Chapter 11

1Then a wind picked me up and brought me to the eastern gate of the House of the Lord that faced eastward, and behold at the entrance of the gate twenty-five men, and I saw among them Jaazaniah the son of Azzur and Pelatiah the son of Benaiah, princes of the people.   אוַתִּשָּׂ֨א אֹתִ֜י ר֗וּחַ וַתָּבֵ֣א אֹ֠תִי אֶל־שַׁ֨עַר בֵּֽית־יְהֹוָ֚ה הַקַּדְמוֹנִי֙ הַפּוֹנֶ֣ה קָדִ֔ימָה וְהִנֵּה֙ בְּפֶ֣תַח הַשַּׁ֔עַר עֶשְׂרִ֥ים וַֽחֲמִשָּׁ֖ה אִ֑ישׁ וָֽאֶרְאֶ֨ה בְתוֹכָ֜ם אֶת־יַֽאֲזַנְיָ֧ה בֶן־עַזֻּ֛ר וְאֶת־פְּלַטְיָ֥הוּ בֶן־בְּנָיָ֖הוּ שָׂרֵ֖י הָעָֽם:
and behold at the entrance of the gate [twenty-five men]. They are the very same ones that he mentioned above (ad loc.): “their backs to the Temple of the Lord” except that he did not explain there who they were, and here he delineates the names of two of them.   והנה בפתח השער וגו'.  הם הם שאמר למעלה אחוריהם אל היכל ה' אלא שלא פירש שם מי היו וכאן פירש את שמות שנים מהם:
2And He said to me, "Son of man, these are the men who plot iniquity and who give evil counsel in this city,   בוַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י בֶּן־אָדָ֕ם אֵ֣לֶּה הָֽאֲנָשִׁ֞ים הַחֹֽשְׁבִ֥ים אָ֛וֶן וְהַיֹּֽעֲצִ֥ים עֲצַת־רָ֖ע בָּעִ֥יר הַזֹּֽאת:
3Who say, 'It is not near; build houses; it is the pot, and we are the meat.'   גהָאֹ֣מְרִ֔ים לֹ֥א בְקָר֖וֹב בְּנ֣וֹת בָּתִּ֑ים הִ֣יא הַסִּ֔יר וַֽאֲנַ֖חְנוּ הַבָּשָֽׂר:
Who say, ‘It is not near’. that the words of the prophets will come upon us.   האומרים לא בקרוב.  יבאו דברי הנביאים עלינו:
build houses. We need not be concerned with them; rather build houses in which to dwell, for we shall not be exiled from this city until we die.   בנות בתים.  אין לחוש להם אלא בנות בתים ושבת בתוכם כי לא נגלה מן העיר הזאת עד מותנו:
it is the pot, and we are the meat. Just as the meat is not taken out of the pot until it has been completely cooked, neither shall we leave it until we die.   היא הסיר ואנחנו הבשר.  כשם שאין הבשר יוצא מן הסיר עד גמר בישולו כך לא נצא ממנה עד שנמות:
4Therefore, prophesy about them, prophesy, O son of man."   דלָכֵ֖ן הִנָּבֵ֣א עֲלֵיהֶ֑ם הִנָּבֵ֖א בֶּן־אָדָֽם:
5Then the spirit of the Lord fell upon me, and He said to me; "Say; So said the Lord: So have you said, O house of Israel, and what enters your mind, I know it.   הוַתִּפֹּ֣ל עָלַי֘ ר֣וּחַ יְהֹוָה֒ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י אֱמֹר֙ כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה כֵּ֥ן אֲמַרְתֶּ֖ם בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַֽעֲל֥וֹת רֽוּחֲכֶ֖ם אֲנִ֥י יְדַעְתִּֽיהָ:
So have you said. I know that you have said this, that Jerusalem is the pot and you are the meat, but I say to you that for the slain whom you have laid in it, it becomes a pot, for they are finished in it; but for you, it will not become a pot to retain you until the day of death, for you I shall take out of it.   כן אמרתם.  ידעתי כי זאת אמרתם שירושלים הסיר ואתם הבשר ואני אומר לכם כי לחללים שנתתם בה היא לסיר שהם נגמרו בה אבל לכם לא תהיה לסיר לקלוט אתכם עד יום מיתה כי אתכם אוציא מתוכה:
and what enters your mind. [lit. what goes up in your spirit.] What goes up on your thoughts, votre talant in Old French, your mind [intentions].   ומעלות רוחכם.  העולה על דעתכם בוטר"א טלנ"ט בלע"ז:
6You increased your slain in this city, and you filled its streets with slain.   והִרְבֵּיתֶ֥ם חַלְלֵיכֶ֖ם בָּעִ֣יר הַזֹּ֑את וּמִלֵּאתֶ֥ם חֽוּצוֹתֶ֖יהָ חָלָֽל:
7Therefore, so said the Lord God: Your slain whom you have laid in the midst of it-they are the meat, and it is the pot, but you [I have decreed to] take out of its midst.   זלָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַר֘ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ חַלְלֵיכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר שַׂמְתֶּ֣ם בְּתוֹכָ֔הּ הֵ֥מָּה הַבָּשָׂ֖ר וְהִ֣יא הַסִּ֑יר וְאֶתְכֶ֖ם הוֹצִ֥יא מִתּוֹכָֽהּ:
take out. Heb. הוֹצִיא, like לְהוֹצִיא to take out. In vain have you built the houses, for you will go into exile, both the fathers and the sons, and no one will inherit the houses.   הוציא.  כמו להוצי' ולשוא בניתם הבתי' כי בגלות תלכו האבות והבנים ואין יורש את הבתים:
8You feared the sword, and I will bring the sword upon you, says the Lord God.   חחֶ֖רֶב יְרֵאתֶ֑ם וְחֶ֙רֶב֙ אָבִ֣יא עֲלֵיכֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה:
You feared the sword. when you turned for aid to the king of Egypt, as it is said regarding Zedekiah (17:15): “And he rebelled against him (the king of Babylon) by sending his emissaries to Egypt.”   חרב יראתם.  כשפניתם לעזרה למלך מצרים כמו שנאמר בצדקיהו וימרד בו לשלוח מלאכיו למצרי' (לקמן יו):
9And I will take you out of its midst, and I will deliver you into the hands of foreigners, and I will execute judgments upon you.   טוְהֽוֹצֵאתִ֚י אֶתְכֶם֙ מִתּוֹכָ֔הּ וְנָֽתַתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם בְּיַד־זָרִ֑ים וְעָשִׂ֥יתִי בָכֶ֖ם שְׁפָטִֽים:
10You shall fall by the sword; by the border of Israel I will judge you, and you will know that I am the Lord.   יבַּחֶ֣רֶב תִּפֹּ֔לוּ עַל־גְּב֥וּל יִשְׂרָאֵ֖ל אֶשְׁפּ֣וֹט אֶתְכֶ֑ם וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה:
by the border of Israel. At the end of the boundary; that is Riblah, the land of Hamath, which is Antioch. There Zedekiah was judged by Nebuchadnezzar, as is stated in the Book of (II) Kings (25:6f.). There he slaughtered his sons, there he put out his eyes. And it is the end of the boundary, as is said concerning the spies and in many places (Num. 13:21): “until… coming to Hamath.”   על גבול ישראל.  בסוף הגבול והיא רבלה ארץ חמת היא אנטוכיא שם נשפט צדקיהו ביד נבוכדנצר כמו שנא' בספר (מלכים ב כה) שם שחט את בניו שם נקר את עיניו והיא סוף הגבול שנא' במרגלים ובכמה מקומות עד לבא חמת (במדבר יג):
11It will not become a pot for you, but you will become in its midst as meat, by the border of Israel I shall judge you.   יאהִ֗יא לֹא־תִֽהְיֶ֚ה לָכֶם֙ לְסִ֔יר וְאַתֶּ֛ם תִּֽהְי֥וּ בְתוֹכָ֖הּ לְבָשָׂ֑ר אֶל־גְּב֥וּל יִשְׂרָאֵ֖ל אֶשְׁפֹּ֥ט אֶתְכֶֽם:
It will not become a pot for you. [A pot,] which retains its pieces until they are completely cooked.   לא תהיה לכם לסיר.  המשמרת נתחיה עד גמר בישולם:
but you will become in its midst as meat. for you will be melted in its midst, and you will be broken in its midst as meat in a pot and in a cauldron.   ואתם תהיו בתוכה לבשר.  שחותכו בתוכה ותשברו בתוכה כבשר בסיר ובתוך קלחת:
by the border of Israel I will judge you. and not in its midst will you die.   אל גבול ישראל אשפוט אתכם.  ולא בתוכה תמותו:
12And you will know that I am the Lord, in Whose statutes you did not go and Whose laws you did not perform, but like the laws of the nations who are around you you did.   יבוִֽידַעְתֶּם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֚ר בְּחֻקַּי֙ לֹ֣א הֲלַכְתֶּ֔ם וּמִשְׁפָּטַ֖י לֹ֣א עֲשִׂיתֶ֑ם וּֽכְמִשְׁפְּטֵ֧י הַגּוֹיִ֛ם אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֽוֹתֵיכֶ֖ם עֲשִׂיתֶֽם:
13Now it came to pass as I was prophesying, that Pelatiah the son of Benaiah died, and I fell on my face and cried out with a loud voice, and I said, "Alas, O Lord God, are You making a complete end to the remnant of Israel?"   יגוַיְהִי֙ כְּהִנָּ֣בְאִ֔י וּפְלַטְיָ֥הוּ בֶן־בְּנָיָ֖ה מֵ֑ת וָֽאֶפֹּ֨ל עַל־פָּנַ֜י וָאֶזְעַ֣ק קֽוֹל־גָּד֗וֹל וָֽאֹמַר֙ אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה כָּלָה֙ אַתָּ֣ה עֹשֶׂ֔ה אֵ֖ת שְׁאֵרִ֥ית יִשְׂרָאֵֽל:
14Then the word of the Lord came to me, saying:   ידוַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר:
15"Son of man! Your brethren, your brethren, your kinsmen and the entire house of Israel, all of it, to whom the dwellers of Jerusalem said, 'Distance yourselves from the Lord; to us has the land been given for an inheritance.'   טובֶּן־אָדָ֗ם אַחֶ֚יךָ אַחֶ֙יךָ֙ אַנְשֵׁ֣י גְאֻלָּתֶ֔ךָ וְכָל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל כֻּלֹּ֑ה אֲשֶׁר֩ אָמְר֨וּ לָהֶ֜ם יֹֽשְׁבֵ֣י יְרֽוּשָׁלִַ֗ם רַֽחֲקוּ֙ מֵעַ֣ל יְהֹוָ֔ה לָ֥נוּ הִ֛יא נִתְּנָ֥ה הָאָ֖רֶץ לְמֽוֹרָשָֽׁה:
Your brethren, your brethren. The exile of Samaria and the exile of Jeconiah.   אחיך אחיך.  גלות שומרון וגלות יכניה:
and the entire house of Israel. who have gone into exile.   וכל בית ישראל.  שהלכו בגולה:
to whom… said. About whom they, the dwellers of Jerusalem who have not been exiled with Jeconiah, over whom Nebuchadnezzar enthroned, Zedekiah said. Now they ridicule their brethren who have been exiled, and say about them, “They have distanced themselves from the Lord.”   אשר אמרו להם.  אשר אמרו עליהם יושבי ירושלי' שלא גלו עם יכני' שהמליך עליהם נבוכדנצר את צדקיהו ועתה גם הם משחקים על אחיהם שגלו ואומרי' עליהם רחקו מעל ה':
16Therefore, say; So said the Lord God: Although I have removed them far off among the nations and although I have scattered them in the lands, I have become for them a minor sanctuary in the lands where they have come.   טזלָכֵ֣ן אֱמֹ֗ר כֹּ֣ה־אָמַר֘ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ כִּ֚י הִרְחַקְתִּים֙ בַּגּוֹיִ֔ם וְכִ֥י הֲפִֽיצוֹתִ֖ים בָּֽאֲרָצ֑וֹת וָֽאֱהִ֚י לָהֶם֙ לְמִקְדָּ֣שׁ מְעַ֔ט בָּֽאֲרָצ֖וֹת אֲשֶׁר־בָּ֥אוּ שָֽׁם:
a minor sanctuary. Synagogues, which are in a position second to the Temple.   למקדש מעט.  לבתי כנישתא דאינון יתבין תניין לבית מקדשא:
17Therefore, say; So said the Lord God: I will gather you from the peoples, and I will assemble you from the lands which you have been scattered therein, and I shall give you the land of Israel.   יזלָכֵ֣ן אֱמֹ֗ר כֹּֽה־אָמַר֘ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ וְקִבַּצְתִּ֚י אֶתְכֶם֙ מִן־הָ֣עַמִּ֔ים וְאָֽסַפְתִּ֣י אֶתְכֶ֔ם מִן־הָֽ֣אֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר נְפֹֽצוֹתֶ֖ם בָּהֶ֑ם וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֖ם אֶת־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל:
18And they will come over there, and they will remove all its detestations and all its abominations from it.   יחוּבָ֖אוּ־שָׁ֑מָּה וְהֵסִ֜ירוּ אֶת־כָּל־שִׁקּוּצֶ֛יהָ וְאֶת־כָּל־תּֽוֹעֲבֹתֶ֖יהָ מִמֶּֽנָּה:
19And I shall give them one heart, and a new spirit I shall place within them, and I shall remove the heart of stone from their flesh, and I shall give them a heart of flesh.   יטוְנָתַתִּ֚י לָהֶם֙ לֵ֣ב אֶחָ֔ד וְר֥וּחַ חֲדָשָׁ֖ה אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם וַֽהֲסִ֨רֹתִ֜י לֵ֚ב הָאֶ֙בֶן֙ מִבְּשָׂרָ֔ם וְנָֽתַתִּ֥י לָהֶ֖ם לֵ֥ב בָּשָֽׂר:
a heart of flesh. A heart that is soft and easily submissive.   לב בשר.  לב רך ונוח להכנע:
20In order that they walk in My statutes and keep My laws and perform them, and they will be My people, and I shall be their God.   כלְמַ֙עַן֙ בְּחֻקֹּתַ֣י יֵלֵ֔כוּ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֥י יִשְׁמְר֖וּ וְעָשׂ֣וּ אֹתָ֑ם וְהָֽיוּ־לִ֣י לְעָ֔ם וַֽאֲנִ֕י אֶֽהְיֶ֥ה לָֽהֶ֖ם לֵֽאלֹהִֽים:
21But [as for those who] to the heart of their detestations and their abominations their hearts go-I have placed their way upon their heads," says the Lord God.   כאוְאֶל־לֵ֧ב שִׁקּֽוּצֵיהֶ֛ם וְתֽוֹעֲבֽוֹתֵיהֶ֖ם לִבָּ֣ם הֹלֵ֑ךְ דַּרְכָּם֙ בְּרֹאשָׁ֣ם נָתַ֔תִּי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה:
But to the heart of their detestations, etc.. And as for those whose hearts go to every detestation and abomination, who remained in Jerusalem, who were not exiled, and who go astray after idolatry and detestations.   ואל לב שקוציהם וגו'.  ואותם אשר אל לב שקוץ ותועבות לבם הולך שנשארו בירושלים שלא גלו וטועים בעכו"ם ושקוצי':
I have placed their way upon their heads. for I will draw the sword upon them, and [place them in] captivity, and they will go into exile.   דרכם בראשם נתתי.  שאוציא עליהם חרב ושבי וילכו בגולה:
22Then the cherubim lifted their wings, and the wheels corresponded to them, and the glory of the God of Israel was over them, from above.   כבוַיִּשְׂא֚וּ הַכְּרוּבִים֙ אֶת־כַּנְפֵיהֶ֔ם וְהָאֽוֹפַנִּ֖ים לְעֻמָּתָ֑ם וּכְב֧וֹד אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל עֲלֵיהֶ֖ם מִלְמָֽעְלָה:
Then the cherubim lifted. After He finished His words to me, He left.   וישאו הכרובים.  לאחר שגמר דבריו אלי נסתלק:
23And the glory of the Lord rose away from upon the midst of the city, and it stood on the mountain that was on the east of the city.   כגוַיַּ֙עַל֙ כְּב֣וֹד יְהֹוָ֔ה מֵעַ֖ל תּ֣וֹךְ הָעִ֑יר וַיַּֽעֲמֹד֙ עַל־הָהָ֔ר אֲשֶׁ֖ר מִקֶּ֥דֶם לָעִֽיר:
on the mountain that was on the east of the city. That is the Mount of Olives, which is east of the city, and this is the third stage [of the Shechinah’s departure].   על ההר אשר מקדם לעיר.  הוא הר הזיתים שהוא במזרחו של העיר וזה מסע שלישית:
24Then a wind lifted me and brought me to the Chaldeans, to the exile, in the vision, with the spirit of God, and it departed from me, the vision that I saw.   כדוְר֣וּחַ נְשָׂאַ֗תְנִי וַתְּבִאֵ֚נִי כַשְׂדִּ֙ימָה֙ אֶל־הַגּוֹלָ֔ה בַּמַּרְאֶ֖ה בְּר֣וּחַ אֱלֹהִ֑ים וַיַּ֙עַל֙ מֵֽעָלַ֔י הַמַּרְאֶ֖ה אֲשֶׁ֥ר רָאִֽיתִי:
in the vision, with the spirit of God. It seemed to me as though He now was taking me back from Jerusalem to Babylon.   במראה ברוח אלהים.  נדמה לי כאלו עכשיו הוא מחזירני מירושלים לבבל:
25And I spoke to [the people of] the exile all the words of the Lord that He showed me.   כהוָֽאֲדַבֵּ֖ר אֶל־הַגּוֹלָ֑ה אֵ֛ת כָּל־דִּבְרֵ֥י יְהֹוָ֖ה אֲשֶׁ֥ר הֶרְאָֽנִי: