Chapter 11

1For, when Israel was young, I loved him, and from Egypt I called My son.   אכִּ֛י נַ֥עַר יִשְׂרָאֵ֖ל וָאֹֽהֲבֵ֑הוּ וּמִמִּצְרַ֖יִם קָרָ֥אתִי לִבְנִֽי:
and from Egypt I called My son. through My prophets to cleave to My Torah. But what did they do?…   וממצרים קראתי לבני.  ע"י נביאי להדבק בתורתי והם מה עשו:
2The more they called to them, the more they went away from them; to the baalim they would slaughter sacrifices, and to the graven images they would burn incense.   בקָֽרְא֖וּ לָהֶ֑ם כֵּ֚ן הָֽלְכ֣וּ מִפְּנֵיהֶ֔ם לַבְּעָלִ֣ים יְזַבֵּ֔חוּ וְלַפְּסִלִ֖ים יְקַטֵּרֽוּן:
The more they called to them, the more they went away from them. As much as the prophets call to teach them the good way, so did they turn their backs to run away from them.   קראו להם כן הלכו מפניהם.  כל מה שהנביאים קוראים להם ללמדם דרך הטובה כן הם הפכו עורף לברוח מפניהם:
and they would slaughter sacrifices to the baalim.  It is customary for Scripture to speak in this manner. Comp. (above 4:7) “The more they have increased, the more they have sinned against Me;” (Ex. 1:12) “And the more they afflicted them, the more they increased.”   לבעלים יזבחו.  דרך המקרא לדבר כן כמו כרובם כן חטאו לי (לעיל ד) וכאשר יענו אותו כן ירבה (שמות א׳:י״ב):
3But I sent to train Ephraim, he took them on his arms, but they did not know that I healed them.   גוְאָֽנֹכִ֚י תִרְגַּ֙לְתִּי֙ לְאֶפְרַ֔יִם קָחָ֖ם עַל־זְרֽוֹעֹתָ֑יו וְלֹ֥א יָֽדְע֖וּ כִּ֥י רְפָאתִֽים:
But I sent to train Ephraim, he took them etc.. I sent a leader before them who would train them gently.   ואנכי תרגלתי לאפרים קחם וגו'.  שלחתי לפניהם מנהיג המרגילם בנחת:
he took them on his arms. This is Moses, concerning whom it is stated (Num. 11:12): “As the nursing father carries the sucking child.”   קחם על זרועותיו.  זה משה שנאמר בו (במדבר י״א:י״ב) כאשר ישא האומן את היונק:
to train. he form תִּרְגַּלְתִּי is like הִרגַּלְתִּי, I trained, or accustomed, and there is no similar form in Scripture.   תרגלתי.  כמו הרגלתי ואין לו דמיון:
but they did not know that I healed them. They, in fact, knew, but they trod with their heels; they pretended not to know. The Aggadah in the Midrash of Rabbi Tanhuma (Gen. 48:1) expounds it in reference to the sons of Joseph. When he brought them before Jacob to bless them, Jacob perceived wicked men destined to come from Ephraim, viz. Jeroboam and Ahab, and the Holy Spirit left him, “and he said: Who are these?” Joseph prayed for mercy, and the Holy Spirit rested on Jacob and he blessed them. This is the meaning of: And I trained My spirit upon Jacob for Ephraim’s benefit, and he took them on his arms.   ולא ידעו כי רפאתים.  יודעין היו אלא שדשו בעקב עשו עצמם כלא יודעים ואגדה במדרש רבי תנחומא דרשו כלפי בני יוסף כשהביאם לפני יעקב לברכם ראה יעקב רשעים עתידים לצאת מאפרים ירבע' ואחאב ונסתלקה ממנו רוה"ק ויאמר מי אלה (בראשית מ״ח:ח׳-ט׳) בקש יוסף רחמים ושרתה רוח הקודש על יעקב וברכם זהו ואנכי תרגלתי רוחי על יעקב לצורך אפרים ולקחם על זרועותיו:
4I drew them with cords of a man, with bands of love, and I was to them like those who lift the yoke on their bridles, and I extended to him the ability to bear.   דבְּחַבְלֵ֨י אָדָ֚ם אֶמְשְׁכֵם֙ בַּֽעֲבֹת֣וֹת אַֽהֲבָ֔ה וָֽאֶהְיֶ֥ה לָהֶ֛ם כִּמְרִ֥ימֵי עֹ֖ל עַ֣ל לְחֵיהֶ֑ם וְאַ֥ט אֵלָ֖יו אוֹכִֽיל:
with cords of a man. I constantly drew them with tender cords with which a man draws his son; i.e., drawing mercifully. Jonathan, too, rendered it in this manner.   בחבלי אדם.  הייתי מושכם תמיד בחבלים רכים אשר ימשוך בהם אדם את בנו כלומר במשיכת רחמים וכן תרגום יונתן:
and I was to them like those who lift the yoke on their bridles. I.e., like the good farmers who lift the yoke with their hands through bridles to lighten it for the cow that is plowing. So was I with them in every trouble, to make it lighter for them. Another explanation: like those who lift the yoke on their bridles, Like the farmers who lift the yoke off the neck of the cow or the ox by lengthening the peg upon which the yoke is placed, to lighten it for the plowing cow. So was I with them in every trouble to make it lighter for them. So did Jonathan render it: like a good farmer [who makes it lighter for the shoulders of the oxen and lengthens their bridles.]   ואהיה להם כמרימי עול על לחיהם.  כאיכרים הטובים המרימי' עול בידיהם ע"י לווחים להקל מעל הפרה החורשת כן הייתי עמם בכל צרה להקל מעליהן (ל"א סא"א) כמרימי עול על לחיהם כאכרים המרימים עול מעל צואר השור ע"י שמאריכין את הכלונס שהעול נתן בראשו להקל מעל הפרה החורשת כן הייתי עמם בכל צרה להקל מעליה' כן תרגם יונתן כאיכר' טבא ומוריך בלחיאתהון:
on their bridles. an expression of a stake of an alley.   ועל לחיהם.  ל' לחי של מבוי:
and I extended to him the ability to bear. I extended him the strength to bear the yoke of the torments. Jonathan renders: referring to His supplying them food in the desert.   ואט אליו אוכיל.  הטיתי לו כח להכיל עול היסורין ויונתן תרגם על שם שסיפק להם מזונות במדבר:
5He shall not return to the land of Egypt, but Assyria is his king, for they have refused to repent.   הלֹ֚א יָשׁוּב֙ אֶל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וְאַשּׁ֖וּר ה֣וּא מַלְכּ֑וֹ כִּ֥י מֵֽאֲנ֖וּ לָשֽׁוּב:
He shall not return to the land of Egypt. I promised him (Ex. 14:13): “you shall no longer continue to see them etc.” Now what did it avail? Against his will, Assyria is his king. They sinned and brought about that they should be vassals to Assyria since they refused to repent.   לא ישוב אל ארץ מצרים.  הבטחתיו לא תוסיפו לראותם עוד וגו' (שמות י״ד:י״ג) ומה הועיל הרי על כרחו אשור הוא מלכו הרי חטאו וגרמו להם להיות עבדים לאשור על כי מאנו לשוב:
6And a sword shall rest in his cities, and it shall destroy his branches, and it shall consume; because of their counsels.   ווְחָלָ֥ה חֶ֙רֶב֙ בְּעָרָ֔יו וְכִלְּתָ֥ה בַדָּ֖יו וְאָכָ֑לָה מִֽמֹּֽעֲצֽוֹתֵיהֶֽם:
And a sword shall rest in his cities. Heb. וְחָלָה, and a sword shall rest in his cities.   וחלה חרב.  ותנוח חרב בעריו:
and it shall destroy his branches, and it shall consume. And it shall destroy his mighty men and consume them. [after Targum Jonathan]   וכלתה בדיו ואכלה.  וכלתה גבוריו ותאכלם:
because of their counsels. (all these came upon them.) The word מִמֹּעֲצוֹתֵיהֶם is punctuated by two accents: it contains a tipcha and it contains a silluk (sof passuk), since it is a clause by itself. Comp. (Lev. 21:4) לְהֵחַלְוֹ, “for him to become profaned,” of the verse commencing, “A husband shall not contaminate himself.” Similarly, (Ex. 30:3l) לדֹרֹתֵיכֶם, “to your generations,” of the verse dealing with the holy anointing oil.   ממועצותיהם.  נקוד שני טעמים בו הטיפחא בו הסילוק לפי שהוא דיבור בפני עצמו וכן להחלו דלא יטמא בעל בעמיו (ויקר' כא) וכן לדורותיכם דשמן משחת קודש (שמות ל):
7And My people waver whether to return to Me, and to the matter concerning which they call them, together they do not uphold [it].   זוְעַמִּ֥י תְלוּאִ֖ים לִמְשֽׁוּבָתִ֑י וְאֶל־עַל֙ יִקְרָאֻ֔הוּ יַ֖חַד לֹ֥א יְרוֹמֵֽם:
And My people waver whether to return to Me. When the prophets teach them to return to Me, they are in doubt whether to return or not to return; it is with difficulty that they return to Me.   ועמי תלואים למשובתי.  כשהנביאים מלמדים אותם לשוב אלי תלואים הם אם לשוב אם לא לשוב בקושי ישובון אלי:
and to the matter concerning which they call them, together they do not uphold it. And to the matter concerning which the prophets call them, together My people will not uphold it and will not agree to do it. Some explain וְאֶל-עַל יִקְרָאֻהוּ to mean: Harsh happenings shall befall them. The word וְאֶל means the same as (Gen. 31:29) “My hand has power (לְאֵל),” [and the word עַל means the same as עֲלִילוֹת, deeds (Kara). But this is not so since אֶל is vowelized with a “pattah.” [I.e. with a “segol,” called “pattah katan” by the early grammarians.] Were אֶל a noun, it would be vowelized with a “tseireh,” [i.e., אֵל]. Jonathan, however, renders: A harsh happening will befall them. He interprets וְאֶל as an expression of harshness, but it appears to me that I have interpreted it properly.   ואל על יקראוהו יחד לא ירומם.  ואל הדבר אשר עליו יקראוהו הנביאים יחד לא ירוממוהו עמי ולא יאות לעשותו ויש מפרש ואל על יקראוהו פגעים קשים יפגעום ואל כמו יש לאל ידי (ראשית לא) ואין זאת שהרי נקוד בפתח ואם היה ואל שם דבר היה נקוד בצירי ויונתן תרגם במרעא קשיא יתערעון עשה אל (סא"א על) לשון קשה ולי נראה שפרשתי כהוגן:
together they do not uphold [it]. [Jonathan renders:] Together they shall not walk erect.   יחד לא ירומם.  כחדא לא יהכון בקומא זקופא:
8How shall I give you, Ephraim? [How] deliver you, O Israel? How shall I make you as Admah, make you as Zeboyim? My heart is turned within Me, together My remorse has been kindled.   חאֵ֞יךְ אֶתֶּנְךָ֣ אֶפְרַ֗יִם אֲמַגֶּנְךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֚יךְ אֶתֶּנְךָ֣ כְאַדְמָ֔ה אֲשִֽׂימְךָ֖ כִּצְבֹאיִ֑ם נֶהְפַּ֚ךְ עָלַי֙ לִבִּ֔י יַ֖חַד נִכְמְר֥וּ נִֽחוּמָֽי:
deliver you. Heb. אֲמַגֶּנְךָ. Comp. (Gen. 14:20) “Who delivered (מִגֵן) your adversaries.”   אמגנך.  אמסרך ביד אויביך כמו אשר מגן צריך (שם יד):
My remorse has been kindled. Heb. נִכְרְמוּ, are heated. This is an Aramaic expression. Comp. (Lam. 5:10) “Our skin is heated (נִכְמָרוּ) like an oven.”   נכמרו.  נתחממו לשון ארמי וכן עורנו כתנור נכמרו (איכה ה׳:י׳):
9I will not execute the kindling of My anger, I will not return to destroy Ephraim, for I am God and not a man. In your midst is the Holy One, and I will not enter a city.   טלֹ֤א אֶֽעֱשֶׂה֙ חֲר֣וֹן אַפִּ֔י לֹ֥א אָשׁ֖וּב לְשַׁחֵ֣ת אֶפְרָ֑יִם כִּ֣י אֵ֤ל אָֽנֹכִי֙ וְלֹֽא־אִ֔ישׁ בְּקִרְבְּךָ֣ קָד֔וֹשׁ וְלֹ֥א אָב֖וֹא בְּעִֽיר:
I will not return. from My good word, which I said. (Lev. 26:44) “I have not rejected them nor have I abhorred them,” to destroy Ephraim.   לא אשוב.  מדברי הטוב אשר אמרתי (ויקרא כו) לא מאסתים ולא געלתים להיות משחית את אפרים:
for I am God. Who keeps His favorable word, and I do not retract the good.   כי אל אנכי.  המקיים דבר טובתי ואין מדתי להנחם על הטוב:
I will not enter a city. I.e., another city. I have already promised to cause My Shechinah to rest in your midst in Jerusalem, and I will never again cause it to rest on another city. Others explain it as an expression of hatred. Comp. (I Sam. 28: 16) “And has become your adversary (וַיְהִי עָרֶךְ).”   בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר.  אחרת כבר הבטחתי להשרות שכינתי בקרבך בירושלים ולא אשרה אותה עוד על עיר אחרת ויש מפרש בעיר ל' שנאה כמו (שמואל א כה) ויהי ערך:
10They shall follow the Lord, He shall roar like a lion; for He shall roar, and the children shall hasten from the west.   יאַֽחֲרֵ֧י יְהֹוָ֛ה יֵֽלְכ֖וּ כְּאַרְיֵ֣ה יִשְׁאָ֑ג כִּי־ה֣וּא יִשְׁאַ֔ג וְיֶֽחֶרְד֥וּ בָנִ֖ים מִיָּֽם:
He shall roar like a lion. He will yet roar to them like a lion that they leave the exile and follow Him.   כאריה ישאג.  עוד ישאג להם כאריה שיצאו מן הגליות וילכו אחריו:
and the children shall hasten from the west. And the exiles shall be gathered from the west. [from Jonathan]   ויחרדו בנים מים.  ויתכנשון גלוותא ממערב':
11They shall hasten like a bird from Egypt and like a dove from the land of Assyria; and I will place them in their houses, says the Lord.   יאיֶֽחֶרְד֚וּ כְצִפּוֹר֙ מִמִּצְרַ֔יִם וּכְיוֹנָ֖ה מֵאֶ֣רֶץ אַשּׁ֑וּר וְהֽוֹשַׁבְתִּ֥ים עַל־בָּֽתֵּיהֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה: