Chapter 13

1When Ephraim spoke with trembling, he became exalted in Israel; when he became guilty through Baal, he died.   אכְּדַבֵּ֚ר אֶפְרַ֙יִם֙ רְתֵ֔ת נָשָׂ֥א ה֖וּא בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֶּאְשַׁ֥ם בַּבַּ֖עַל וַיָּמֹֽת:
When Ephraim spoke with trembling. When Jeroboam showed zeal for the Omnipresent and spoke harshly against Solomon, and tremblingly, for Solomon was a great king.   כדבר אפרים רתת.  כשקנא ירבעם למקום ודבר כנגד שלמה דברים קשים וברעדה שהרי מלך גדול היה שלמה:
he became exalted in Israel. Thence he merited to be elevated to be king over Israel.   נשא הוא בישראל.  משם זכה להנשא להיות מלך ישראל:
when he became guilty through Baal. As soon as he assumed greatness and became guilty with Baal.   ויאשם בבעל.  כיון שעלה לגדולה ויאשם בעכו"ם:
he died. i.e., Jeroboam’s dynasty was terminated, and so was Ahab’s dynasty. Jonathan renders: When one of the house of Ephraim would speak, fear would seize the nations. They were great among Israel, but when they sinned by worshipping idols, they were slain.   וימות.  נכרת בית ירבעם וכן בית אחאב, ויונתן תרגם כד ממלל חד מדבית אפרים רתיתא אחיד להון לעממיא מתרברבין הוו בישראל וכדו דחבו בפולחן טעותא מתקטלין:
2And now, they continue to sin, and they have made for themselves a molten image from their silver according to their pattern, deities, all of it the work of craftsmen; to them say, "Those who sacrifice man may kiss the calves."   בוְעַתָּ֣ה | יוֹסִ֣פוּ לַֽחֲטֹ֗א וַיַּֽעֲשׂ֣וּ לָהֶם֩ מַסֵּכָ֨ה מִכַּסְפָּ֚ם כִּתְבוּנָם֙ עֲצַבִּ֔ים מַֽעֲשֵׂ֥ה חָֽרָשִׁ֖ים כֻּלֹּ֑ה לָהֶם֙ הֵ֣ם אֹמְרִ֔ים זֹֽבְחֵ֣י אָדָ֔ם עֲגָלִ֖ים יִשָּׁקֽוּן:
And now. Jehu’s dynasty, who saw all this, continue to sin.   עתה.  בית יהוא שראו כל זאת יוסיפו לחטוא:
according to their pattern. Heb. כִּתְבוּנָם.   כתבונם.  כתבניתם:
Those who sacrifice man may kiss the calves. The priests of Molech say to Israel, “Whoever sacrifices his son to the idol is worthy of kissing the calf” for he has offered him a precious gift. So did our Sages explain this in Sanhedrin (63b), and it fits the wording of the verse better than Jonathan’s translation.   זובחי אדם עגלים ישקון.  כומרי המולך אומרים לישראל מי שזובח בנו לעכו"ם כדאי הוא להיות נושק העגל שהרי דורון חביב הקריב לו כך פירשו רבותינו בסנהד' ומיושב הוא על לשון המקרא יותר מתרגום של יונתן:
3Therefore, they shall be like a morning cloud, and like dew that passes away early, like chaff that is driven with the wind out of the threshing floor, and like smoke out of a chimney.   גלָכֵ֗ן יִֽהְיוּ֙ כַּֽעֲנַן־בֹּ֔קֶר וְכַטַּ֖ל מַשְׁכִּ֣ים הֹלֵ֑ךְ כְּמֹץ֙ יְסֹעֵ֣ר מִגֹּ֔רֶן וּכְעָשָׁ֖ן מֵֽאֲרֻבָּֽה:
and like dew that passes away early. Jonathan renders: And like dew, the water of which evaporates.   וכטל משכים הולך.  וקטלא דמוהי פסיק:
like chaff that is driven with the wind out of the threshing floor. Jonathan renders: Like chaff which the wind blows from the threshing floor.   כמוץ יסוער מגורן.  כמוצא דנשבה רוח מאידרא:
that is driven with the wind . that the wind lifts up.   יסוער.  אשר סערה תשאנו:
4And I am the Lord your God from the land of Egypt, and gods besides Me you should not know, and there is no savior but Me.   דוְאָֽנֹכִ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וֵֽאלֹהִ֚ים זֽוּלָתִי֙ לֹ֣א תֵדָ֔ע וּמוֹשִׁ֥יעַ אַ֖יִן בִּלְתִּֽי:
And I am the Lord your God. and you should not have rebelled against Me   ואנכי ה' אלהיך.  ולא היה לך למרוד בי:
5I knew you in the desert, in a land of deprivation.   האֲנִ֥י יְדַעְתִּ֖יךָ בַּמִּדְבָּ֑ר בְּאֶ֖רֶץ תַּלְאֻוּבֹֽת:
I knew you. I set My heart to know your necessity, and I provided you.   אני ידעתיך.  נתתי לב לדעת צרכך וספקתיך:
deprivation. Heb. תַלְאוּבֹת. There is no similarity to this in Scripture, and its interpretation is, according to the context, תֵּל, a heap, שֶאוֹבִין, where they long for all good and do not find it.   תלאובות.  אין לו דמיון ופתרונו לפי עניינו תל שאובין בו כל טובה ואין מוצאין:
6When they grazed and were sated, they were sated and their heart became haughty; therefore, they forgot Me.   וכְּמַרְעִיתָם֙ וַיִּשְׂבָּ֔עוּ שָֽׂבְע֖וּ וַיָּ֣רָם לִבָּ֑ם עַל־כֵּ֖ן שְׁכֵחֽוּנִי:
When they grazed. When they entered the land of their pasture and they were sated, then…   כמרעיתם.  כאשר באו לארץ מרעית' והיו שבעי' אז:
they were sated and their heart became haughty. (Ex. 7:20) “And he lifted (וַיָרֶם) the staff,” is an expression of lifting something else.“Became haughty (וַיָרָם)” here means that he himself was lifted.   שבעו וירם לבם.  כמו וירם במטה (שמות ז׳:כ׳) לשון מרים דבר אחר וירם בכאן ויגבה הוא עצמו:
7And I was to them as a lion, as a leopard by the way I will lurk.   זוָֽאֱהִ֥י לָהֶ֖ם כְּמוֹ־שָׁ֑חַל כְּנָמֵ֖ר עַל־דֶּ֥רֶךְ אָשֽׁוּר:
by the way I will lurk. Heb. אָשּׁוּר. Every instance of אָשּׁוּר in Scripture is punctuated with a “dagesh,” but this one is “weak,” since it is not a place name but it means, “I will lurk and ambush.” Comp. (Num. 24:17) “I see him (אֲשּׁוּרֶנוּ) but not near.”   על דרך אשור.  כל אשור שבמקרא דגש וזה רפי שאינו שם מקום אלא אארוב ואשקוד כמו אשורנו ולא קרוב (במדבר כד):
8I will meet them as a bereaving bear, and I will rend the enclosure of their heart, and I will devour them as a lion, the beast of the field shall rend them asunder.   חאֶפְגְּשֵׁם֙ כְּדֹ֣ב שַׁכּ֔וּל וְאֶקְרַ֖ע סְג֣וֹר לִבָּ֑ם וְאֹֽכְלֵ֥ם שָׁם֙ כְּלָבִ֔יא חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה תְּבַקְּעֵֽם:
as a bereaving bear. Heb. שַׁכּוּל. Like שּׁוֹכֵל, as you say חָנּוּן, gracious, and רַחוּם, merciful, so שַּׁכּוּל, i.e., entirely attired with bereavements and ready to bereave people.   כדוב שכול.  כמו שוכל כאשר תאמר חנון ורחום כך שכול כלומר כלו לבוש שכולים ומוכן לשכל אנשים:
and I will rend the enclosure of their heart. like the habit of the bear, which holds its nails on the chest and rends until the heart. Another explanation:   ואקרע סגור לבם.  כדרך הדוב אוחז צפרניו בחזה וקורע עד הלב ל"א:
the enclosure of the heart. Their heart which is closed from understanding to return to Me.   סגור לבם.  את לבם הסגור מלהבין לשוב אלי:
9You have destroyed yourself, O Israel, for [you have rebelled] against Me, against your help.   טשִֽׁחֶתְךָ֥ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּֽי־בִ֥י בְעֶזְרֶֽךָ:
You have destroyed yourself, O Israel. Heb. שִּׁחֶתְךָ. you have rebelled: you have rebelled against your help. This is an ellipsis, but [to] one who understands the language of the Scriptures, it makes sense.   שחתך ישראל.  חבלת עצמך ישראל כי בי פשעת מרדת בעזרך ומקרא קצר הוא זה והמבין בלשון המקרא מיושב הוא על הלב:
for against Me. For against Me was the rebellion which you rebelled, and if you ask, “What does it mean to You?” Against your help you rebelled when you rebelled against Me.   כי בי.  כי בי היה המרד אשר מרדת וא"ת מה איכפת לך בעזרך מרדת כשמרדת בי:
10I will be, where is your king? Now let him save you in all your cities, and your judges, concerning whom you said, "Give me a king and princes."   יאֱהִ֚י מַלְכְּךָ֙ אֵפ֔וֹא וְיוֹשִֽׁיֽעֲךָ֖ בְּכָל־עָרֶ֑יךָ וְשֹׁ֣פְטֶ֔יךָ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְתָּ תְּנָה־לִּ֖י מֶ֥לֶךְ וְשָׂרִֽים:
I will be, where is your king?. Heb. אֱהִי מַלְכְּךָ אֵפוֹא. Jonathan renders: Where is your king? But I say that it is unnecessary to interpret it other than its apparent meaning. I will be standing from afar to see where your king is, for I will make Myself see what your end will be, where your savior is.   אהי מלכך איפוא.  י"ת איה מלכך ואני אומר אינו צריך לעקרו ממשמעותו אהי עומד מנגד לראות איפא מלכך שאעשה עצמי רואה מה אחריתך איפא מושיעך:
11I gave you a king with My wrath and I took [him] away with My fury.   יאאֶֽתֶּן־לְךָ֥ מֶ֙לֶךְ֙ בְּאַפִּ֔י וְאֶקַּ֖ח בְּעֶבְרָתִֽי:
12The iniquity of Ephraim is bound up; his sin is laid away.   יבצָרוּר֙ עֲו‍ֹ֣ן אֶפְרָ֔יִם צְפוּנָ֖ה חַטָּאתֽוֹ:
The iniquity of Ephraim is bound up. I did not overlook it; it is laid up with Me.   צרור עון אפרים.  לא ויתרתי עליו צפון הוא אתי:
13Pangs of a woman in confinement shall come to him: he is an unwise son, for it is a time that he shall not stand in the birthstool of the children.   יגחֶבְלֵ֥י יֽוֹלֵדָ֖ה יָבֹ֣אוּ ל֑וֹ הוּא־בֵן֙ לֹ֣א חָכָ֔ם כִּֽי־עֵ֥ת לֹא־יַֽעֲמֹ֖ד בְּמִשְׁבַּ֥ר בָּנִֽים:
for [it is] a time. For a time of trouble has come upon him, from which he will not be able to stand and endure.   כי עת.  צרה באה לו אשר לא יוכל לעמוד ולהתקיים:
in the birthstool of the children. upon which the woman in confinement sits to give birth. And in Old French they call a birthstool sele.   במשבר בנים.  שהיולדת יושבת עליו לילד ובלע"ז קורין למשבר שיל"א:
in the birthstool of the children. i.e., in the birthstool made for the birth of children.   במשבר בנים.  כמשבר העשוי ללידת בנים:
14From the clutches of the grave I would ransom them, from death I would redeem them; I will be your words of death; I will decree the grave upon you. Remorse shall be hidden from My eyes.   ידמִיַּ֚ד שְׁאוֹל֙ אֶפְדֵּ֔ם מִמָּ֖וֶת אֶגְאָלֵ֑ם אֱהִ֨י דְבָרֶיךָ֜ מָ֗וֶת אֱהִ֚י קָֽטָבְךָ֙ שְׁא֔וֹל נֹ֖חַם יִסָּתֵ֥ר מֵֽעֵינָֽי:
From the clutches of the grave I would ransom them. I am He Who would ransom them from the clutches of the grave and redeem them from death, but now…   מיד שאול אפדם.  אני הוא שהייתי פודם מיד שאול וגואלם ממות אבל עתה:
I will be your words of death. Heb. אֱהִי דְבָרֶיךָ. I will place Myself to speak of you words of death.   אהי דבריך מות.  אשים עצמי לדבר עליך דברי מות:
I will decree… upon you. Heb. קָטָבְךָ. I will decree upon you the decree of the grave.   אהי.  קוטב עליך גזרת שאול:
Remorse shall be hidden from My eyes. Heb. נֹחַם. I will not regret this evil. נֹחֵם is an expression of regret (נִחוּם), and the “mem” is a radical like the “mem” of נֹעַם, pleasantness, for the accent is on the first syllable, and the “heth” is vowelized with a “pattah.” Were it an expression of resting (נָח), with the “mem” serving as a suffix denoting the plural, the accent would be under the “heth,” and it would be vowelized with a “kamatz” [like כֹּחָם their strength; רוּחָם, their spirit.]   נוחם יסתר מעיני.  לא אנחם על הרעה הזאת, נוחם לשון ניחום והמ"ם משורש התיבה כמו מ"ם של נועם שהרי הטע' למעלה והחי"ת נקוד פתח ואם היה לשון נח והמ"ם משמש בו לשון רבים היה טעמו תחת החי"ת ונקודה קמץ נוחם רוחם:
15For though he flourish among the marshes, an east wind shall come, a wind of the Lord, ascending from the desert, and his spring shall dry up, and his fountain shall be parched; he shall plunder the treasure of all coveted vessels.   טוכִּ֣י ה֔וּא בֵּ֥ן אַחִ֖ים יַפְרִ֑יא יָב֣וֹא קָדִים֩ ר֨וּחַ יְהֹוָ֜ה מִמִּדְבָּ֣ר עֹלֶ֗ה וְיֵב֚וֹשׁ מְקוֹרוֹ֙ וְיֶֽחֱרַ֣ב מַעְיָנ֔וֹ ה֣וּא יִשְׁסֶ֔ה אוֹצַ֖ר כָּל־כְּלִ֥י חֶמְדָּֽה:
For though he flourish among the marshes. Heb. יַפְרִיא כִּי הוּא בֵּין אַחִים. Jonathan renders: For they are called sons, but they increased corrupt deeds. אַחִים An expression of an evil thing. Comp. (Ezekiel 21:20) “Woe! (אָח) It is made for a blade.” Also (ibid. 6:11) “And say, ‘Woe!’ (אָח) to all the… abominations.” יַפְרִיא An expression similar to (Deut. 29:17) פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה, that hears (פֹּרַה) hemlock and wormwood.“ But I say that אַחִים is an expression similar to (Gen. 41:2)” And they grazed in the marsh (בָּאָחוּ)."   כי הוא בין אחים יפריא.  ת"י ארי אינון מתקריין בנין ועובדין מקלקלין אסגיאו אחים ל' דבר רע כמו (יחזקאל כ״א:כ׳) את עשויה לברק ואמר אח אל כל תועבות (שם ז):
For though he flourish among the marshes. Heb. יַפְרִיא. Blossoms and grows in the marsh. Among the marshes, among those growing in the marshes, which always flourish. And, since He compares him to a marsh, He says: An east wind shall come… and his spring shall dry up. Another explanation: For he decreased among the brothers, i.e., Jeroboam. He was a son who decreased the brotherhood [other versions: the heritage] of Israel. Through him, they were divided into two kingdoms. Decreased יַפְרִיע. An expression similar to (Gen. 16:12) “One who decreases men (פֶּרֶא אָדָם).”   יפריא.  לשון פורה ראש ולענה (דברים כ״ט:י״ז) ואני אומר אחים לשון ותרענה באחו (בראשית מ״א:ב׳) בין אחים יפריא מפריח וצומח באחו בין אחים בין הגדל בפלגי מים אשר תמיד יפריא ולפי שדימהו לאחו הוא אומר יבא קדים ויבוש מקורו, ד"א כי הוא בין אחים יפריא ירבעם הוא בן שהפריא אחוותן של ישראל על ידו נחלקו לשני ממלכות יפריא לשון פרא אדם:
an east wind shall come. A king, strong as the east wind, shall come up by the word of the Lord from the way of the desert.   יבוא קדים.  מלך תקיף כרוח קידומא במימרא דה' מאורח מדברא יסק:
he shall plunder. That king shall plunder the treasures of all coveted vessels.   הוא ישסה.  אותו המלך ישסה אוצרות כל כלי חמדתו: