Chapter 45

1And when you divide the land by lot for inheritance, you shall set aside an offering to the Lord, holy from the land, its length twenty-five thousand and its width ten thousand, it is holy within all its borders around.   אוּבְהַפִּֽילְכֶ֨ם אֶת־הָאָ֜רֶץ בְּנַֽחֲלָ֗ה תָּרִימוּ֩ תְרוּמָ֨ה לַֽיהֹוָ֥ה | קֹדֶשׁ֘ מִן־הָאָרֶץ֒ אֹ֗רֶךְ חֲמִשָּׁ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֙לֶף֙ אֹ֔רֶךְ וְרֹ֖חַב עֲשָׂ֣רָה אָ֑לֶף קֹדֶשׁ־ה֥וּא בְכָל־גְּבוּלָ֖הּ סָבִֽיב:
And when you divide the land by lot. For they are destined to divide the land of Israel into twelve strips, not like the original division, in which the large [tribe] had [land] according to its number and the small [tribe] according to its number, and there were two or three tribes on one strip. Now the portions are equal and they are like rows in a vineyard, from the western side to the eastern side, as delineated at the end of the Book.   ובהפילכם את הארץ בנחלה.  שעתידים לחלוק את א"י לי"ב רצועות לא כחלוקה הראשונה שהיתה לרב כפי מניינו ולמעט כפי פקודיו והיו ב' שבטים או ג' ברצועה אחת עכשיו החלקים שוים וכשורות הכרם מפאת ים עד פאת קדים כמו שמפורש בסוף הספר:
an offering to the Lord. in which to build this Temple.   תרומה לה'.  לבנות בה"מ הזה בו:
2From this shall be for the Sanctuary five hundred by five hundred square around and fifty cubits open land for it around.   ביִֽהְיֶ֚ה מִזֶּה֙ אֶל־הַקֹּ֔דֶשׁ חֲמֵ֥שׁ מֵא֛וֹת בַּֽחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת מְרֻבַּ֣ע סָבִ֑יב וַֽחֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֔ה מִגְרָ֥שׁ ל֖וֹ סָבִֽיב:
From this shall be. From this offering, there shall be for the needs of the Sanctuary: five hundred rods for the Temple Mount and the rest shall be for houses for the priests, as is delineated at the end of the Book.   יהיה מזה.  מן התרומה הזו יהיה לצורך הקדש להר הבית חמש מאות קנים והמותר לבתים לכהנים כמו שמפורש בסוף הספר:
3And with this measurement you shall measure the length twenty-five thousand and the width ten thousand, and in it shall be the Sanctuary, the Holy of Holies.   גוּמִן־הַמִּדָּ֚ה הַזֹּאת֙ תָּמ֔וֹד אֹ֗רֶךְ חֲמִשָּׁ֚ה (כתיב חֲמִשָּׁ֚) וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף וְרֹ֖חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֑ים וּבֽוֹ־יִהְיֶ֥ה הַמִּקְדָּ֖שׁ קֹ֥דֶשׁ קָדָשִֽׁים:
And with this measurement. [lit. from this measurement.] With the measuring rod by which the 500 by 500 square of the Temple Mount was measured, as is stated above (42:20): “To four sides he measured it; its wall all around, five hundred rods, etc.”   ומן המדה הזאת.  בקנה המדה שנמדד בו ריבוע הר הבית ה' מאות על ה' מאות כמו שאמור בענין של מעלה (מ"ב) לד' רוחות מדדו חומה לו סביב ה' מאות קנים וגו':
you shall measure the length. of 25,000 rods and the width of 10,000 rods. Because he did not explain in the first verse what the 25,000 are, whether rods or cubits, he had to say, concerning the 25,000 measures that they were measured with the measuring rod by which the five hundred by five hundred of the Temple Mount were measured.   תמוד אורך.  חמשה ועשרים אלף קנים ורוחב י' אלפי' קנים ולפי שלא פירש בפסוק ראשון מה הן כ"ה אלף אם קנים אם אמות הוצרך לומר שכ"ה מדות בקנה המדה שנמדדו בה ה' מאות על ה' מאות של הר הבית נמדדין אלפים הללו לתרומה:
4It is the holy portion of the land; it shall be for the priests, the ministers of the Sanctuary who come near to serve the Lord, and it shall be for them a place for houses, and the hallowed part shall be for the Sanctuary.   דקֹ֣דֶשׁ מִן־הָאָ֜רֶץ ה֗וּא לַכֹּ֨הֲנִ֜ים מְשָֽׁרְתֵ֚י הַמִּקְדָּשׁ֙ יִֽהְיֶ֔ה הַקְּרֵבִ֖ים לְשָׁרֵ֣ת אֶת־יְהֹוָ֑ה וְהָיָ֨ה לָהֶ֚ם מָקוֹם֙ לְבָ֣תִּ֔ים וּמִקְדָּ֖שׁ לַמִּקְדָּֽשׁ:
It is the holy portion of the land. Rearrange the verse: “The remainder of the holy portion, which is from that land, shall be for the priests, the ministers of the Sanctuary, who come near, etc. The holy portion of the land is this offering.”   קדש מן הארץ.  סרס את המקרא מותר הקדש אשר מן הארץ הוא יהיה לכהנים משרתי המקדש המקריבים וגו' קדש מן הארץ היא התרומה הזאת:
for the priests, the ministers of the Sanctuary. The remainder over the 500 of the Temple Mount; 12,250 to the east and correspondingly to the westthe Sanctuary [being] in the center 4,750 to the north, and correspondingly to the south.   לכהנים משרתי המקדש יהיה.  העודף על חמש מאות של הר הבית י"ב אלף ומאתים וחמשים למזרח וכנגדן למערב והמקדש באמצע וארבעת אלפים ושבע מאות וחמשים לצפון וכנגדן לדרום:
and it shall be for them a place for houses. this remainder, which surrounds the Sanctuary.   והיה להם מקום לבתים.  העודף הזה שסביב המקדש:
and the hallowed part shall be for the Sanctuary. And the middle five hundred by five hundred shall be hallowed for the Sanctuary, e sentije al sentuere in O. F., and consecrated for the Sanctuary.   ומקדש למקדש.  וחמש מאות על חמש מאות האמצעיי' יהיו מקודשים לצורך המקדש אישיינטיג"יאה אלשיינטואיירא בלע"ז:
5And twenty-five thousand in length and ten thousand in width, shall be for the Levites, the ministers of the House, for them for a possession, twenty chambers.   הוַֽחֲמִשָּׁ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֙לֶף֙ אֹ֔רֶךְ וַֽעֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים רֹ֑חַב וְהָיָ֡ה (כתיב יְהָיָ֡ה) לַֽלְוִיִּם֩ מְשָֽׁרְתֵ֨י הַבַּ֧יִת לָהֶ֛ם לַֽאֲחֻזָּ֖ה עֶשְׂרִ֥ים לְשָׁכֹֽת:
And twenty-five thousand. rods in length, and ten thousand in width, you shall separate as another strip beside this one, south of this one, for the Levites. It is explained at the end of the Book that it is in the south. Twenty chambers shall be for the Levites in the perimeter of the Sanctuary in order to guard the House and to provide beauty, and the remainder of the strip shall be used for their own needs.   וחמשה ועשרים אלף.  קנים אורך ועשרת אלפים רחב תרימו רצועה אחרת אצל זו בדרומה של זו לצורך הלוים כך מפורש בסוף הספר שהיא בדרום, מצאתי, כ' לשכות יהיה ללוים בהיקף המקדש לשמור הבית ולנוי ומותר הרצועות יעשו לצרכיהם, תו':
6And for the property of the city you shall give a width of five thousand and a length of twenty-five thousand, corresponding to the offering of the holy portion; for the entire House of Israel it shall be.   ווַֽאֲחֻזַּ֨ת הָעִ֜יר תִּתְּנ֗וּ חֲמֵ֚שֶׁת אֲלָפִים֙ רֹ֔חַב וְאֹ֗רֶךְ חֲמִשָּׁ֚ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף לְעֻמַּ֖ת תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ לְכָל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל יִהְיֶֽה:
And, [for] the property of the city. The environs of the city; its properties meant for ordinary dwelling, in which the Israelites may build houses.   ואחוזת העיר.  בהיקף העיר אחוזת מושב חול שלה לבנות בה ישראל בתים:
you shall give a width of five thousand. in the south of the second one, and a length equal to the measurement of the two strips. It is found that the entire offering is square, twenty-five [thousand] by twenty-five thousand.   תתנו חמשת אלפים רחב.  בדרומה של שנייה ואורך כמדת שתי הרצועות נמצאת כל התרומה מרובעת כ"ה על כ"ה אלפים:
corresponding to the offering of the holy portion. in the measurement of the length of the strips of the offering of the holy portion.   לעומת תרומת הקודש.  כלומר במדת אורך רצועות תרומת הקודש:
for the entire House of Israel it shall be. That third strip shall be the dwelling place for non priests.   לכל בית ישראל יהיה.  אותה רצועה שלישית תהיה מושב לזרים:
7And for the prince, on either side of the offering corresponding to the holy portion and of the possession of the city, alongside the offering of the holy portion and alongside the possession of the city, from the western side westward and from the eastern side, eastward, and the length opposite one of the parts from the western border to the eastern border.   זוְלַנָּשִׂ֡יא מִזֶּ֣ה וּמִזֶּה֩ לִתְרוּמַ֨ת הַקֹּ֜דֶשׁ וְלַֽאֲחֻזַּ֣ת הָעִ֗יר אֶל־פְּנֵ֚י תְרֽוּמַת־הַקֹּ֙דֶשׁ֙ וְאֶל־פְּנֵי֙ אֲחֻזַּ֣ת הָעִ֔יר מִפְּאַת־יָ֣ם יָ֔מָּה וּמִפְּאַת־קֵ֖דְמָה קָדִ֑ימָה וְאֹ֗רֶךְ לְעֻמּוֹת֙ אַחַ֣ד הַֽחֲלָקִ֔ים מִגְּב֥וּל יָ֖ם אֶל־גְּב֥וּל קָדִֽימָה:
And for the prince, on either side of the offering of the holy portion and of the possession of the city. At the end of the section, he divides the land of Israel from east to west into thirteen strips: twelve as the number of the tribes each one twenty-five thousand rods wide, and its length equaling the length of all the land of Israel and one strip as an offering whose length is from the eastern border to the western border, and whose width is twenty-five thousand rods, just as each of the other portions. And from that strip he separated in its center the three strips stated above, which [all together] are twenty-five thousand by twenty-five thousand. And the remainder to the east until the end of the border of the land, and to the west, as well, shall be for the prince from either side to the east and to the west.   ולנשיא מזה ומזה לתרומת הקודש ולאחוזת העיר.  בסוף הפרשה הוא חולק את ארץ ישראל ממזרחה למערבה לי"ג רצועות י"ב למנין השבטים וכל אחת עשרים וחמש אלף קנים רחב וארכן כאורך כל ארץ ישראל ורצועה אחת לתרומה ארכה מן הגבול מזרח ועד גבול מערב ורחבה כ"ה אלפים קנים כשאר כל חלק וחלק ומאותה רצועה הוא תורם באמצעיתה ג' רצועות הללו האמורות למעל' שהם כ"ה אלפים על כ"ה אלפים והעודף עליהם למזרח עד סוף הגבול הארץ וכן למערב יהיה לנשיא מזה ומזה למזרח ולמערב:
alongside the offering of the holy portion and alongside the possession of the city. opposite the entire breadth of the three strips separated for the offering of the holy portion of the strips of the priests, the Levites, and the property of the city.   אל פני תרומת הקדש ואל פני אחוזת העיר.  כנגד כל רחב שלשה הרצועות המובדלות לתרומת הקודש של רצועת הכהנים והלוים ואחוזת העיר:
from the western side, westward. from the west of the offering of the holy portion and the city until the west of the boundary.   מפאת ים ימה.  ממערב תרומת הקודש והעיר עד מערב הגבול:
and from the eastern side, east ward. And from the east of the offering to the eastern boundary, opposite one of the portions of the tribes delineated at the end of the Book, which are from the western boundary of the land of Israel, until the eastern boundary.   ומפאת קדמה קדימה.  וממזרח התרומה למצר ממזרח לעומת אחד החלקים של שבטי' המפורשין בסוף הספר שהם מגבול ים של ארץ ישראל עד גבול קדים:
8In the land, he shall have it for a possession in Israel, and My princes shall no longer defraud My people, and the land they shall give to the House of Israel to their tribes.   חלָאָ֛רֶץ יִֽהְיֶה־לּ֥וֹ לַֽאֲחֻזָּ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽא־יוֹנ֨וּ ע֚וֹד נְשִׂיאַי֙ אֶת־עַמִּ֔י וְהָאָ֛רֶץ יִתְּנ֥וּ לְבֵֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל לְשִׁבְטֵיהֶֽם:
In the land he shall have it for a possession. [Heb. לָאָרֶץ Jonathan renders: This land shall be for the prince as a possession.   לארץ יהיה לו לאחוזה.  ת"י דא ארעא תהא רבא לאחסנתא:
shall no longer defraud. [Heb. יוֹנוּ,] an expression for monetary fraud; they take away their inheritance forcibly for they rob their inherited property   ולא יונו.  לשון אונאת ממון שגוזלין את נחלתם:
9So said the Lord God: Enough, princes of Israel; remove violence and plunder, and perform justice and righteousness; take away your evictions from My people, says the Lord God.   טכֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה רַב־לָכֶם֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל חָמָ֚ס וָשֹׁד֙ הָסִ֔ירוּ וּמִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה עֲשׂ֑וּ הָרִ֚ימוּ גְרֻשֹֽׁתֵיכֶם֙ מֵעַ֣ל עַמִּ֔י נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה:
take away your evictions. Take away [your practice] of evicting My people from their inherited property.   הרימו גרושותיכ'.  סלקו את שאתם מגרשים את עמי מנחלתם:
10You shall have honest scales, an honest ephah, and an honest bath.   ימֹֽאזְנֵי־צֶ֧דֶק וְאֵֽיפַת־צֶ֛דֶק וּבַת־צֶ֖דֶק יְהִ֥י לָכֶֽם:
ephah. of the dry measure.   ואיפת.  למדת היבש:
bath. of the liquid measure.   ובת.  למדת הלח:
11The ephah and the bath shall have one volume, the bath shall contain a tenth part of the homer, and a tenth part of the homer is the ephah; according to the homer shall be its volume.   יאהָֽאֵיפָ֣ה וְהַבַּ֗ת תֹּ֚כֶן אֶחָד֙ יִֽהְיֶ֔ה לָשֵׂ֕את מַעְשַׂ֥ר הַחֹ֖מֶר הַבָּ֑ת וַֽעֲשִׂירִ֚ת הַחֹ֙מֶר֙ הָֽאֵיפָ֔ה אֶל־הַחֹ֖מֶר יִֽהְיֶ֥ה מַתְכֻּנְתּֽוֹ:
one volume. [Heb. תֹּכן,] a word denoting number, like (Exod. 5:18): “and a quota (וְתֹכֶן) of bricks you must deliver.” One measure is equivalent to one tenth of a “homer” of dry measure, which equals thirty “se’ah,” and which is a tenth of a “homer” of liquid measure. “Ephah” and “bath” are words for [units of] measurement.   האיפה והבת.  לשון מדה חומר וכור מוי"י בלע"ז:
the homer. [A measure known further as] kor, moy(d) or muy(d) in Old French, a measure.   תכן אחד.  לשון מניין כמו ותוכן לבנים תתנו (שמות ה׳:י״ח) מדה אחת זו עשירית לחומר של יבש שהוא שלשים סאין וזו עשירית לחומר הלח:
shall contain. [Heb. לָשֵּׂאת,] similar to לָקַחַת, to take, and so too did Jonathan render it: לְמֵיסַב. A tenth part of a “homer” shall be a “bath,” and a tenth part of the dry “homer,” shall be an “ephah.”   לשאת.  כמו לקחת וכן ת"י למוסב לשאת מעשר החומר תהיה הבת וכן עשירית לחומר יבש:
according to the homer shall be its volume. The total amount of [the volume of] the “bath” and the “ephah” shall be according to the size of the “homer.”   האיפה אל החומר יהיה מתכונתו.  סכום חשבון הבת והאיפה לפי גודל החומר יהיה, מצאתי, אם יוסיפו בחומר יוסיפו בבת אם יפחתהו מזה יפחתהו מזה שיכוון מעשרו לו:
12And the shekel is twenty gerah; twenty shekels, twenty-five shekels, and fifteen shekels shall the maneh be to you.   יבוְהַשֶּׁ֖קֶל עֶשְׂרִ֣ים גֵּרָ֑ה עֶשְׂרִ֨ים שְׁקָלִ֜ים חֲמִשָּׁ֧ה וְעֶשְׂרִ֣ים שְׁקָלִ֗ים עֲשָׂרָ֚ה וַֽחֲמִשָּׁה֙ שֶׁ֔קֶל הַמָּנֶ֖ה יִֽהְיֶ֥ה לָכֶֽם:
And the shekel is twenty gerah. Twenty “ma’ah.”   והשקל עשרים גרה.  עשרים מעין:
twenty shekels, twenty-five shekels, and fifteen shekels. totaling sixty shekels.   עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל.  הרי ששים שקלים:
shall the maneh be to you. Le zent in O. F., the 100 (zuz weight). Menahem, however, connected it to the word מִנְיָן, a number (p. 118). We have here 240 “zuz,” [four zuz to a shekel]. From here we derive that the “maneh” of the Sanctuary was double, and they added a sixth to it in Ezekiel’s time, totaling 240 [zuz] (Men. 77a). When Scripture divided it into three parts and did not write simply, “sixty shekels shall the maneh be for you,” it commanded to make from it a weight one third of it, and a weight equaling a fourth of it, and a weight of the ordinary “maneh” as it was originally. So too did Jonathan paraphrase: a third of the “maneh” shall be twenty “selaim” of silver; a “maneh” of silver twenty-five “selaim;” a fourth of a “maneh” fifteen “selaim;” altogether, sixty “selaim;” and the great “maneh” of the Sanctuary shall be for you.   המנה יהיה לכם.  לוצונ"ט בלע"ז ומנחם חברו לשון מניין והרי יש כאן מאתים וארבעים זוז מכאן שהיה מנה של קודש כפול והוסיפו עליו בימי יחזקאל שתות הרי מאתים וארבעים וכשחלקו הכתוב לשלשה ולא כתב סתם ששים שקלים יהיה לכם המנה צוה לעשות ממנו משקל שלישיתו ומשקל רביעיתו ומשקל מנה של חול שהיה מתחילה וכן ת"י תלתות מניא עסרין סלעין מני כספא עסרין וחמש סלעין רבעות מניא חמש עסרי סלעין כולהון שיתין מנין ומנא רבא קודשא יהא לכון:
13This is the offering that you shall set apart; a sixth of an ephah from a homer of wheat, and you shall separate a sixth of an ephah from a homer of barley.   יגזֹ֥את הַתְּרוּמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר תָּרִ֑ימוּ שִׁשִּׁ֚ית הָֽאֵיפָה֙ מֵחֹ֣מֶר הַֽחִטִּ֔ים וְשִׁשִּׁיתֶם֙ הָֽאֵיפָ֔ה מֵחֹ֖מֶר הַשְּׂעֹרִֽים:
a sixth of an ephah from a homer of wheat. This amounts to one out of sixty. Whoever wishes to give little shall not give less than this, and this is what they said (Ter. 4:3): “A stingy person gives one out of sixty.”   ששית האיפה מחומר החטים.  הרי אחד מששים הפוחת לא יפחות מכאן וזה הוא שאמרו עין רעה אחד מששים:
and you shall separate a sixth. And you shall separate a sixth of an “ephah” for the “terumah” of a “homer” of barley.   וששיתם.  ותחלקו אחד מששה באיפה לתרומת חומר השעורים:
14And the rule of the oil [is as follows]; the bath, [which is a measure of] oil, the tithe of a bath is from a kor, ten baths are a homer, for ten baths are a homer.   ידוְחֹ֨ק הַשֶּׁ֜מֶן הַבַּ֣ת הַשֶּׁ֗מֶן מַעְשַׂ֚ר הַבַּת֙ מִן־הַכֹּ֔ר עֲשֶׂ֥רֶת הַבַּתִּ֖ים חֹ֑מֶר כִּֽי־עֲשֶׂ֥רֶת הַבַּתִּ֖ים חֹֽמֶר:
And the rule of the oil. regarding tithes.   וחוק השמן.  למעשר:
the bath, [which is a measure of] oil, etc.. The “bath,” which is a measure of oil, this is its tithe: the “bath” will be from a “kor.” I found [the following]: The tenth that the “bath” represents as a tithe shall be from a “kor.” How so? The tithe of a “bath” is from a “kor.” Dix measures in French, ten measures. This word is used for itself and for others, like (Num. 7:9): “the service of the Sanctuary,” (ibid. 4:33): “the service of [the families of] the sons of Merari.”   הבת השמן וגו'.  הבת שהיא מדת השמן זו היא מעשר הבת יהי מן הכור, מצאתי העישור שהבת מעשרת מן הכור יהיה כיצד (מעשר הבת מן הכור עשירית של בת על הכור הוא די"ץ מזור"ש בלע"ז תיבה זו משמשת על עצמה ועל אחרים כמו עבודת הקודש ועבודת בני מררי סא"א):
ten baths. shall equal a “homer” for you. Then it will be possible to take from it one “bath” as a tithe.   עשרת הבתים.  יהיה לכם החומר ואז יתכן ליטול הימנו בת אחת למעשר:
for ten baths are a homer. because the “homer” will consist of ten “baths” for you. So too did Jonathan render it: one out of ten is the “bath” in relation to the “kor” for ten “baths” are a “kor” .   כי עשרת הבתים חומר.  לפי שהחומר יהיה לכם עשר בתים וכן תרגם יונתן חד מן עסרא הויא ביתא בכורא ארי עסר בתין כורא:
15And one lamb from the flocks out of two hundred, from Israel's banquet for a meal offering, for a burnt offering, and for a peace offering to atone for them, says the Lord God.   טווְשֶׂה־אַחַ֨ת מִן־הַצֹּ֚אן מִן־הַמָּאתַ֙יִם֙ מִמַּשְׁקֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל לְמִנְחָ֖ה וּלְעוֹלָ֣ה וְלִשְׁלָמִ֑ים לְכַפֵּ֣ר עֲלֵיהֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה:
And one lamb from the flocks. A special one of his flocks, and so too said Moses (Deut. 12:11): "and all the choice of your pledges, le meilleur in Fr., the best.   ושה אחת מן הצאן.  מיוחד שבצאנו וכן אמר משה מבחר נדריכ' לומיי"לור בלע"ז:
out of two hundred, from Israel’s banquet. Our Rabbis expounded (Pes. 48a) this as regarding libations [coming] from a multiplicity of two hundred [times as much of the original wine] as remained in the pit after the wine of “orlah” or of “mingled species in the vineyard” fell into it. From here it is derived that “orlah” and “mingled species in the vineyard” are nullified in two hundred [times as much].   מן המאתים ממשקה ישראל.  דרשו רבותינו לענין הנסכים ממותר שתי מאות שנשתיירו בבור שנפל לתוכו יין של ערלה או של כלאי הכרם מכאן לערלה וכלאי הכרם שבטלין במאתים:
from Israel’s banquet. from what is permissible for Israel. All your sacrifices shall be drink that is fit for Israel. The main part of the feast is called by the name of the drink; i.e., the food and also the drink shall be from that which is permitted for Israel.   ממשקה ישראל.  מן המותר לישראל כל קרבנותיהם יהיו משקה הראוי לישראל כל עיקר הסעודה קרויה על שם המשקה כלומר האכילה עם השתייה תהא מן המותר לישראל:
16It shall be incumbent on all the people of the land to give this oblation to the prince in Israel.   טזכֹּל הָעָ֣ם הָאָ֔רֶץ יִֽהְי֖וּ אֶל־הַתְּרוּמָ֣ה הַזֹּ֑את לַנָּשִׂ֖יא בְּיִשְׂרָאֵֽל:
to give this oblation. mentioned above; it will be [given] with the knowledge of all the people of the land.   אל התרומה הזאת.  האמור' למעלה לדעת כל עמי הארץ תהיה:
17And the burnt-offerings and the meal-offerings and the libations on the Festivals and on the New Moons and on the Sabbaths, and on all the times fixed for meetings of the House of Israel shall devolve on the prince; he shall prepare the sin-offering and the meal-offering and the burnt offering and the peace-offering, to effect atonement for the House of Israel.   יזוְעַל־הַנָּשִׂ֣יא יִֽהְיֶ֗ה הָֽעוֹל֣וֹת וְהַמִּנְחָה֘ וְהַנֵּסֶךְ֒ בַּֽחַגִּ֚ים וּבֶֽחֳדָשִׁים֙ וּבַשַּׁבָּת֔וֹת בְּכָל־מֽוֹעֲדֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הֽוּא־יַֽעֲשֶׂ֞ה אֶת־הַֽחַטָּ֣את וְאֶת־הַמִּנְחָ֗ה וְאֶת־הָעוֹלָה֙ וְאֶת־הַשְּׁלָמִ֔ים לְכַפֵּ֖ר בְּעַ֥ד בֵּֽית־יִשְׂרָאֵֽל:
on the prince. I say that this “prince” as well as every [mention of] “the prince” in this section means the High Priest; but I heard in the name of Rabbi Menahem that it means the king.   ועל הנשיא.  אומר אני שהנשיא הזה בכהן גדול מדבר וכן כל הנשיא שבענין ושמעתי משמו של רבי מנחם שבמלך מדבר:
18So says the Lord God: In the first month, on the first of the month, you shall take a young bull without blemish, and you shall purify the sanctuary.   יחכֹּֽה־אָמַר֘ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ בָּֽרִאשׁוֹן֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ תִּקַּ֥ח פַּר־בֶּן־בָּקָ֖ר תָּמִ֑ים וְחִטֵּאתָ֖ אֶת־הַמִּקְדָּֽשׁ:
So says the Lord God: In the first month, on the first of the month, you shall take a young bull [and] without blemish. This is the bull of investiture mentioned at the beginning of this section (43:18-27), and he teaches [us] here that the investiture should be on the first of Nissan.   כה אמר אד'.  אלהים בראשון באחד לחדש תקח פר בן בקר תמים. הוא פר המלואים האמור בראש הענין ולימד כאן שיהיו המלואים בא' בניסן:
and you shall purify. [as translated,] and you shall purify.   וחטאת.  וטהרת:
19And the priest shall take of the blood of the sin-offering and put it on the doorpost of the House, and on the four corners of the ledge of the altar and on the doorpost of the gate of the Inner Court.   יטוְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן מִדַּ֣ם הַֽחַטָּ֗את וְנָתַן֙ אֶל־מְזוּזַ֣ת הַבַּ֔יִת וְאֶל־אַרְבַּ֛ע פִּנּ֥וֹת הָֽעֲזָרָ֖ה לַמִּזְבֵּ֑חַ וְעַ֨ל־מְזוּזַ֔ת שַׁ֖עַר הֶֽחָצֵ֥ר הַפְּנִימִֽית:
20And so shall you do on seven [days] in the month, because of mistaken and simple-minded men, and expiate the House.   כוְכֵ֚ן תַּֽעֲשֶׂה֙ בְּשִׁבְעָ֣ה בַחֹ֔דֶשׁ מֵאִ֥ישׁ שֹׁגֶ֖ה וּמִפֶּ֑תִי וְכִפַּרְתֶּ֖ם אֶת־הַבָּֽיִת:
And so shall you do on seven [days] in the month. It may be said that [this means]: And so shall you do all seven, and so too he says above (43:26): “For seven days they shall effect atonement for the altar.” But our Rabbis explained it in Menahoth (45a) in the following manner: And so shall you make [as a sacrifice] a bull that is not to be eaten in [the event of] “seven” tribes who “interpreted the Torah in a new way (שֶּׁחְדֹּשּׁוּ)” and whose tribunal issued a decision that fat is permissible, and seven tribes, (which are the majority of the nation), who acted on their word. They must bring a bull for communal error.   וכן תעשה בשבעה בחודש.  יש לומר וכן תעשה כל שבעה וכן הוא אומר למעלה שבעת ימים יכפרו על המזבח ורבותינו כך פרשוהו במנחות וכן תעשה פר שאינו נאכל בשבעה שבטים שחדשו דבר והורו ב"ד שלהן שחלב מותר ועשו שבעה שבטים שהם רוב צבור על פיהם שמביאין פר העלם דבר:
because of mistaken and simple-minded men. This is a transposed verse: And you shall expiate the House from mistaken and simple-minded men. After the seven days of investiture, whenceforth the altar will be dedicated, they shall bring their sin-offerings and their guilt-offerings, and they will attain atonement, for at the time that Israel attains atonement, the House attains atonement.   מאיש שוגה ומפתי וגו'.  הרי זה מקרא מסורס וכפרתם את הבית מאיש שוגה ומפתי אחר שבעת ימי המלואים שיהא המזבח מחונך יביאו חטאותם ואשמותם ויתכפרו שבזמן שישראל מכופרים הבית מכופר:
21In the first, on the fourteenth day of the month, shall you have the Passover, a festival of seven days; unleavened bread shall be eaten.   כאבָּֽ֠רִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ לַחֹ֔דֶשׁ יִֽהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם הַפָּ֑סַח חָ֕ג שְׁבֻע֣וֹת יָמִ֔ים מַצּ֖וֹת יֵֽאָכֵֽל:
seven days. [Lit. weeks of days,] because they commence from it to count seven weeks.   שבועות ימים.  על שם שמתחילין ממנו לספור שבעה שבועות, מצאתי:
unleavened bread shall be eaten. and unleavened bread shall be eaten on that festival.   מצות יאכל.  מצות יאכלו בו בחג:
22And the prince shall make on that day for himself and for all the people of Israel a bull for a sin-offering.   כבוְעָשָׂ֚ה הַנָּשִׂיא֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא בַּֽעֲד֕וֹ וּבְעַ֖ד כָּל־עַ֣ם הָאָ֑רֶץ פַּ֖ר חַטָּֽאת:
And the prince shall make on that day, etc.. Our Rabbis (Hag. 13a) said that they sought to suppress the Book of Ezekiel for his words contradicted the words of the Torah. Indeed, Hananiah the son of Hezekiah the son of Gurion is remembered for good, for he sat in his attic and expounded on it. But because of our iniquities, what he expounded on these sacrifices why a bull is brought on the fourteenth day of Nissan has been lost to us. I say that perhaps he is dealing with the fourteenth of Nissan of the first Passover in which the fully erected House will be dedicated, and this bull will be brought in lieu of the calf born of cattle that Aaron offered up on the eighth of investiture (Lev. 9:2). [Scripture] tells us that if he will not have offered it up on the eighth day of investiture, he should offer it up on the fourteenth of Nissan in order that he should be initiated for the service before the Festival, for it is incumbent upon him [to bring] the sacrifices and the burnt offering of the appointed time, as is stated above (v. 17): “And the burnt offerings and the meal-offerings and the libations on the festivals… shall devolve on the prince, etc.”   ועשה הנשיא ביום ההוא וגו'.  רבותינו אמרו שבקשו לגנוז ספר יחזקאל שהיו דבריו סותרין דברי תורה ברם זכור לטוב חנניה בן חזקיהו בן גרון שישב בעליה ודרשו ובעונינו נעלם ממנו מה שדרש בקרבנות האל' פר בארבעה עשר בניסן למה, ואומר אני שמא בי"ד בניסן של פסח ראשון שנתחנך בו הבית עומד ופר זה בא תחת עגל בן בקר שהקריב אהרן בשמיני למלואי' ומגיד שאם לא הקריבו בשמיני למלואים יקריבנו בי"ד בניסן כדי שיתחנך לעבודה קודם י"ט לפי שעליו קרבנות ועולת המועד לעשות כמו שאמור למעלה ועל הנשיא יהיה העולות והמנחה והנסך בחגים וגו':
23On the seven days of the Festival he shall make a burnt-offering to the Lord, seven bulls and seven rams without blemish daily for seven days, and a sin offering, a he-goat daily.   כגוְשִׁבְעַ֨ת יְמֵֽי־הֶחָ֜ג יַֽעֲשֶׂ֧ה עוֹלָ֣ה לַֽיהֹוָ֗ה שִׁבְעַ֣ת פָּ֠רִים וְשִׁבְעַ֨ת אֵילִ֚ים תְּמִימִם֙ לַיּ֔וֹם שִׁבְעַ֖ת הַיָּמִ֑ים וְחַטָּ֕את שְׂעִ֥יר עִזִּ֖ים לַיּֽוֹם:
seven bulls and seven rams without blemish daily. But the Torah states (Num. 28: 19): “two young bulls, one ram.” We can explain this verse only as meaning seven bulls and seven rams for the seven days, a bull daily and a ram daily, and it comes to teach us that the bulls do not render each other invalid and the rams do not render each other invalid. [I.e., if one bull is missing, the other one may be brought.] So we learned in Menahoth (45a); however, they did not bring proof from this verse but from the verse below (46:6): “But on the New Moon: a young bull from those without blemish, and six lambs and a ram.” But perhaps this too comes to teach the same thing, and this is its meaning: seven bulls and seven rams daily. By adding the sacrifices of each day on its day, they add up to seven bulls for the seven days.   שבעת פרים ושבעת אילים תמימים ליום.  והתורה אמרה פרים בני בקר שנים ואיל אחד אין לי להעמיד מקרא זה אלא שבעה פרים וז' אילים לשבעת הימים פר ליום ואיל ליום ובא ללמד שאין הפרי' מעכבין זה את זה ולא האילים מעכבין זה את זה וכן שנינו במנחות אך לא הביאו מן המקרא הזה ראיה אלא ממקרא שנאמר למטה (מו) וביום החדש פר בן בקר תמימים וששת כבשים ואיל ושמא אף זה בא ללמד כן וכן פירושו שבעה פרים ושבעה אילים ליום צרוף דבר יום ביומו עולים שבעה פרים לשבעת ימים:
and a sin-offering, a he-goat daily. the he-goats of the pilgrimage festivals.   וחטאת שעיר עזים ליום.  שעירי הרגלים:
24And a meal-offering, he shall make an ephah for a bull and an ephah for a ram, and for each ephah one hin of oil.   כדוּמִנְחָ֗ה אֵיפָ֥ה לַפָּ֛ר וְאֵיפָ֥ה לָאַ֖יִל יַֽעֲשֶׂ֑ה וְשֶׁ֖מֶן הִ֥ין לָֽאֵיפָֽה:
And a meal-offering… an ephah for a bull. the meal-offering of the libations, an “ephah” for a bull. Now I do not know what this means, for the Torah stated (28:20): “three tenths for the bull.” It is possible that it means an “ephah” of flour from which we extract a tenth of fine flour from a “se’ah,” for the “ephah” is three “se’ahs.”   ומנחה איפה לפר.  מנחת הנסכים איפה לפר איני יודע מה הוא שהרי אמר' תורה שלשה עשרונים וי"ל איפת קמח להוציא סולת עשרון מן הסאה שהאיפה שלש סאין. ואיפה לפר. למדך שאם לא מצא סולת מנופה כל כך יביא משל עשרון לסאה:
and an ephah for a ram. This too is flour from which we extract two tenths of fine flour sifted thoroughly, as we learned (Men. 6:6): The two loaves were two tenths from three “se’ahs.” [The requirement of] an “ephah” for the bull teaches that if he did not find fine sifted flour that yielded that much, he may bring from [flour that yields] a tenth to a “se’ah.”   ואיפה לאיל.  אף זו קמח להוציא ממנה ב' עשרונים סולת מנופה כל צרכה כמו ששנינו ב' הלחם שתי עשרונים משלש סאין:
and for each ephah one hin of oil. I do not know why. We may say that it does not mean that he must sacrifice the entire “hin,” but that there were notches in the “hin” and he would sacrifice oil according to the fine flour, according to the sacrificial laws for a bull according to its requirement and for a ram according to its requirement, according to the notches of the “hin”.   הין לאיפה.  לא ידעתי למה ויש לומר לא שיקריב ההין כולו אלא שנתות היו בהין ויקריב שמן לפי הסולת כמשפט הזבח לפר כמשפטו ולאיל כמשפטו לפי שנתות של הין:
25In the seventh [month] on the fifteenth day of the month on the Festival, he shall do the same for seven days, a similar sin offering, a similar burnt-offering, a similar meal-offering and similar oil.   כהבַּשְּׁבִיעִ֡י בַּֽחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר י֚וֹם לַחֹ֙דֶשׁ֙ בֶּחָ֔ג יַֽעֲשֶׂ֥ה כָאֵ֖לֶּה שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים כַּֽחַטָּאת֙ כָּֽעֹלָ֔ה וְכַמִּנְחָ֖ה וְכַשָּֽׁמֶן: