| 1The word that Isaiah, son of Amoz, prophesied concerning Judah and Jerusalem. |
|
אהַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה יְשַׁעְיָ֖הוּ בֶּן־אָמ֑וֹץ עַל־יְהוּדָ֖ה וִירֽוּשָׁלִָֽם: |
| 2And it shall be at the end of the days, that the mountain of the Lord's house shall be firmly established at the top of the mountains, and it shall be raised above the hills, and all the nations shall stream to it. |
|
בוְהָיָ֣ה | בְּאַֽחֲרִ֣ית הַיָּמִ֗ים נָכ֨וֹן יִֽהְיֶ֜ה הַ֚ר בֵּֽית־יְהֹוָה֙ בְּרֹ֣אשׁ הֶהָרִ֔ים וְנִשָּׂ֖א מִגְּבָע֑וֹת וְנָֽהֲר֥וּ אֵלָ֖יו כָּל־הַגּוֹיִֽם: |
| At the end of the days. after the rebels perish. |
|
באחרית הימים.
לאחר שיכלו הפושעים:
|
| firmly established. fixed. |
|
נכון.
מתוקן:
|
| at the top of the mountains. On a mountain that is the head of all the mountains in the importance of the mountains. |
|
בראש ההרים.
בהר שהוא ראש לכל ההרים בחשיבות ההרים:
|
| and it shall be raised above the hills. The miracle performed on it, will be greater than the miracles of Sinai, Carmel, and Tabor. |
|
ונשא מגבעות.
יגדל נס שנעשה בו מניסי סיני וכרמל ותבור:
|
| will stream. will gather and stream to it like rivers. |
|
ונהרו.
יתקבצו ימשכו אליו כנהרות:
|
| 3And many peoples shall go, and they shall say, "Come, let us go up to the Lord's mount, to the house of the God of Jacob, and let Him teach us of His ways, and we will go in His paths," for out of Zion shall the Torah come forth, and the word of the Lord from Jerusalem. |
|
גוְהָֽלְכ֞וּ עַמִּ֣ים רַבִּ֗ים וְאָֽמְרוּ֙ לְכ֣וּ | וְנַֽעֲלֶ֣ה אֶל־הַר־יְהֹוָ֗ה אֶל־בֵּית֙ אֱלֹהֵ֣י יַֽעֲקֹ֔ב וְיֹרֵ֙נוּ֙ מִדְּרָכָ֔יו וְנֵֽלְכָ֖ה בְּאֹֽרְחֹתָ֑יו כִּ֚י מִצִּיּוֹן֙ תֵּצֵ֣א תוֹרָ֔ה וּדְבַר־יְהֹוָ֖ה מִירֽוּשָׁלִָֽם: |
| to the house of the God of Jacob. Since he [Jacob] called it [the Temple site] Beth El [the house of God], therefore, it will be called on his name, but Abraham called it a mount, “On God’s mount shall He appear” (Gen. 22:14); Isaac called it a field, “to meditate in the field” (ibid. 24:63). |
|
אל בית אלהי יעקב.
לפי שהוא קראו בית אל לפיכך יקרא על שמו אבל אברהם קראו בהר ה' יראה יצחק קראו שדה לשוח בשדה:
|
| 4And he shall judge between the nations and reprove many peoples, and they shall beat their swords into plowshares and their spears into pruning hooks; nation shall not lift the sword against nation, neither shall they learn war anymore. |
|
דוְשָׁפַט֙ בֵּ֣ין הַגּוֹיִ֔ם וְהוֹכִ֖יחַ לְעַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְכִתְּת֨וּ חַרְבוֹתָ֜ם לְאִתִּ֗ים וַֽחֲנִיתֽוֹתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת לֹֽא־יִשָּׂ֨א ג֚וֹי אֶל־גּוֹי֙ חֶ֔רֶב וְלֹֽא־יִלְמְד֥וּ ע֖וֹד מִלְחָמָֽה: |
| into plowshares. koltres in O.F. |
|
לאתים.
קולטר"ש בלע"ז:
|
| pruning hooks. sarpes in O.F. [serpes in modern French], with which they prune the vineyards. |
|
למזמרות.
שרפ"ש בלע"ז שזומרין בהן הכרמים:
|
| 5"O house of Jacob, come and let us go in the light of the Lord." |
|
הבֵּ֖ית יַֽעֲקֹ֑ב לְכ֥וּ וְנֵֽלְכָ֖ה בְּא֥וֹר יְהֹוָֽה: |
| O house of Jacob…. The nations will say this to them, and this verse refers back to the verse [commencing with], “And many peoples shall go…” |
|
בית יעקב וגו'.
האומות יאמרו להם כן והמקרא הזה הוא מוסב על והלכו עמים רבים וגו':
|
| come and let us go in the light of the Lord. They will say this to them. Jonathan, however, renders: And those of the house of Jacob will say, [“Come and let us go in the teaching of the Law of the Lord”]. |
|
לכו ונלכה באור ה'.
יאמרו להם כן וי"ת יימרון דבית יעקב אתו וגו':
|
| 6For You have forsaken Your people, the house of Jacob, for they are full of [witchcraft] from the East and soothsayers like the Philistines, and with children of gentiles they please themselves. |
|
וכִּ֣י נָטַ֗שְׁתָּה עַמְּךָ֙ בֵּ֣ית יַֽעֲקֹ֔ב כִּ֚י מָֽלְאוּ֙ מִקֶּ֔דֶם וְעֹֽנְנִ֖ים כַּפְּלִשְׁתִּ֑ים וּבְיַלְדֵ֥י נָכְרִ֖ים יַשְׂפִּֽיקוּ: |
| For You have forsaken Your people, the house of Jacob. The prophet addresses the Shechinah and says, “For until now You have forsaken Your People because of their iniquity.” [Other editions read:] “… that which You have forsaken Your people was because of their iniquity, for they are full of [witchcraft] from the East,” and the entire section, and all the chapters follow one another, until (ch. 5) “I will sing now…” Therefore, in the end of days, when the sinners perish, it will be good for them (Parshandatha). (Another explanation is: The prophet admonishes them and says this to them, “For you have forsaken your people, O house of Jacob…” You have forgotten [the deed of your people Parshandatha] the good deed through which you became a people, you house of Jacob.) |
|
כי נטשתה עמך בית יעקב.
הנביא מיסב הדיבור אל השכינ' ואומר כי עד הנה עזבת את עמך בשביל עונם (ד"א הנביא מוכיחן ואמר להם כן, כי נטשתה עמך בית יעקב כו' עזבת את מעשה הטוב אשר על ידו נהיית לעם אדם אתם בית יעקב):
|
| for they are full… from the east. Their hosts have become full of the deeds of the Arameans who dwell in the East, who were sorcerers and used the name of pagan deities. [Other editions read:]… and used the name of defilement [sorcery and demonism Rashi, ad loc.], as we say in Ch. Chelek (Sanh. 91a): “Abraham gave gifts” (Gen. 25:6) He gave them the name of defilement and sent them away to the land of the East [as quoted by Parshandatha]. |
|
כי מלאו מקדם.
נתמלאו צבאותם ממעשי ארמי' שהיו יושבים במזרח שהיו מכשפים ומשתמשים בשם עבודת כוכבים:
|
| and with children of gentiles they please themselves. They cohabit with the daughters of the heathens and mingle with them, and they would bear children to them, with whom they are always pleased, and they occupy themselves [with them] and long for them and bother with them. This is an expression similar to [that of] (Job 36:18) “lest he incite you because of abundance (בְּשֶׂפֶק)” [debatement in O.F]. |
|
ובילדי נכרים ישפיקו.
בועלים בנות עכו"ם ומתערבים בהם ויולדות להם ילדים ובהם הם מספיקי' תמיד ומתעסקים ומתרפקין ונטרחים בהם ל' פן יסיתך בשפק (איוב ל״ו:י״ח) דביטימנ"ט בלע"ז:
|
| 7And his land became full of silver and gold, without end to his treasures; and his land became full of horses, without end to his chariots. |
|
זוַתִּמָּלֵ֚א אַרְצוֹ֙ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֔ב וְאֵ֥ין קֵ֖צֶה לְאֹֽצְרֹתָ֑יו וַתִּמָּלֵ֚א אַרְצוֹ֙ סוּסִ֔ים וְאֵ֥ין קֵ֖צֶה לְמַרְכְּבֹתָֽיו: |
| end. Heb. קָצֶה, an expression derived from קץ. |
|
אין קצה.
ל' קץ:
|
| 8And his land is full of idols; to the work of his hands he prostrates himself, to that which his fingers made. |
|
חוַתִּמָּלֵ֥א אַרְצ֖וֹ אֱלִילִ֑ים לְמַֽעֲשֵׂ֚ה יָדָיו֙ יִשְׁתַּֽחֲו֔וּ לַֽאֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ אֶצְבְּעֹתָֽיו: |
| they prostrate themselves. Heb. ישתחוו. Although the form is future, it is to be rendered like מִשְׁתַּחֲוִים, they prostrate themselves. |
|
ישתחוו.
כמו משתחוים:
|
| 9And man has become bowed down, and man has become humble, and You shall not forgive them. |
|
טוַיִּשַּׁ֥ח אָדָ֖ם וַיִּשְׁפַּל־אִ֑ישׁ וְאַל־תִּשָּׂ֖א לָהֶֽם: |
| And man has become bowed down. [This refers to] inferior [men]. |
|
וישח אדם.
הקטנים:
|
| and man has become humble. [This refers to] great [men], heroes, and warriors. |
|
וישפל איש.
הגדולים והגבורים אנשי החיל:
|
| and You shall not forgive them. The prophet says to the Holy One, blessed be He: And I know that you shall not forgive them from punishing them. |
|
ואל תשא להם.
הנביא אומר להקב"ה וידעתי כי לא תסלח להם מלהפרע מהם:
|
| 10Come into the rock and hide in the dust, because of fear of the Lord and because of the splendor of His pride. |
|
יבּ֣וֹא בַצּ֔וּר וְהִטָּמֵ֖ן בֶּֽעָפָ֑ר מִפְּנֵי֙ פַּ֣חַד יְהֹוָ֔ה וּמֵֽהֲדַ֖ר גְּאֹנֽוֹ: |
| Come into the rock. To come into the rock to escape in the cracks of the rocks. |
|
בוא בצור.
לבוא בצור לברוח בנקרת הצורים:
|
| and hide in the dust. and to hide in the dust. |
|
והטמן בעפר.
ולהטמן בעפר:
|
| 11The haughty eyes of man will be humbled, and the height of men shall be bowed down, and the Lord alone shall be exalted on that day. |
|
יאעֵינֵ֞י גַּבְה֚וּת אָדָם֙ שָׁפֵ֔ל וְשַׁ֖ח ר֣וּם אֲנָשִׁ֑ים וְנִשְׂגַּ֧ב יְהֹוָ֛ה לְבַדּ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא: |
| The haughty eyes of man. [This means] the haughty spirit, and so every expression of haughty eyes in the Scriptures, as it is said: “Whoever is haughty of eye, lustful in heart…” (Ps. 101:5). |
|
עיני גבהות אדם.
גסות הרוח וכן כל לשון גובה עינים שבמקרא כמה דאת אמר גבה עינים ורחב לבב (תהילים ק״א:ה׳):
|
| 12For the Lord of Hosts has a day over everyone proud and high, and over everyone exalted, and he shall become humble. |
|
יבכִּ֣י י֞וֹם לַֽיהֹוָ֧ה צְבָא֛וֹת עַ֥ל כָּל־גֵּאֶ֖ה וָרָ֑ם וְעַ֖ל כָּל־נִשָּׂ֥א וְשָׁפֵֽל: |
| 13And over all the cedars of the Lebanon, high and exalted, and over all the oaks of the Bashan; |
|
יגוְעַל֙ כָּל־אַרְזֵ֣י הַלְּבָנ֔וֹן הָֽרָמִ֖ים וְהַנִּשָּׂאִ֑ים וְעַ֖ל כָּל־אַלּוֹנֵ֥י הַבָּשָֽׁן: |
| the cedars of the Lebanon. This is symbolic of the heroes [var. the kings]. |
|
ארזי הלבנון.
דוגמא הוא על הגבורים:
|
| the oaks of the Bashan. The governors, just as the oaks are inferior to the cedars. |
|
אלוני הבשן.
השלטונין כמו שאלונים פחותים מן הארזים:
|
| 14And over all the high mountains and over all the exalted hills; |
|
ידוְעַ֖ל כָּל־הֶֽהָרִ֣ים הָרָמִ֑ים וְעַ֖ל כָּל־הַגְּבָע֥וֹת הַנִּשָּׂאֽוֹת: |
| And over all the high mountains. over their inhabitants. |
|
ועל כל ההרים הרמים.
על יושביהם:
|
| 15And over every lofty tower and over every fortified wall; |
|
טווְעַ֖ל כָּל־מִגְדָּ֣ל גָּב֑וֹהַּ וְעַ֖ל כָּל־חוֹמָ֥ה בְצוּרָֽה: |
| 16And over all the ships of Tarshish and over all coveted floors. |
|
טזוְעַ֖ל כָּל־אֳנִ֣יּוֹת תַּרְשִׁ֑ישׁ וְעַ֖ל כָּל־שְׂכִיּ֥וֹת הַֽחֶמְדָּֽה: |
| And over all the ships. Jonathan renders: And over all those who inhabit the islands of the sea, who go and come by ship. |
|
ועל כל אניות.
תירגם יונתן ועל כל דיתבין בניסי ימא באיי הים שמוצאן ומובאן באניות:
|
| Tarshish. The name of a sea called Tarshish. |
|
תרשיש.
שם ים ששמו תרשיש:
|
| and over all coveted floors. Heb. שְׂכִיוֹת, palaces paved with coverings of marble floors, similar to: (Lev. 26:1) and a covering stone מַשְׂכִּית) (וְאֶבֶן, since they cover the ground with it. |
|
שכיות החמדה.
פלטרין רצופין במשכיות רצפת שיש כמו ואבן משכית (ויקרא כ״ו:א׳) על שם שסוככים בו את הקרקע:
|
| 17And the loftiness of man shall be bowed down, and the haughtiness of man shall be humbled, and the Lord alone shall be exalted on that day. |
|
יזוְשַׁח֙ גַּבְה֣וּת הָֽאָדָ֔ם וְשָׁפֵ֖ל ר֣וּם אֲנָשִׁ֑ים וְנִשְׂגַּ֧ב יְהֹוָ֛ה לְבַדּ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא: |
| on that day. That is the Day of Judgment. |
|
ביום ההוא.
הוא יום הדין:
|
| 18And the idols shall completely pass away. |
|
יחוְהָֽאֱלִילִ֖ים כָּלִ֥יל יַֽחֲלֹֽף: |
| shall completely pass away. They will all pass away; they will all vanish. |
|
כליל יחלוף.
כלו יחליף כולם יאבדו:
|
| 19And they shall come into the caves of the rocks and into the hollows of the earth, because of the fear of the Lord and because of the splendor of His pride, when He rises to break the earth. |
|
יטוּבָ֙אוּ֙ בִּמְעָר֣וֹת צֻרִ֔ים וּבִמְחִלּ֖וֹת עָפָ֑ר מִפְּנֵ֞י פַּ֚חַד יְהֹוָה֙ וּמֵֽהֲדַ֣ר גְּאוֹנ֔וֹ בְּקוּמ֖וֹ לַֽעֲרֹ֥ץ הָאָֽרֶץ: |
| And they shall come. [i.e.,] the inhabitants of the earth shall come into the caves of the rocks. |
|
ובאו.
יושבי הארץ במערות צורים:
|
| and into the hollows. They are caves. |
|
מחלות.
הם הם מערות:
|
| when He rises. for Judgment Day. |
|
בקומו.
ליום הדין:
|
| to break the earth. to break the wicked of the earth. |
|
לערוץ הארץ.
לשבור רשעי הארץ:
|
| 20On that day, man will cast away his silver idols and his gold idols, which they made for him, [before which] to prostrate himself to moles and to bats. |
|
כבַּיּ֚וֹם הַהוּא֙ יַשְׁלִ֣יךְ הָֽאָדָ֔ם אֵת אֱלִילֵ֣י כַסְפּ֔וֹ וְאֵ֖ת אֱלִילֵ֣י זְהָב֑וֹ אֲשֶׁ֚ר עָֽשׂוּ־לוֹ֙ לְהִֽשְׁתַּֽחֲוֹ֔ת לַחְפֹּ֥ר פֵּר֖וֹת וְלָֽעֲטַלֵּפִֽים: |
| to prostrate himself to moles. Heb. לַחְפֹּר פֵּרוֹת, idols in the likeness of moles, a species of rodents who dig in the earth, called talpes in O.F. [taupes in modern French]. |
|
להשתחות לחפור פירות.
גלולים בדמות חפרפרות מיני שרצים שחופרין הארץ שקורין טלפ"ש בלע"ז:
|
| and to bats. kalbe soric [chauvesouris in modern French]. Alternatively, this may be interpreted to mean that man will cast his idols that he made for himself, before which to prostrate himself, into pits and ditches that he finds before him when he goes to escape and hide. |
|
ועטלפים.
קלבא שורי"ץ בלע"ז יש לפתור עוד את אליליו אשר עשה לו להשתחות ישליך האדם בחריצים ובנעיצין שימצא לפניו כשהולך לברוח ולהטמן:
|
| 21To come into the clefts of the rocks and the hollows of the cliffs, because of the fear of the Lord and because of the splendor of His pride, when He rises to break the earth. |
|
כאלָבוֹא֙ בְּנִקְר֣וֹת הַצֻּרִ֔ים וּבִסְעִפֵ֖י הַסְּלָעִ֑ים מִפְּנֵ֞י פַּ֚חַד יְהֹוָה֙ וּמֵֽהֲדַ֣ר גְּאוֹנ֔וֹ בְּקוּמ֖וֹ לַֽעֲרֹ֥ץ הָאָֽרֶץ: |
| 22Withdraw yourselves from man whose breath is in his nostrils, for in what merit is he to be esteemed? |
|
כבחִדְל֚וּ לָכֶם֙ מִן־הָ֣אָדָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נְשָׁמָ֖ה בְּאַפּ֑וֹ כִּֽי־בַמֶּ֥ה נֶחְשָׁ֖ב הֽוּא: |
| Withdraw yourselves from man. not to heed those who cause you to stray from following Me and to prostrate yourselves to the work of his hands. |
|
חדלו לכם מן האדם.
שלא לשמוע, לאותן המתעים אתכם מאחרי ולהשתחוות למעשה ידיו:
|
| whose breath is in his nostrils. Whose entire life and strength are dependent upon the breath of his nostrils, which is a fleeting spirit, in him today and leaving him tomorrow. Surely the image of the moles and the bats has no substance. Another explanation is: Withdraw yourselves from all the evil ways and learn from the man who has a soul in his nostrils. Have you seen to what he is esteemed? Surely the image of his handiwork is of no esteem. |
|
אשר נשמה באפו.
אשר כל חייתו וכחו תלויה בנשמת אפו שהוא רוח פורח שהיום ישנה בו ומחר תצא ממנו וק"ו לדמות חפרפרות שאין בו ממש ד"א חדלו לכם מכל הדרכים הרעים ולמדו מן האדם אשר נשמה באפו הראית' למה נחשב הוא וקל וחומר (לגלולים) שאינו נחשב לכלום:
|
