקֵי מָ֔יִם וְאֵ֕שׁ אָכְלָ֖ה נְא֥וֹת הַמִּדְבָּֽר:
Also the beasts of the field. I.e., the hind of the field.   . 
cry out. Heb. תַּעֲרֹג, will cry out, as Dunash (Teshuvoth Dunash, p. 18) interpreted it: ערג is the cry of the hinds. נהם is the roar of the lions; געה is the lowing of the calves; צהל is the whinnying of the horses; צִפצוּף is the chirping of the birds, and נבח is the barking of the dogs.   תערוג.  תצעק כאשר פתר דונש ערג לאילים נהם לשחלים וגעה לעגלים וצהל לסוסים ציפצוף לעופות ונבח לכלבים: