Chapter 62

1For the sake of Zion, I will not be silent, and for the sake of Jerusalem I will not rest, until her righteousness comes out like brilliance, and her salvation burns like a torch.   אלְמַ֚עַן צִיּוֹן֙ לֹ֣א אֶֽחֱשֶׁ֔ה וּלְמַ֥עַן יְרֽוּשָׁלִַ֖ם לֹ֣א אֶשְׁק֑וֹט עַד־יֵצֵ֚א כַנֹּ֙גַהּ֙ צִדְקָ֔הּ וִישֽׁוּעָתָ֖הּ כְּלַפִּ֥יד יִבְעָֽר:
For the sake of Zion. I will do, and I will not be silent concerning what they did to her.   למען ציון.  אעשה ולא אחשה על מה שעשו לה:
I will not rest. There will be no peace before Me until her righteousness comes out like brilliance.   לא אשקוט.  לא יהא שלום לפני עד יצא כנוגה צדקה:
2And nations shall see your righteousness, and all kings your glory, and you shall be called a new name, which the mouth of the Lord shall pronounce.   בוְרָא֚וּ גוֹיִם֙ צִדְקֵ֔ךְ וְכָל־מְלָכִ֖ים כְּבוֹדֵ֑ךְ וְקֹ֚רָא לָךְ֙ שֵׁ֣ם חָדָ֔שׁ אֲשֶׁ֛ר פִּ֥י יְהֹוָ֖ה יִקֳּבֶֽנּוּ:
shall pronounce. Heb. יִקֳּבֶנּוּ, shall pronounce.   יקבנו.  יפרשנו:
3And you shall be a crown of glory in the hand of the Lord and a kingly diadem in the hand of your God.   גוְהָיִ֛ית עֲטֶ֥רֶת תִּפְאֶ֖רֶת בְּיַד־יְהֹוָ֑ה וּצְנִ֥יף (כתיב וּצְנִ֥וף) מְלוּכָ֖ה בְּכַף־אֱלֹהָֽיִךְ:
4No longer shall "forsaken" be said of you, and "desolate" shall no longer be said of your land, for you shall be called "My desire is in her," and your land, "inhabited," for the Lord desires you, and your land shall be inhabited.   דלֹא־יֵֽאָמֵר֩ לָ֨ךְ ע֜וֹד עֲזוּבָ֗ה וּלְאַרְצֵךְ֙ לֹא־יֵֽאָמֵ֥ר עוֹד֙ שְׁמָמָ֔ה כִּ֣י לָ֗ךְ יִקָּרֵא֙ חֶפְצִי־בָ֔הּ וּלְאַרְצֵ֖ךְ בְּעוּלָ֑ה כִּֽי־חָפֵ֚ץ יְהֹוָה֙ בָּ֔ךְ וְאַרְצֵ֖ךְ תִּבָּעֵֽל:
“inhabited”. Heb. בְּעוּלָה, [lit. possessed,] inhabited.   בעולה.  מיושבת:
5As a young man lives with a virgin, so shall your children live in you, and the rejoicing of a bridegroom over a bride shall your God rejoice over you.   הכִּֽי־יִבְעַ֚ל בָּחוּר֙ בְּתוּלָ֔ה יִבְעָל֖וּךְ בָּנָ֑יִךְ וּמְשׂ֚וֹשׂ חָתָן֙ עַל־כַּלָּ֔ה יָשִׂ֥ישׂ עָלַ֖יִךְ אֱלֹהָֽיִךְ:
As a young man lives with a virgin, etc.. As a young man lives with a virgin, so shall your children live in you [after Jonathan].   כי יבעל וגו'.  ארי כמה דמתיתב עולם עם בתולתא כן יתייתבין בגוייכי בנייכי:
6On your walls, O Jerusalem, I have appointed watchmen; all day and all night, they shall never be silent; those who remind the Lord, be not silent.   ועַל־חֽוֹמֹתַ֣יִךְ יְרֽוּשָׁלִַ֗ם הִפְקַ֙דְתִּי֙ שֹֽׁמְרִ֔ים כָּל־הַיּ֧וֹם וְכָל־הַלַּ֛יְלָה תָּמִ֖יד לֹ֣א יֶֽחֱשׁ֑וּ הַמַּזְכִּירִים֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה אַל־דֳּמִ֖י לָכֶֽם:
On your walls, O Jerusalem. Our Rabbis expounded it according to its apparent meaning as referring to the angels who remind the Lord concerning its destruction, to build it. What do they say? (Ps. 102:14) “You shall rise, You shall have mercy on Zion;” (ibid. 132:13) “For the Lord has chosen Zion.” As is found in the Tractate Menahoth (87a, Rashi ad loc.). Jonathan, [however,] renders “your walls,” the early forefathers, who protect us like a wall.   על חומותיך ירושלים.  רבותינו דרשוהו כמשמעו מלאכי' המזכירים את ה' על חורבנה לבנותה מאי אמרי אתה תקום תרחם ציון (תהלים קב) כי בחר ה' בציון (שם קלב) כדאיתא במסכת מנחות וי"ת חומותיך אבות הראשונים המגינים עלינו כחומה:
I have appointed watchmen. to inscribe a book of remembrances, that their merit be not forgotten from before Me.   הפקדתי שומרים.  לכתוב ספר זכרונות שלא ישתכח זכותם מלפני:
they shall never be silent. not to mention their merit before Me.   לא יחשו.  מלהזכיר זכותם לפני:
those who remind the Lord. of the merit of the forefathers.   המזכירים את ה'.  את זכות האבות:
be not silent. Heb. לָכֶם אַל-דֳּמִי, [lit. let there be no silence to you,] be not silent.   אל דמי לכם.  אל תחרישו:
7And give Him no rest, until He establishes and until He makes Jerusalem a praise in the land.   זוְאַל־תִּתְּנ֥וּ דֳמִ֖י ל֑וֹ עַד־יְכוֹנֵ֞ן וְעַד־יָשִׂ֧ים אֶת־יְרֽוּשָׁלִַ֛ם תְּהִלָּ֖ה בָּאָֽרֶץ:
8The Lord swore by His right hand and by the arm of His strength; I will no longer give your grain to your enemies, and foreigners shall no longer drink your wine for which you have toiled.   חנִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה בִּֽימִינ֖וֹ וּבִזְר֣וֹעַ עֻזּ֑וֹ אִם־אֶתֵּן֩ אֶת־דְּגָנֵ֨ךְ ע֚וֹד מַֽאֲכָל֙ לְאֹ֣יְבַ֔יִךְ וְאִם־יִשְׁתּ֚וּ בְנֵֽי־נֵכָר֙ תִּֽירוֹשֵׁ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר יָגַ֖עַתְּ בּֽוֹ:
9But its gatherers shall eat it and they shall praise the Lord, and its gatherers shall drink it in My holy courts.   טכִּ֚י מְאַסְפָיו֙ יֹֽאכְלֻ֔הוּ וְהִֽלְל֖וּ אֶת־יְהֹוָ֑ה וּמְקַבְּצָ֥יו יִשְׁתֻּ֖הוּ בְּחַצְר֥וֹת קָדְשִֽׁי:
shall eat it. This refers back to “your grain.”   יאכלוהו.  מוסב על דגנך:
shall drink it. This refers back to “your wine.”   ישתוהו.  מוסב על תירושך:
10Pass, pass through the portals, clear the way of the people, pave, pave the highway, clear it of stones, lift up a banner over the peoples.   יעִבְר֚וּ עִבְרוּ֙ בַּשְּׁעָרִ֔ים פַּנּ֖וּ דֶּ֣רֶךְ הָעָ֑ם סֹ֣לּוּ סֹ֚לּוּ הַֽמְסִלָּה֙ סַקְּל֣וּ מֵאֶ֔בֶן הָרִ֥ימוּ נֵ֖ס עַל־הָעַמִּֽים:
Pass, pass through the portals. Said the prophet, “Pass and return in the portals; turn the heart of the people to the proper path” [after Jonathan].   עברו עברו בשערים.  אמר נבייא עברו ותובו בתרעיא אפנו לבא דעמא לאורח תקנא:
pave, pave the highway. Heb. סֹלּוּ. Pave the road, batec lokemin in O.F., beat down the road. סֹלּוּ is the same root as מְסִלָּה.   סלו סלו המסלה.  כבשו הדרך בטי"ץ לוקמי"ן בלע"ז סולו לשון מסלה הוא:
clear it of stones. Clear the highway of stones and cast the stumbling blocks to the sides.   סקלו מאבן.  סקלו המסילה והשליכו אבני מכשול לצדדין:
clear it of stones. Heb. סַקְּלוּ, espedrec in O.F., to rid of stones.   סקלו.  אישפירייא"ן בלע"ז:
of stones. of there being there a stone, and he is alluding to the evil inclination. It may also be interpreted as referring to the repairs of the road for the ingathering of the exiles.   מאבן.  מהיות שם אבן וכנגד יצר הרע הוא אומר, ויש עוד לפותרו על תיקון הדרכים לקבוץ הגליות:
lift up a banner. A staff, perche in French. That is a sign, that they gather to Me and bring Me those exiled beside them [i.e., those exiled in their land].   הרימו נס.  כלונס פורקא בלע"ז אות הוא שיקבצו אלי ויביאו לי את הגולים אצלם:
11Behold, the Lord announced to the end of the earth, "Say to the daughter of Zion, 'Behold your salvation has come.' " Behold His reward is with Him, and His wage is before Him.   יאהִנֵּ֣ה יְהֹוָ֗ה הִשְׁמִ֙יעַ֙ אֶל־קְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ אִמְרוּ֙ לְבַת־צִיּ֔וֹן הִנֵּ֥ה יִשְׁעֵ֖ךְ בָּ֑א הִנֵּ֚ה שְׂכָרוֹ֙ אִתּ֔וֹ וּפְעֻלָּת֖וֹ לְפָנָֽיו:
Behold his reward. [that is prepared] to give to His servants is prepared with Him.   הנה שכרו.  שמוכן לתת לעבדיו מוכן אתו:
and His wage. [Lit. His deed.] The reward for the deed they did with Him, is before Him, prepared to give.   ופעולתו.  שכר הפעולה שפעלו עמו לפניו הוא מוכן לתת:
12And they shall call them the holy people, those redeemed by the Lord, and you shall be called, "sought, a city not forsaken."   יבוְקָרְא֥וּ לָהֶ֛ם עַם־הַקֹּ֖דֶשׁ גְּאוּלֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְלָךְ֙ יִקָּרֵ֣א דְרוּשָׁ֔ה עִ֖יר לֹ֥א נֶעֱזָֽבָה: