Chapter 34

1Then the word of the Lord came to me, saying:   אוַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר:
2"Son of man, prophesy concerning the shepherds of Israel; prophesy and say to them, to the shepherds: So said the Lord God: Woe, shepherds of Israel who were shepherding themselves! Do not the shepherds shepherd the flocks?   בבֶּן־אָדָ֕ם הִנָּבֵ֖א עַל־רוֹעֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל הִנָּבֵ֣א וְאָֽמַרְתָּ֩ אֲלֵיהֶ֨ם לָרֹעִ֜ים כֹּֽה־אָמַ֣ר | אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה ה֚וֹי רֹעֵ֚י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֚ר הָיוּ֙ רֹעִ֣ים אוֹתָ֔ם הֲל֣וֹא הַצֹּ֔אן יִרְע֖וּ הָֽרֹעִֽים:
concerning the shepherds of Israel. concerning the leaders of Israel.   על רועי ישראל.  על פרנסי ישראל:
who were shepherding themselves. [Heb. אוֹתָם,] them. They enjoyed themselves with the money of their fellows who were under them.   אשר היו רועים אותם.  את עצמם היו מענגין מממון חבריהם אשר תחתיהם:
Do not the shepherds shepherd the flocks. It is not the custom of shepherds to shepherd the flocks and not to shepherd themselves?   הלא הצאן ירעו הרועים.  הלא משפט הרועים לרעות את הצאן ולא לרעות את עצמן:
3You eat the fat and you clothe yourselves with the wool; the fatlings you slaughter; the flocks you do not shepherd.   גאֶת־הַחֵ֚לֶב תֹּאכֵ֙לוּ֙ וְאֶת־הַצֶּ֣מֶר תִּלְבָּ֔שׁוּ הַבְּרִיאָ֖ה תִּזְבָּ֑חוּ הַצֹּ֖אן לֹ֥א תִרְעֽוּ:
4The frail you did not strengthen, the sick you did not heal, the broken you did not bind, those astray you did not bring back, and the lost you did not seek, but with strength and with rigor you chastised them.   דאֶת־הַנַּחְלוֹת֩ לֹ֨א חִזַּקְתֶּ֜ם וְאֶת־הַֽחוֹלָ֣ה לֹֽא־רִפֵּאתֶ֗ם וְלַנִּשְׁבֶּ֙רֶת֙ לֹ֣א חֲבַשְׁתֶּ֔ם וְאֶת־הַנִּדַּ֙חַת֙ לֹ֣א הֲשֵֽׁבֹתֶ֔ם וְאֶת־הָֽאֹבֶ֖דֶת לֹ֣א בִקַּשְׁתֶּ֑ם וּבְחָזְקָ֛ה רְדִיתֶ֥ם אֹתָ֖ם וּבְפָֽרֶךְ:
The frail. [Heb. הַנַחְלוֹת,] those emaciated without strength, maigre in French, lean, which need strengthening, to support them with the hand.   את הנחלות.  את הכחושות מאין כח דולרושי"אש בלע"ז שצריכות חיזוק לתמוך בהן ביד:
you did not bind. to bind the fragments of the bone, one with the other, as is the practice of the physicians.   לא חבשתם.  לקשור שברי העצם זה עם זה כמשפט הרופאי':
those astray. who strayed from the midst of the flock, to the outside.   ואת הנדחת.  שנדחת מתוך העדר אל החוץ:
you chastised. [Heb. רְדִיתֶם,] chastised.   רדיתם.  יסרתם:
5They scattered because they had no shepherd, and they became prey for all the beasts of the field, and they scattered.   הוַתְּפוּצֶ֖ינָה מִבְּלִ֣י רֹעֶ֑ה וַתִּֽהְיֶ֧ינָה לְאָכְלָ֛ה לְכָל־חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה וַתְּפוּצֶֽינָה:
6My flock strayed throughout all the mountains and upon every lofty hill, and upon the entire face of the land My flock scattered-and none searches or seeks.   ויִשְׁגּ֚וּ צֹאנִי֙ בְּכָל־הֶ֣הָרִ֔ים וְעַ֖ל כָּל־גִּבְעָ֣ה רָמָ֑ה וְעַ֨ל כָּל־פְּנֵ֚י הָאָ֙רֶץ֙ נָפֹ֣צוּ צֹאנִ֔י וְאֵ֥ין דּוֹרֵ֖שׁ וְאֵ֥ין מְבַקֵּֽשׁ:
My flock strayed. They wander astray over the face of all the mountains; i.e., they are going free for anyone to do to them as he wishes, and you did not reprove them and did not judge between a man and his fellow.   ישגו צאני.  הולכות טועות על פני כל ההרים כלו' נעשו הפקר לעשות איש איש כרצונו ולא הוכחתם אותם ולא שפטת' בין איש לרעהו:
7Therefore, shepherds, hearken to the word of the Lord.   זלָכֵ֣ן רֹעִ֔ים שִׁמְע֖וּ אֶת־דְּבַ֥ר יְהֹוָֽה:
8As I live, says the Lord God, I swear that because My flocks have become a prey, for My flocks have become food for all the beasts of the field because they have no shepherd, and My shepherds did not search for My flocks, and the shepherds shepherded themselves but they did not shepherd My flocks.   חחַי־אָ֜נִי נְאֻ֣ם | אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה אִם־לֹ֣א יַ֣עַן הֱיֽוֹת צֹאנִ֣י | לָבַ֡ז וַתִּֽהְיֶינָה֩ צֹאנִ֨י לְאָכְלָ֜ה לְכָל־חַיַּ֚ת הַשָּׂדֶה֙ מֵאֵ֣ין רֹעֶ֔ה וְלֹֽא־דָֽרְשׁ֥וּ רֹעַ֖י אֶת־צֹאנִ֑י וַיִּרְע֚וּ הָֽרֹעִים֙ אוֹתָ֔ם וְאֶת־צֹאנִ֖י לֹ֥א רָעֽוּ:
and the shepherds shepherded themselves. [Heb. אוֹתָם, lit. them.]   וירעו הרועים אותם.  את עצמם:
9Therefore, you shepherds, hearken to the word of the Lord.   טלָכֵן֙ הָֽרֹעִ֔ים שִׁמְע֖וּ דְּבַר־יְהֹוָֽה:
10So said the Lord God: Behold, I am against the shepherds, and I shall demand My flocks from their hands, and I shall banish them from shepherding the flocks. The shepherds will no longer shepherd themselves, and I shall rescue My flocks from their mouth, and they will not be to them for food.   יכֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה הִֽנְנִ֨י אֶל־הָֽרֹעִ֜ים וְֽדָרַשְׁתִּ֧י אֶת־צֹאנִ֣י מִיָּדָ֗ם וְהִשְׁבַּתִּים֙ מֵֽרְע֣וֹת צֹ֔אן וְלֹֽא־יִרְע֥וּ ע֛וֹד הָֽרֹעִ֖ים אוֹתָ֑ם וְהִצַּלְתִּ֚י צֹאנִי֙ מִפִּיהֶ֔ם וְלֹֽא־תִהְיֶ֥יןָ לָהֶ֖ם לְאָכְלָֽה:
and the shepherds will no longer shepherd themselves. [Heb. אוֹתָם,] themselves.   ולא ירעו עוד הרועים אותם.  את עצמם:
11For so said the Lord God: Behold I am here, and I shall search for My flocks and I shall seek them out.   יאכִּ֛י כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה הִֽנְנִי־אָ֕נִי וְדָֽרַשְׁתִּ֥י אֶת־צֹאנִ֖י וּבִקַּרְתִּֽים:
and I shall seek them out. [Heb. וּבִקַרְתִּים,] in the sense of visiting (בִּיקוּר) the sick.   ובקרתים.  ל' בקור חולים:
12As a shepherd seeks out his flock on the day he is among his separated flocks, so will I seek out My flocks, and I will save them from all the places where they have scattered on a cloudy and dark day.   יבכְּבַקָּרַת֩ רֹעֶ֨ה עֶדְר֜וֹ בְּיוֹם־הֱיוֹת֚וֹ בְתֽוֹךְ צֹאנוֹ֙ נִפְרָשׁ֔וֹת כֵּ֖ן אֲבַקֵּ֣ר אֶת־צֹאנִ֑י וְהִצַּלְתִּ֣י אֶתְהֶ֗ם מִכָּל־הַמְּקוֹמֹת֙ אֲשֶׁ֣ר נָפֹ֣צוּ שָׁ֔ם בְּי֥וֹם עָנָ֖ן וַֽעֲרָפֶֽל:
separated. when they are scattered, and he walks among them and gathers them back together.   נפרשות.  כשהן נפוצות והוא הולך ביניהם ומאספן יחד:
on a cloudy and dark day. for it is usual for the flocks to scatter on a cloudy day.   ביום ענן וערפל.  כי כן דרך הצאן להתפזר ביום המעונן:
13I will take them out from among the nations, and I will gather them from the lands and bring them to their land, and I will shepherd them to the mountains of Israel, by the streams and in all the dwellings of the land.   יגוְהֽוֹצֵאתִ֣ים מִן־הָֽעַמִּ֗ים וְקִבַּצְתִּים֙ מִן־הָ֣אֲרָצ֔וֹת וַֽהֲבִֽיאוֹתִ֖ים אֶל־אַדְמָתָ֑ם וּרְעִיתִים֙ אֶל־הָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּֽאֲפִיקִ֕ים וּבְכֹ֖ל מֽוֹשְׁבֵ֥י הָאָֽרֶץ:
14On good pasture I will pasture them, and on the mountains of the height of Israel will be their dwelling; there they will lie in a good fold and graze on fat pastureland upon the mountains of Israel.   ידבְּמִרְעֶה־טוֹב֙ אֶרְעֶ֣ה אוֹתָ֔ם וּבְהָרֵ֥י מְרֽוֹם־יִשְׂרָאֵ֖ל יִֽהְיֶ֣ה נְוֵהֶ֑ם שָׁ֚ם תִּרְבַּ֙צְנָה֙ בְּנָ֣וֶה ט֔וֹב וּמִרְעֶ֥ה שָׁמֵ֛ן תִּרְעֶ֖ינָה אֶל־הָרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
15I will pasture My flocks and I will cause them to lie down, says the Lord God.   טואֲנִ֨י אֶרְעֶ֚ה צֹאנִי֙ וַֽאֲנִ֣י אַרְבִּיצֵ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה:
16I will seek the lost and I will retrieve the one astray; I will bind the broken and I will strengthen the ill, and the fat and the strong I will destroy; I will pasture it with justice.   טזאֶת־הָֽאֹבֶ֚דֶת אֲבַקֵּשׁ֙ וְאֶת־הַנִּדַּ֣חַת אָשִׁ֔יב וְלַנִּשְׁבֶּ֣רֶת אֶֽחֱבֹ֔שׁ וְאֶת־הַֽחוֹלָ֖ה אֲחַזֵּ֑ק וְאֶת־הַשְּׁמֵנָ֧ה וְאֶת־הַֽחֲזָקָ֛ה אַשְׁמִ֖יד אֶרְעֶ֥נָּה בְמִשְׁפָּֽט:
the fat and the strong I will destroy. who pushes and presses her fellows.   ואת השמנה ואת החזקה.  ההודפת ודוחפת את חברותיה:
17And you, My flocks, so said the Lord God: Behold I judge between one lamb and another, among the rams and among the he-goats.   יזוְאַתֵּ֣נָה צֹאנִ֔י כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה הִנְנִ֚י שֹׁפֵט֙ בֵּין־שֶׂ֣ה לָשֶׂ֔ה לָֽאֵילִ֖ים וְלָֽעַתּוּדִֽים:
between one lamb and another. between the strong, violent men and the weak ones.   בין שה לשה.  בין בעלי אגרופין לחלשים:
18Is it little for you? The good pasture you graze, and the rest of your pasture you tread with your feet; you drink the clear water, and the rest you tread with your feet.   יחהַמְעַ֣ט מִכֶּ֗ם הַמִּרְעֶ֚ה הַטּוֹב֙ תִּרְע֔וּ וְיֶ֙תֶר֙ מִרְעֵיכֶ֔ם תִּרְמְס֖וּ בְּרַגְלֵיכֶ֑ם וּמִשְׁקַע־מַ֣יִם תִּשְׁתּ֔וּ וְאֵת֙ הַנּ֣וֹתָרִ֔ים בְּרַגְלֵיכֶ֖ם תִּרְפֹּשֽׂוּן:
Is it little for you. that the strongest among you graze on the good pasture? If only you would not [also] tread the residues with your feet, and would let the rest of My flock eat them! But even the residue of your pasture you tread with your feet! And is it not enough for you that you drink the clear water, that you must tread the remainder with your feet?   המעט מכם.  את אשר החזקות שבכם רועות המרעה הטוב והלוואי לא תרמסו המותר ברגליכם ותאכלנה אותן שאר צאני אלא שאף מותר מרעיכם תרמסו ברגליכם ולא די לכם אשר משקה מים תשתו אלא שהנותרי' ברגליכם תרפושין:
the clear water. [Heb. וּמִשְּׁקַע מַיִם,] lit. sunken water, the clear water, whose mud sank. It was not made murky with [the movement of] the feet. The symbolic meaning is as stated by the Targum: Is it little for you that [you] feed yourself the best food, and your attendants must eat the residue of your food? And [that] you drink the best, and your attendants must drink the residue?   ומשקע מים.  המים הצלולים ששקע הטיט ולא נעכרו ברגלי' והדוגמא כתרגומו הזעיר לכון דפרנוס טב אתון מתפרנסין ומותר פרנוסכון דישין ברגליכון ומשתי מתקן אתון שתן וית מותרא ברגליכון אתון דישין:
19And My flocks graze upon what you trod with your feet, and they drink what you trod with your feet.   יטוְצֹאנִ֑י מִרְמַ֚ס רַגְלֵיכֶם֙ תִּרְעֶ֔ינָה וּמִרְפַּ֥שׂ רַגְלֵיכֶ֖ם תִּשְׁתֶּֽינָה:
And my flocks, etc.. And My people eat the residue of the food of your attendants and drink the residue of the drink of your attendants.   וצאני מרמס רגליכם וגו'.  ועמי מותר מיכל שמשיכון אכלין ומותר משתי שמשיכון שתן:
20Therefore, so said the Lord God to them: Behold I am here, and I will judge between a strong lamb and a lean lamb.   כלָכֵ֗ן כֹּ֥ה אָמַ֛ר אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה אֲלֵיהֶ֑ם הִֽנְנִי־אָ֕נִי וְשָֽׁפַטְתִּי֙ בֵּין־שֶׂ֣ה בִרְיָ֔ה וּבֵ֥ין שֶׂ֖ה רָזָֽה:
a strong lamb. [Heb. בְרִיָה,] strong.   שה בריה.  חזקה:
lean. [Heb. רָזָה,] maigre in French.   רזה.  מייגר"א בלעז:
21Because you push with flank and with shoulder, and with your horns you gore all the frail ones until you have scattered them abroad.   כאיַ֗עַן בְּצַ֚ד וּבְכָתֵף֙ תֶּהְדֹּ֔פוּ וּבְקַרְנֵיכֶ֥ם תְּנַגְּח֖וּ כָּל־הַנַּחְל֑וֹת עַ֣ד אֲשֶׁ֧ר הֲפִֽיצוֹתֶ֛ם אוֹתָ֖נָה אֶל־הַחֽוּצָה:
22I shall save My flocks, and they will no longer become a prey, and I shall judge between one lamb and another lamb.   כבוְהֽוֹשַׁעְתִּ֣י לְצֹאנִ֔י וְלֹֽא־תִהְיֶ֥ינָה ע֖וֹד לָבַ֑ז וְשָׁ֣פַטְתִּ֔י בֵּ֥ין שֶׂ֖ה לָשֶֽׂה:
23And I shall put up over them one shepherd and he will shepherd them, namely My servant David; he will shepherd them, and he will be for them as a shepherd.   כגוַֽהֲקִֽמֹתִ֨י עֲלֵיהֶ֜ם רֹעֶ֚ה אֶחָד֙ וְרָעָ֣ה אֶתְהֶ֔ן אֵ֖ת עַבְדִּ֣י דָוִ֑יד הוּא יִרְעֶ֣ה אוֹתָ֔ם וְה֛וּא יִֽהְיֶ֥ה לָהֶ֖ן לְרֹעֶֽה:
My servant David. A king [who will come] from his descendants.   עבדי דוד.  מלך מזרעו:
24And I, the Lord, shall be to them for a God, and My servant David [will be] a prince in their midst; I, the Lord, have spoken.   כדוַֽאֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה אֶהְיֶ֚ה לָהֶם֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וְעַבְדִּ֥י דָוִ֖ד נָשִׂ֣יא בְתוֹכָ֑ם אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבַּֽרְתִּי:
25And I shall make with them a covenant of peace, and I shall abolish the wild beasts from the land, and they will dwell securely in the desert and grow old in the forests.   כהוְכָרַתִּ֚י לָהֶם֙ בְּרִ֣ית שָׁל֔וֹם וְהִשְׁבַּתִּ֥י חַיָּֽה־רָעָ֖ה מִן־הָאָ֑רֶץ וְיָֽשְׁב֚וּ בַמִּדְבָּר֙ לָבֶ֔טַח וְיָֽשְׁנ֖וּ בַּיְּעָרִֽים (כתיב בַּיְּעָורִים) :
and grow old in the forests. [Heb. וְיָשְּׁנוּ.] Jonathan renders: and they will age [from יָשָׁן] in the forest. It may also be interpreted as an expression of sleep (שִּׁינָה).   וישנו ביערים.  ת"י ויתעתקון בחורשא ויש לפותרו בלשון שינה:
26And I shall make them dwell around My hill for a blessing, and I shall bring down rain in its time; they will be rains of blessing.   כווְנָֽתַתִּ֥י אוֹתָ֛ם וּסְבִיב֥וֹת גִּבְעָתִ֖י בְּרָכָ֑ה וְהֽוֹרַדְתִּ֚י הַגֶּ֙שֶׁם֙ בְּעִתּ֔וֹ גִּשְׁמֵ֥י בְרָכָ֖ה יִֽהְיֽוּ:
And I shall make them dwell around My hill. [Heb. וְנָתַתִּי.] Their dwelling shall be blissful. וְנָתַתִּי, and I shall place, is like וְהִשְּׁכַּנְתִי and I shall cause to dwell.   ונתתי אותם וסביבות גבעתי.  תהא נתינתה בברכה, ונתתי כמו והשכנתי:
27And the tree of the field will give forth its fruit and the land will give forth its produce, and they will know that I am the Lord when I break the bars of their yoke and rescue them from those who enslave them.   כזוְנָתַן֩ עֵ֨ץ הַשָּׂדֶ֜ה אֶת־פִּרְי֗וֹ וְהָאָ֙רֶץ֙ תִּתֵּ֣ן יְבוּלָ֔הּ וְהָי֥וּ עַל־אַדְמָתָ֖ם לָבֶ֑טַח וְֽיָֽדְע֞וּ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה בְּשִׁבְרִי֙ אֶת־מֹט֣וֹת עֻלָּ֔ם וְהִ֨צַּלְתִּ֔ים מִיַּ֖ד הָעֹֽבְדִ֥ים בָּהֶֽם:
28And they will no longer be a prey to the nations, and the beasts of the earth will not devour them, and they will dwell securely, with no one frightening them.   כחוְלֹֽא־יִהְי֨וּ ע֥וֹד בַּז֙ לַגּוֹיִ֔ם וְחַיַּ֥ת הָאָ֖רֶץ לֹ֣א תֹֽאכְלֵ֑ם וְיָֽשְׁב֥וּ לָבֶ֖טַח וְאֵ֥ין מַֽחֲרִֽיד:
29And I shall establish for them a plantation for renown, and they will no longer be hidden because of hunger in the land, and they will no longer bear the disgrace of the nations.   כטוַֽהֲקִֽמֹתִ֥י לָהֶ֛ם מַטָּ֖ע לְשֵׁ֑ם וְלֹֽא־יִהְי֨וּ ע֜וֹד אֲסֻפֵ֚י רָעָב֙ בָּאָ֔רֶץ וְלֹֽא־יִשְׂא֥וּ ע֖וֹד כְּלִמַּ֥ת הַגּוֹיִֽם:
a plantation for renown. an existence that will obtain everlasting fame.   מטע לשם.  קיום שיהא לשם עולם:
hidden because of hunger. hidden because of hunger, because of the disgrace of hunger and poverty.   אסופי רעב.  טמוני רעב מחמת בושת רעבון ועוני:
30And they will know that I, the Lord their God, am with them, and they are My people, the house of Israel, says the Lord God.   לוְיָֽדְע֗וּ כִּ֣י אֲנִ֧י יְהֹוָ֛ה אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם אִתָּ֑ם וְהֵ֗מָּה עַמִּי֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה:
31And you are My flocks, the flocks of My pasture, you are man; I am your God," says the Lord God.   לאוְאַתֵּ֥ן צֹאנִ֛י צֹ֥אן מַרְעִיתִ֖י אָדָ֣ם אַתֶּ֑ם אֲנִי֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה:
you are man. You are not like animals in My eyes.   אדם אתם.  אינכם כבהמות בעיני: