Chapter 12

1Now the word of the Lord came to me, saying:   אוַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר:
2"Son of man, you are dwelling in the midst of a rebellious house, who have eyes to see but do not see, who have ears to hear but do not hear, for they are a rebellious house.   בבֶּן־אָדָ֕ם בְּת֥וֹךְ בֵּֽית־הַמֶּ֖רִי אַתָּ֣ה יֹשֵׁ֑ב אֲשֶׁ֣ר עֵינַיִם֩ לָהֶ֨ם לִרְא֜וֹת וְלֹ֣א רָא֗וּ אָזְנַ֨יִם לָהֶ֚ם לִשְׁמֹ֙עַ֙ וְלֹ֣א שָׁמֵ֔עוּ כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵֽם:
3And you, son of man, make yourself implements for exile, and go into exile day by day before their eyes, and you shall go into exile from your place to another place before their eyes; perhaps they will see, for a rebellious house are they.   גוְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם עֲשֵׂ֚ה לְךָ֙ כְּלֵ֣י גוֹלָ֔ה וּגְלֵ֥ה יוֹמָ֖ם לְעֵֽינֵיהֶ֑ם וְגָלִ֨יתָ מִמְּקֽוֹמְךָ֜ אֶל־מָק֚וֹם אַחֵר֙ לְעֵ֣ינֵיהֶ֔ם אוּלַ֣י יִרְא֔וּ כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵֽמָּה:
implements for exile. A vessel from which to drink and a small earthen bowl in which to knead a cake, as a sign for the house of Israel in Jerusalem to do likewise, so that they would not have to knead dough in a hole on the ground with the gravel going into it. But they did not heed him, and they had to do just that. This is what is written in the Book of Lamentations (3:16): “Indeed, He made my teeth grind on gravel.” In Midrash Lamentations.   כלי גולה.  כלי לשתות ומקידה קטנה ללוש בה חררה אות לבית ישראל שבירושלים שיעשו כן ולא יצטרכו ללוש בצק בגומא על גבי קרקע והחצצים נכנסים בתוכו והם לא שמעו לו והוצרכו לכך והוא הכתוב בספר קינות ויגרס בחצץ שני (איכה ג׳:ט״ז) במדרש קינות:
and go into exile day by day. Heb. יוֹמָם, from day to day, two or three days, behave like a man preparing his steps for exile, so that the people of the exile will see and ask what you are doing, and you shall tell them that it symbolizes Zedekiah and his people [in Jerusalem], and these people will send their messengers and inform their brothers and relatives who are there, according to everything they hear from your mouth. Likewise, every [occurrence of] יוֹמָם in Scripture is an expression denoting “day by day,” something that goes on [continually] for many days. This I heard in the name of Rabbi Menachem, and his words are true.   וגלה יומם.  מיום אל יום שנים שלשה ימים נהוג בעצמך כאדם המכין צעדיו לגלות שיראו בני הגולה וישאלו מה מעשיך ואתה תגיד להם שסימן הוא לצדקיהו ועמו וישלחו להם אלו את שלוחיהם ויודיעו לאחיהם וקרוביהם אשר שם ככל אשר ישמעו מפיך וכן כל יומם שבמקרא לשון יום יום הוא דבר הנוהג ימים רבים כך שמעתי משמו של רבי מנחם ואמת דבריו:
perhaps they will see. Perhaps they will understand, apercevront in French, they will realize.   אולי יראו.  שמא יבינו אפרצברונ"ט בלע"ז:
for a rebellious house are they. Therefore, it is still a “perhaps.”   כי בית מרי המה.  לפיכך עדיין הוא שמא:
4And you shall bring out your implements as implements for exile day by day before their eyes, and you shall go out in the evening before their eyes like the departures of exile.   דוְהֽוֹצֵאתָ֨ כֵלֶ֜יךָ כִּכְלֵ֥י גוֹלָ֛ה יוֹמָ֖ם לְעֵֽינֵיהֶ֑ם וְאַתָּ֗ה תֵּצֵ֚א בָעֶ֙רֶב֙ לְעֵ֣ינֵיהֶ֔ם כְּמֽוֹצָאֵ֖י גּוֹלָֽה:
like the departures of. Heb. כְּמוֹצָאֵי, come issues, essues in Old French, [comme les issues in modern French] like the departures.   כמוצאי.  קומ"א אישוא"ש בלע"ז:
5Before their eyes, dig for yourself in the wall, and bring out through it.   הלְעֵֽינֵיהֶ֖ם חֲתָר־לְךָ֣ בַקִּ֑יר וְהֽוֹצֵאתָ֖ בּֽוֹ:
dig for yourself in the wall. Symbolic of Zedekiah, who [later] went out through a tunnel [leading into] a cave, for he was afraid to go out in the open because of the Chaldeans.   חתר לך בקיר.  סימן לצדקיהו שיצא דרך מחתרת מערה כי ירא לצאת דרך בפרהסיא מפני הכשדים:
6Before their eyes, on [your] shoulder you shall carry; in the dark you shall bring [them] out; you shall cover your face and not see the earth, for I have made you a sign for the house of Israel.   ולְעֵ֨ינֵיהֶ֜ם עַל־כָּתֵ֚ף תִּשָּׂא֙ בָּֽעֲלָטָ֣ה תוֹצִ֔יא פָּנֶ֣יךָ תְכַסֶּ֔ה וְלֹ֥א תִרְאֶ֖ה אֶת־הָאָ֑רֶץ כִּֽי־מוֹפֵ֥ת נְתַתִּ֖יךָ לְבֵ֥ית יִשְׂרָאֵֽל:
in the dark you shall bring [them] out. When it becomes dark, you shall bring out your implements.   בעלטה תוציא.  לכשתחשך תוציא את כליך:
7And I did so, as I was commanded; I brought out my implements as implements for exile, from day to day, and in the evening I dug for myself in the wall by hand. In the darkness, I brought [them] out; on [my] shoulder I carried [them] before their eyes.   זוָאַ֣עַשׂ כֵּן֘ כַּֽאֲשֶׁ֣ר צֻוֵּיתִי֒ כֵּלַ֨י הוֹצֵ֜אתִי כִּכְלֵ֚י גוֹלָה֙ יוֹמָ֔ם וּבָעֶ֛רֶב חָתַֽרְתִּי־לִ֥י בַקִּ֖יר בְּיָ֑ד בָּֽעֲלָטָ֥ה הוֹצֵ֛אתִי עַל־כָּתֵ֥ף נָשָׂ֖אתִי לְעֵֽינֵיהֶֽם:
I brought out my implements as implements for exile, from day to day. Every day, I would show them that I was preparing for myself implements for exile.   כלי הוצאתי ככלי גולה יומם.  יום יום הייתי מראה להם שאני מתקן לעצמי כלי גולה:
8Then the word of the Lord came to me in the morning, saying:   חוַיְהִ֧י דְבַר־יְהֹוָ֛ה אֵלַ֖י בַּבֹּ֥קֶר לֵאמֹֽר:
9"Son of man, have not the house of Israel, the rebellious house, said to you, 'What are you doing?'   טבֶּן־אָדָ֕ם הֲלֹ֨א אָֽמְר֥וּ אֵלֶ֛יךָ בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל בֵּ֣ית הַמֶּ֑רִי מָ֖ה אַתָּ֥ה עֹשֶֽׂה:
10Say to them, So said the Lord God: [Concerning] the prince is this burden [of prophecy]-in Jerusalem, and [concerning] all the house of Israel who are in their midst.   יאֱמֹ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה הַנָּשִׂ֞יא הַמַּשָּׂ֚א הַזֶּה֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְכָל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁר־הֵ֥מָּה בְתוֹכָֽם:
[Concerning] the prince is this burden. Concerning King Zedekiah, I am showing this מַשָּׂא, burden, an expression denoting prophecy.   הנשיא המשא הזה.  על המלך צדקיהו אני מראה המשא הזה לשון נבואה:
11Say; I am your sign-as I have done, so will be done to them; in exile, in captivity, they shall go.   יאאֱמֹ֖ר אֲנִ֣י מֽוֹפֶתְכֶ֑ם כַּֽאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֗יתִי כֵּן יֵעָשֶׂ֣ה לָהֶ֔ם בַּגּוֹלָ֥ה בַשְּׁבִ֖י יֵלֵֽכוּ:
12And the prince, who is among them, will carry on [his] shoulder in the dark and go out; they will dig in the wall to bring out through it. He will cover his face in order not to see the earth with his eyes.   יבוְהַנָּשִׂ֨יא אֲשֶׁר־בְּתוֹכָ֜ם אֶל־כָּתֵ֚ף יִשָּׂא֙ בָּֽעֲלָטָ֣ה וְיֵצֵ֔א בַּקִּ֥יר יַחְתְּר֖וּ לְה֣וֹצִיא ב֑וֹ פָּנָ֣יו יְכַסֶּ֔ה יַ֗עַן אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יִרְאֶ֥ה לַעַ֛יִן ה֖וּא אֶת־הָאָֽרֶץ:
He will cover his face. because of shame, that he is fleeing from the city at night.   פניו יכסה.  מחמת כלימה שהוא בורח מן העיר לילה:
13And I shall spread My net over him, and he will be caught in My trap, and I shall bring him to Babylon, the land of the Chaldeans, but he will not see it, and there he will die.   יגוּפָרַשְׂתִּ֚י אֶת־רִשְׁתִּי֙ עָלָ֔יו וְנִתְפַּ֖שׂ בִּמְצֽוּדָתִ֑י וְהֵֽבֵאתִ֨י אֹת֚וֹ בָבֶ֙לָה֙ אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֔ים וְאוֹתָ֥הּ לֹֽא־יִרְאֶ֖ה וְשָׁ֥ם יָמֽוּת:
And I shall spread my net over him. There was a cave [extending] from his house to the plains of Jericho, and he went out through the cave. What did the Holy One, blessed be He, do? He brought before the army of the Chaldeans a deer which was walking before them on the roof of the cave, and they [began] chasing it. And when Zedekiah emerged from the cave in the plains of Jericho, they saw him emerging and caught him.   ופרשתי את רשתי עליו.  מערה היתה לו מביתו עד ערבות יריחו ויצא דרך המערה מה עשה הקב"ה הביא צבי אחד לפני חיל כשדי' והולך לפניהם על גג המערה והם רודפים אותו וכשיצא צדקיהו מן המערה בערבות יריחו ראוהו יוצא ותפשוהו:
but he will not see it. because in Riblah in the land of Hamath, he [Nebuchadnezzar] called him to account and blinded his eyes. Afterwards, they brought him to Babylon, as is stated in the Book of (II) Kings (25:7 and in Jer. 39:7).   ואותה לא יראה.  כי ברבלה בארץ חמת דבר אתו משפטים ועיור את עיניו ואח"כ הביאו לבבל כמה שנא' בספר (מלכי' ב כה ובירמיה לט):
14And all those around him, his aides and all his officers, I will scatter to every direction, and I will draw a sword [chasing] after them.   ידוְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר סְבִֽיבֹתָ֥יו עֶזְר֛וֹ (כתיב עֶזְרֹ֛ה) וְכָל־אֲגַפָּ֖יו אֱזָרֶ֣ה לְכָל־ר֑וּחַ וְחֶ֖רֶב אָרִ֥יק אַֽחֲרֵיהֶֽם:
and all his officers. Heb. אֲגַפָּיו, his officers, and Menachem (p. 15) interpreted it as an expression of wings (גף).   וכל אגפיו.  שריו ומנחם פתר בו לשון כנפים:
I will scatter to every direction. Heb. אֱזָרֶה, epandre in Old French, to disperse, and they are Johanan the son of Kareah and the officers of the armies, who were exiled to Egypt, where the sword of Nebuchadnezzar overtook them when he destroyed Egypt.   אזרה לכל רוח.  אפנדר"י בלע"ז הם יוחנן בן קרח ושרי החיילי' שגלו למצרי' ושם השיגתם חרבו של נבוכדנצר כשהחריב את מצרי':
15And they will know that I am the Lord, when I disperse them among the nations, and I will scatter them among the lands.   טווְיָֽדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֑ה בַּֽהֲפִיצִ֚י אוֹתָם֙ בַּגּוֹיִ֔ם וְזֵֽרִיתִ֥י אוֹתָ֖ם בָּֽאֲרָצֽוֹת:
16And I shall spare from them a few men from the sword, from the famine, and from pestilence, so that they will tell of all their abominations, in the nations where they have come, and they will know that I am the Lord."   טזוְהֽוֹתַרְתִּ֚י מֵהֶם֙ אַנְשֵׁ֣י מִסְפָּ֔ר מֵחֶ֖רֶב מֵֽרָעָ֣ב וּמִדָּ֑בֶר לְמַ֨עַן יְסַפְּר֜וּ אֶת־כָּל־תּֽוֹעֲבֽוֹתֵיהֶ֗ם בַּגּוֹיִם֙ אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ שָׁ֔ם וְיָֽדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה:
so that they will tell of all their abominations. and they will say, “Because of our sins, we have suffered, since such-and-such things we did,” and I shall make known that I had not annihilated you for nothing.   למען יספרו את כל תועבותיהם.  ויאמרו בעונינו לקינו כי כזאת וכזאת עשינו ואודיע כי לא על חנם כליתים:
17Then the word of the Lord came to me, saying:   יזוַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר:
18"Son of man, your bread you shall eat with quaking, and your water you shall drink with trembling and with anxiety.   יחבֶּן־אָדָ֕ם לַחְמְךָ֖ בְּרַ֣עַשׁ תֹּאכֵ֑ל וּמֵימֶ֕יךָ בְּרָגְזָ֥ה וּבִדְאָגָ֖ה תִּשְׁתֶּֽה:
19And you shall say to the people of the land: So said the Lord God about the dwellers of Jerusalem, on the land of Israel: Their bread they will eat with anxiety, and their water they will drink in desolation, so that their land will become desolate of its fullness because of the violence of all who dwell therein.   יטוְאָֽמַרְתָּ֣ אֶל־עַם הָאָ֡רֶץ כֹּֽה־אָמַר֩ אֲדֹנָ֨י יֱהֹוִ֜ה לְיֽוֹשְׁבֵ֚י יְרֽוּשָׁלִַ֙ם֙ אֶל־אַדְמַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל לַחְמָם֙ בִּדְאָגָ֣ה יֹאכֵ֔לוּ וּמֵֽימֵיהֶ֖ם בְּשִׁמָּמ֣וֹן יִשְׁתּ֑וּ לְמַ֜עַן תֵּשַׁ֚ם אַרְצָהּ֙ מִמְּלֹאָ֔הּ מֵֽחֲמַ֖ס כָּל־הַיֹּֽשְׁבִ֥ים בָּֽהּ:
of its fullness. Of its wealth.   ממלואה.  מעושרה:
because of the violence of all who dwell therein. Because of the iniquity of the violence of its dwellers.   מחמס כל היושבים בה.  בעון חמס יושביה:
20And the inhabited cities will be in ruin, and the land will be desolate, and you will know that I am the Lord."   כוְהֶֽעָרִ֚ים הַנּֽוֹשָׁבוֹת֙ תֶּֽחֱרַ֔בְנָה וְהָאָ֖רֶץ שְׁמָמָ֣ה תִֽהְיֶ֑ה וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה:
the inhabited. Heb. הַנוֹשָבוֹת, les assiyes, inhabited.   הנושבות.  לי"ש אשייא"ש בלע"ז:
21Then the word of the Lord came to me, saying:   כאוַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר:
22"Son of man, what is this proverb of yours about the land of Israel, saying, 'The days will draw on, and all prophecy will be lost'?   כבבֶּן־אָדָ֗ם מָה־הַמָּשָׁ֚ל הַזֶּה֙ לָכֶ֔ם עַל־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר יַֽאַרְכוּ֙ הַיָּמִ֔ים וְאָבַ֖ד כָּל־חָזֽוֹן:
what is this proverb. Why do you constantly use this proverb with your mouth, to make a proverb of this matter?   מה המשל הזה.  למה אתם מושלים כן תמיד בפיכם למשול דבר זה:
The days will draw on. and the retribution will not come, and meanwhile, the evil prophecy that the prophets are prophesying about us will be lost, and it will be forgotten and disappear.   יארכו הימים.  ולא תבוא הפורעניות ובתוך כך יאבד החזון הרע שהנביאים נבאים לנו וישתכח וישתקע:
23Therefore say to them, So said the Lord God: I have abolished this proverb, and they shall no longer use it as a proverb in Israel, but speak to them, [saying,] 'The days have drawn near, and [so has] the word of every prophecy.'   כגלָכֵ֞ן אֱמֹ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַר֘ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ הִשְׁבַּ֙תִּי֙ אֶת־הַמָּשָׁ֣ל הַזֶּ֔ה וְלֹֽא־יִמְשְׁל֥וּ אֹת֛וֹ ע֖וֹד בְּיִשְׂרָאֵ֑ל כִּי אִם־דַּבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם קָֽרְבוּ֙ הַיָּמִ֔ים וּדְבַ֖ר כָּל־חָזֽוֹן:
use it as a proverb. Heb. יִמְשְּׁלוּ, from the word מָשָּׁל, a proverb.   ימשלו.  ל' משל:
24For there will never again be any false prophecy or glib divination in the midst of the house of Israel.   כדכִּ֠י לֹ֣א יִֽהְיֶ֥ה ע֛וֹד כָּל־חֲז֥וֹן שָׁ֖וְא וּמִקְסַ֣ם חָלָ֑ק בְּת֖וֹךְ בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל:
For there will never again be any false prophecy. The false prophets will no longer be able to promise you peace with falsehood, for speedily I will bring near the [realization of the] words of the true prophets.   כי לא יהיה עוד כל חזון שוא.  לא יוכלו עוד נביאי השקר להבטיח אתכם שלום על שקר כי מהרה אקדים את דברי נביאי האמת לבוא:
glib divination. Heb. מִקְסַם חָלָק, devinaylle in Old French, soothsaying, divination. Divination of smoothness.   מקסם חלק.  דבנייל"א בלע"ז קסם של חלקלקות:
25For I, the Lord, shall speak: That [of] which I shall speak a word, will be performed; it will not be drawn out any longer, for in your days, O rebellious house, I will speak a word and I shall perform it," says the Lord God.   כהכִּ֣י | אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה אֲדַבֵּר֙ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר אֲדַבֵּ֚ר דָּבָר֙ וְיֵ֣עָשֶׂ֔ה לֹ֥א תִמָּשֵׁ֖ךְ ע֑וֹד כִּ֣י בִֽימֵיכֶ֞ם בֵּ֣ית הַמֶּ֗רִי אֲדַבֵּ֚ר דָּבָר֙ וַֽעֲשִׂיתִ֔יו נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה:
will be drawn out. Heb. תִּמָשֵּׁך, sera allongee in French, will be deferred, delayed.   תמשך.  שר"א אלונגי"א בלע"ז:
26Then the word of the Lord came to me, saying:   כווַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר:
27"Son of man, behold the house of Israel are saying, 'The prophecy that he is prophesying is for many days, and for far off times is he prophesying.'   כזבֶּן־אָדָ֗ם הִנֵּ֚ה בֵֽית־יִשְׂרָאֵל֙ אֹֽמְרִ֔ים הֶֽחָז֛וֹן אֲשֶׁר־ה֥וּא חֹזֶ֖ה לְיָמִ֣ים רַבִּ֑ים וּלְעִתִּ֥ים רְחוֹק֖וֹת ה֥וּא נִבָּֽא:
for many days. The prophecy will not be fulfilled except after a long time.   לימים רבים.  הנבואה לא תתקיים אלא לזמן מרובה:
28Therefore say to them: So said the Lord God: None of My words will be drawn out any longer, for I shall speak a word, and it will be performed, says the Lord God."   כחלָכֵ֞ן אֱמֹ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם כֹּ֚ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה לֹא־תִמָּשֵׁ֥ךְ ע֖וֹד כָּל־דְּבָרָ֑י אֲשֶׁ֨ר אֲדַבֵּ֚ר דָּבָר֙ וְיֵ֣עָשֶׂ֔ה נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה: