| 1The Lord showed me two pots of figs, prepared before the Temple of the Lord after Nebuchadrezzar, king of Babylon, had exiled Jeconiah son of Jehoiakim king of Judah and the princes of Judah and the craftsmen and the sentries of the gates from Jerusalem and brought them to Babylon. |
|
אהִרְאַנִי֘ יְהֹוָה֒ וְהִנֵּ֗ה שְׁנֵי֙ דּֽוּדָאֵ֣י תְאֵנִ֔ים מֽוּעָדִ֕ים לִפְנֵ֖י הֵיכַ֣ל יְהֹוָ֑ה אַֽחֲרֵ֣י הַגְל֣וֹת נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֡ל אֶת־יְכָנְיָ֣הוּ בֶן־יְהֽוֹיָקִ֣ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֩ וְאֶת־שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֜ה וְאֶת־הֶֽחָרָ֚שׁ וְאֶת־הַמַּסְגֵּר֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיְבִאֵ֖ם בָּבֶֽל: |
| pots: Heb. דּוּדָאֵי. |
|
דודאי:
קדרות:
|
| prepared: Heb. מוּעדים. |
|
מועדים:
מוכנים:
|
| the craftsmen and the sentries of the gates: Torah scholars who were exiled with Jeconiah, and I already explained in the Book of Kings (II 24:14) הֶחָרָש וְהַמַּסְגֵּר (les maitres, les portiers in French) the masters, the sentries of the gates. Another explanation: הֶחָרָש וְהַמַּסְגֵּר: הֶחָרָש is an expression of silence, וְהַמַּסְגֵּר is an expression of closing. That is to say, great sages in Torah, to the extent that when one of them would speak, everyone would remain silent. מַסְגֵּר means that when they would close the discussion, no one would reopen it. |
|
החרש:
והמסגר תלמידי חכמים שגלו עם יכניה וכבר פירשתיו בספר (מ"ב כד) החרש והמסגר לימייטראה ליפורטי"ר בלעז, ל"א החרש והמסגר החרש ל' חרש המסגר ל' סגור כלומר חכמים גדולים בתורה שכשהיה אחד מהם מדבר הכל שותקים מסגר שהיו סוגרים ואין פותח:
|
| 2One pot [contained] very good figs like the first ripe figs, and the other pot [contained] very bad figs that could not be eaten because they were so bad. |
|
בהַדּ֣וּד אֶחָ֗ד תְּאֵנִים֙ טֹב֣וֹת מְאֹ֔ד כִּתְאֵנֵ֖י הַבַּכֻּר֑וֹת וְהַדּ֣וּד אֶחָ֗ד תְּאֵנִים֙ רָע֣וֹת מְאֹ֔ד אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תֵֽאָכַ֖לְנָה מֵרֹֽעַ: |
| like the first ripe figs: that have ripened completely in the beginning of the ripening of the figs which are dear to all those who find them in their beginning. |
|
כתאני הבכרות:
שבישלו כל צרכן בתחלת בכורי תאינים שהם חביבות על מוצאיהם בראשיתם:
|
| 3And the Lord said to me; What do you see, Jeremiah? And I said, "Figs. The good figs are very good, and the bad ones are very bad, which cannot be eaten because they are so bad." |
|
גוַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י מָה־אַתָּ֚ה רֹאֶה֙ יִרְמְיָ֔הוּ וָֽאֹמַ֖ר תְּאֵנִ֑ים הַתְּאֵנִ֚ים הַטֹּבוֹת֙ טֹב֣וֹת מְאֹ֔ד וְהָֽרָעוֹת֙ רָע֣וֹת מְאֹ֔ד אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵֽאָכַ֖לְנָה מֵרֹֽעַ: |
| 4And the word of the Lord came to me, saying: |
|
דוַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר: |
| 5So said the Lord God of Israel; Like these good figs, so will I recognize the exile of Judah, which I have sent forth from this place to the land of the Chaldeans, for good. |
|
הכֹּֽה־אָמַ֚ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כַּתְּאֵנִ֥ים הַטֹּב֖וֹת הָאֵ֑לֶּה כֵּ֣ן אַכִּ֞יר אֶת־גָּל֣וּת יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר שִׁלַּ֜חְתִּי מִן־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֛ה אֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּ֖ים לְטוֹבָֽה: |
| so will I recognize the exile of, etc.: This is an inverted verse: So will I recognize for good the exile of Judah which I have already exiled, viz., Jeconiah and his exile. |
|
כן אכיר את גלות וגו':
הרי זה מקרא מסורס כן אכיר לטובה את גלות יהודה שהגליתי כבר יכניה וגלותו:
|
| 6And I will place My eyes upon them for good, and I will return them to this land, and I will build them and not destroy, and I will plant them and not pluck them. |
|
ווְשַׂמְתִּ֨י עֵינִ֚י עֲלֵיהֶם֙ לְטוֹבָ֔ה וַֽהֲשִֽׁבֹתִ֖ים עַל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וּבְנִיתִים֙ וְלֹ֣א אֶהֱרֹ֔ס וּנְטַעְתִּ֖ים וְלֹ֥א אֶתּֽוֹשׁ: |
| and not pluck them: an expression of uprooting. |
|
אתוש:
ל' עקירה:
|
| 7And I will give them a heart to know Me, for I am the Lord, and they shall be to Me for a people, and I will be to them for a God, for they shall return to Me with all their heart. |
|
זוְנָֽתַתִּי֩ לָהֶ֨ם לֵ֜ב לָדַ֣עַת אֹתִ֗י כִּי אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה וְהָֽיוּ־לִ֣י לְעָ֔ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶֽהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים כִּֽי־יָשֻׁ֥בוּ אֵלַ֖י בְּכָל־לִבָּֽם: |
| 8And like the bad figs that cannot be eaten because they are so bad, for so said the Lord: So will I make Zedekiah King of Judah and his princes and the remnant of Jerusalem remaining in this land, and those dwelling in the land of Egypt. |
|
חוְכַתְּאֵנִים֙ הָֽרָע֔וֹת אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תֵֽאָכַ֖לְנָה מֵרֹ֑עַ כִּי־כֹ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה כֵּ֣ן אֶ֠תֵּן אֶת־צִדְקִיָּ֨הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֚ה וְאֶת־שָׂרָיו֙ וְאֵ֣ת | שְׁאֵרִ֣ית יְרֽוּשָׁלִַ֗ם הַנִּשְׁאָרִים֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְהַיֹּֽשְׁבִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם: |
| 9And I shall make them for a horror [and] for evil for all the kingdoms of the earth, for a disgrace and for a proverb, for a conversation piece and for a curse in all the places where I will exile them. |
|
טוּנְתַתִּים֙ לְזַֽעֲוָ֣ה (כתיב לְזַֽוֲעָ֣ה) לְרָעָ֔ה לְכֹ֖ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֑רֶץ לְחֶרְפָּ֚ה וּלְמָשָׁל֙ לִשְׁנִינָ֣ה וְלִקְלָלָ֔ה בְּכָל־הַמְּקֹמ֖וֹת אֲשֶׁר־אַדִּיחֵ֥ם שָֽׁם: |
| for a horror [and] for evil for all the kingdoms of the earth: For they will hear the evil that came upon them and quake. |
|
לזעוה לרעה לכל ממלכות הארץ:
שישמעו הרעה הבאה עליהם ויזועו:
|
| and for a conversation piece: That everyone will repeat and discuss their retribution. |
|
ולשנינה:
שישננו וידברו הכל בפורענותם:
|
| 10And I will send forth the sword, the famine, and the pestilence against them until they are consumed from upon the land that I gave them and their forefathers. |
|
יוְשִׁלַּ֣חְתִּי בָ֔ם אֶת־הַחֶ֖רֶב אֶת־הָֽרָעָ֣ב וְאֶת־הַדָּ֑בֶר עַד־תֻּמָּם֙ מֵעַ֣ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָהֶ֖ם וְלַֽאֲבֽוֹתֵיהֶֽם: |
