| 1And Samuel said to Saul, "The Lord sent me to anoint you to be king over His people, over Israel; and now hearken to the voice of the words of the Lord. |
|
אוַיֹּ֚אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־שָׁא֔וּל אֹתִ֨י שָׁלַ֚ח יְהֹוָה֙ לִמְשָׁחֲךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ עַל־עַמּ֖וֹ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֣ה שְׁמַ֔ע לְק֖וֹל דִּבְרֵ֥י יְהֹוָֽה: |
| and now, hearken to the voice of the words of the Lord: Once you acted foolishly. Now, take heed. |
|
ועתה שמע לקול דברי ה':
פעם אחת נסכלת, עתה הזהר בעצמך:
|
| 2So said the Lord of Hosts, 'I remember that which Amalek did to Israel, how he laid (wait) for him on the way, when he came up out of Egypt. |
|
בכֹּ֚ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת פָּקַ֕דְתִּי אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָֹ֥ה עֲמָלֵ֖ק לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר־שָֹ֥ם לוֹ֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בַּעֲלֹת֖וֹ מִמִּצְרָֽיִם: |
| 3Now, go, and you shall smite Amalek, and you shall utterly destroy all that is his, and you shall not have pity on him: and you shall slay both man and woman, infant and suckling, ox and sheep, camel and donkey.' " |
|
געַתָּה֩ לֵ֨ךְ וְהִכִּֽיתָ֜ה אֶת־עֲמָלֵ֗ק וְהַֽחֲרַמְתֶּם֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ל עָלָ֑יו וְהֵמַתָּ֞ה מֵאִ֣ישׁ עַד־אִשָּׁ֗ה מֵֽעֹלֵל֙ וְעַד־יוֹנֵ֔ק מִשּׁ֣וֹר וְעַד־שֶֹ֔ה מִגָּמָ֖ל וְעַד־חֲמֽוֹר: |
| ox and sheep: for they were sorcerers, and they would change themselves to resemble animals. |
|
משור ועד שה:
שהיו בעלי כשפים, ומשנין עצמן ודומין לבהמה:
|
| 4And Saul called the people together, and he counted them in Telaim, two hundred thousand footmen, and ten thousand, the men of Judah. |
|
דוַיְשַׁמַּ֚ע שָׁאוּל֙ אֶת־הָעָ֔ם וַֽיִּפְקְדֵם֙ בַּטְּלָאִ֔ים מָאתַ֥יִם אֶ֖לֶף רַגְלִ֑י וַעֲשֶֹ֥רֶת אֲלָפִ֖ים אֶת־אִ֥ישׁ יְהוּדָֽה: |
| And Saul called… together: An expression of announcing, as though it would say, שאול ויזעק. |
|
וישמע שאול:
לשון הכרזה, כמו (לעיל יד כ): ויזעק שאול:
|
| and he counted them in Telaim: (According to ‘peshat,’ this is the name of a place, as in Jos. 15:24. Our Rabbis, however, take it as a common noun, meaning ‘with lambs,’ explaining thus:) He told everyone to take a lamb from the King’s flocks, since it is forbidden to count Jews, for it is stated concerning them: “which will not be counted for multitude” (Gen. 32:12). |
|
ויפקדם בטלאים:
אמר לכל אחד ואחד, שיקח טלה מצאנו של מלך, ואחר כך מנה את הטלאים, לפי שאסור למנות את ישראל, שנאמר בם (בראשית לב יב): לא יספר מרוב:
|
| 5And Saul came as far as the city of Amalek, and he fought in the valley. |
|
הוַיָּבֹ֥א שָׁא֖וּל עַד־עִ֣יר עֲמָלֵ֑ק וַיָּ֖רֶב בַּנָּֽחַל: |
| and he fought in the valley: (וירב) and he fought in the valley (from ריב, a quarrel). Our Rabbis said: Concerning the valley, he argued and concluded, thus: if for the sake of one soul, the Torah said, “decapitate a calf in the valley” (Deut. 21), how much more for the sake of all these souls. If man has sinned, what have the animals sinned? |
|
וירב בנחל:
וילחם בנחל ורבותינו אמרו (יומא כב ב): על עסקי נחל רב ודן את עצמו, ומה בשביל נפש אחת אמרה תורה ערוף עגלה בנחל, בשביל כל הנפשות האלו לא כל שכן, אם אדם חטא, בהמה מה חטאה:
|
| 6And Saul said to the Kenite, "Turn away and go down from among the Amalekites, lest I destroy you with them, and you did kindness with all the children of Israel, when they went up out of Egypt." And the Kenites turned away from amidst Amalek. |
|
ווַיֹּ֣אמֶר שָׁא֣וּל אֶֽל־הַקֵּינִ֡י לְכוּ֩ סֻּ֨רוּ רְד֜וּ מִתּ֣וֹךְ עֲמָלֵקִ֗י פֶּן־אֹֽסִפְךָ֙ עִמּ֔וֹ וְאַתָּ֞ה עָשִֹ֚יתָה חֶ֙סֶד֙ עִם־כָּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּעֲלוֹתָ֖ם מִמִּצְרָ֑יִם וַיָּ֥סַר קֵינִ֖י מִתּ֥וֹךְ עֲמָלֵֽק: |
| to the Kenites: the descendants of Jethro, who were residing in the wilderness of Judea, in the south of Arad, who went to Jabez to learn Torah, Arad being Amalek. The Canaanite king of Arad was Amalek, for it is stated: “the dweller of the South” (Num. 21:1), and “Amalek dwells in the Southland” (ibid. 12:29). |
|
אל הקיני:
בני יתרו, שהיו יושבין במדבר יהודה בנגב ערד, שהלכו אצל יעבץ ללמוד תורה, וערד הוא עמלק, הכנעני מלך ערד, עמלק היה, שנאמר (במדבר כא א): יושב הנגב, ועמלק יושב בארץ הנגב (שם יג כט):
|
| with all the children of Israel: for Moses, Aaron, and all the elders of Israel partook of his (Jethro’s) repast (Ex. 18:12). (The Scripture, therefore) considers it as though he had done kindness with all the children of Israel. |
|
עם כל בני ישראל:
שנהנו מסעודתו משה ואהרן וכל זקני ישראל, והרי מעלה עליו כאלו עשה חסד עם כל בני ישראל:
|
| 7And Saul smote Amalek, from Havilah until you come to Shur, which is in front of Egypt. |
|
זוַיַּ֥ךְ שָׁא֖וּל אֶת־עֲמָלֵ֑ק מֵֽחֲוִילָה֙ בּוֹאֲךָ֣ שׁ֔וּר אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י מִצְרָֽיִם: |
| 8And he seized Agag, the king of Amalek, alive; and he completely destroyed all the people with the edge of the sword. |
|
חוַיִּתְפֹּ֛שׂ אֶת־אֲגַ֥ג מֶֽלֶךְ־עֲמָלֵ֖ק חָ֑י וְאֶת־כָּל־הָעָ֖ם הֶחֱרִ֥ים לְפִי־חָֽרֶב: |
| 9And Saul and the people had pity on Agag, and on the best of the sheep and the cattle, and the fatlings, and on the fattened sheep, and on all that was good; and they did not want to destroy them; but everything which was vile and feeble, that they utterly destroyed. |
|
טוַיַּחְמֹל֩ שָׁא֨וּל וְהָעָ֜ם עַל־אֲגָ֗ג וְעַל־מֵיטַ֣ב הַצֹּאן֩ וְהַבָּקָ֨ר וְהַמִּשְׁנִ֚ים וְעַל־הַכָּרִים֙ וְעַל־כָּל־הַטּ֔וֹב וְלֹ֥א אָב֖וּ הַחֲרִימָ֑ם וְכָל־הַמְּלָאכָ֛ה נְמִבְזָ֥ה וְנָמֵ֖ס אֹתָ֥הּ הֶחֱרִֽימוּ: |
| and the fatlings: (Heb. ‘vehamishnim.’) It has no likeness (to any other word in the Scriptures). These are the fatlings, and I say that the expression of ‘mishnim’ is like ‘kesef mishneh’ (double money Gen. 43:15) because they are doubled over with flesh and fat. Similarly, (we explain:) “And the ox which was fattened (sheni) seven years.” (Jud. 6:25). |
|
והמשנים:
אין לו דמיון, והם הבריאים ואומר אני: לשון 'משנים', כמו (בראשית מג יב): כסף משנה, על שם שהוא כפול בבשר ובשומן, וכן (שופטים ו כה): ופר השני שבע שנים:
|
| vile and feeble: (נמבזה) like נבזה (despised), and the ‘mem’ is superfluous. |
|
נמבזה ונמס:
כמו נבזה, והמ"ם טפילה בו:
|
| 10And the word of the Lord came to Samuel, saying, |
|
יוַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶל־שְׁמוּאֵ֖ל לֵאמֹֽר: |
| 11"I regret that I have made Saul king, for he has turned back from following Me, and he has not fulfilled My words." And it distressed Samuel, and he cried out to the Lord all night. |
|
יאנִחַ֗מְתִּי כִּֽי־הִמְלַ֚כְתִּי אֶת־שָׁאוּל֙ לְמֶ֔לֶךְ כִּֽי־שָׁב֙ מֵאַֽחֲרַ֔י וְאֶת־דְּבָרַ֖י לֹ֣א הֵקִ֑ים וַיִּ֙חַר֙ לִשְׁמוּאֵ֔ל וַיִּזְעַ֥ק אֶל־יְהֹוָ֖ה כָּל־הַלָּֽיְלָה: |
| I regret: A thought has arisen in my heart concerning the kingdom of Saul, whom I have appointed king. |
|
נחמתי:
מחשבה עלתה בלבי על מלכות שאול שהמלכתי:
|
| 12And Samuel arose early in the morning to meet Saul; and it was told to Samuel, saying, "Saul has come to Carmel, and behold, he is setting up a place for himself, and he passed and went down to Gilgal." |
|
יבוַיַּשְׁכֵּ֧ם שְׁמוּאֵ֛ל לִקְרַ֥את שָׁא֖וּל בַּבֹּ֑קֶר וַיֻּגַּ֨ד לִשְׁמוּאֵ֜ל לֵאמֹ֗ר בָּֽא־שָׁא֚וּל הַכַּרְמֶ֙לָה֙ וְהִנֵּ֨ה מַצִּ֥יב לוֹ֙ יָ֔ד וַיִּסֹּב֙ וַֽיַּעֲבֹ֔ר וַיֵּ֖רֶד הַגִּלְגָּֽל: |
| he is setting up a place for himself: He is building an altar for himself. That is the altar referred to concerning Elijah, “And he repaired the altar of the Lord, which had been torn down.” Jonathan however, renders: and behold, he is setting up there a place for himself, to divide the spoils. |
|
מציב לו יד:
בונה לו מזבח הוא המזבח שנאמר באליהו (מלכים-א יח ל): וירפא את מזבח ה' ההרוס. ויונתן תרגם: והא מתקן ליה תמן אתר לפלגא ביה ביזתא:
|
| 13And Samuel came to Saul, and Saul said to him, "May you be blessed of the Lord; I have fulfilled the word of the Lord." |
|
יגוַיָּבֹ֥א שְׁמוּאֵ֖ל אֶל־שָׁא֑וּל וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ שָׁא֗וּל בָּר֚וּךְ אַתָּה֙ לַֽיהֹוָ֔ה הֲקִימֹ֖תִי אֶת־דְּבַ֥ר יְהֹוָֽה: |
| 14And Samuel said, "What then is this bleating of the sheep in my ears? And the lowing of the oxen which I hear?" |
|
ידוַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל וּמֶ֛ה קֽוֹל־הַצֹּ֥אן הַזֶּ֖ה בְּאָזְנָ֑י וְק֣וֹל הַבָּקָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י שֹׁמֵֽעַ: |
| 15And Saul said, "They brought them from the Amalekites, for the people had pity on the best of the sheep, and the oxen, in order to sacrifice to the Lord your God: and the rest we have utterly destroyed." |
|
טווַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל מֵעֲמָלֵקִ֣י הֱבִיא֗וּם אֲשֶׁ֨ר חָמַ֚ל הָעָם֙ עַל־מֵיטַ֚ב הַצֹּאן֙ וְהַבָּקָ֔ר לְמַ֥עַן זְבֹ֖חַ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְאֶת־הַיּוֹתֵ֖ר הֶחֱרַֽמְנוּ: |
| 16And Samuel said to Saul, "Desist, and I shall tell you what the Lord spoke to me last night." And he said to him, "Speak." |
|
טזוַיֹּ֚אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־שָׁא֔וּל ֤הֶרֶף וְאַגִּ֣ידָה לְּךָ֔ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֵלַ֖י הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֥אמֶר (כתיב וַיֹּ֥אמֶרו) ל֖וֹ דַּבֵּֽר: |
| Desist: Like the Targum, ‘orich,’ meaning ‘wait’. |
|
הרף:
כתרגומו: אוריך, פירוש המתן:
|
| 17And Samuel said, "Even if you are small in your own eyes, are you not the head of the tribes of Israel? And the Lord anointed you as king over Israel. |
|
יזוַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל הֲל֗וֹא אִם־קָטֹ֚ן אַתָּה֙ בְּעֵינֶ֔יךָ רֹ֛אשׁ שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אָ֑תָּה וַיִּמְשָׁחֲךָ֧ יְהֹוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל: |
| are you not the head of the tribes of Israel: Jonathan renders: The tribe of Benjamin crossed the Reed Sea at the head of the people, as it is said: “Benjamin, the youngest, rules over them” (Ps. 68: 28). |
|
ראש שבטי ישראל אתה:
תרגם יונתן: שבטא דבנימין עבר בימא בריש כל עמא, כמה שנאמר (תהלים סח כח): בנימין צעיר רודם:
|
| 18And the Lord sent you on a mission, and said, 'Go, and you shall utterly destroy the sinners, the Amalekites, and you shall wage war against them until they destroy them.' |
|
יחוַיִּשְׁלָחֲךָ֥ יְהֹוָ֖ה בְּדָ֑רֶךְ וַיֹּ֗אמֶר לֵ֣ךְ וְהַחֲרַמְתָּ֞ה אֶת־הַֽחַטָּאִים֙ אֶת־עֲמָלֵ֔ק וְנִלְחַמְתָּ֣ ב֔וֹ עַ֥ד כַּלּוֹתָ֖ם אֹתָֽם: |
| until they destroy them: The people who are with you will destroy them. |
|
עד כלותם אותם:
העם אשר אתך יכלו אותם:
|
| 19Now, why did you not hearken to the voice of the Lord, but you flew upon the spoil, and you did what was evil in the eyes of the Lord?" |
|
יטוְלָ֥מָּה לֹא־שָׁמַ֖עְתָּ בְּק֣וֹל יְהֹוָ֑ה וַתַּ֙עַט֙ אֶל־הַשָּׁלָ֔ל וַתַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה: |
| but you flew: (ותעט,) like ותעף (and you flew), an expression relating to עיט, bird of prey (Gen. 15:11). |
|
ותעט:
כמו ותעף, לשון עיט (בראשית טו יא):
|
| 20And Saul said to Samuel, "Yes, I did hearken to the voice of the Lord. I did go on the mission on which the Lord sent me, and I brought Agag, the king of Amalek alive, and have utterly destroyed the Amalekites. |
|
כוַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל־שְׁמוּאֵ֗ל אֲשֶׁ֚ר שָׁמַ֙עְתִּי֙ בְּק֣וֹל יְהֹוָ֔ה וָאֵלֵ֕ךְ בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁר־שְׁלָחַ֣נִי יְהֹוָ֑ה וָאָבִ֗יא אֶת־אֲגַג֙ מֶ֣לֶךְ עֲמָלֵ֔ק וְאֶת־עֲמָלֵ֖ק הֶחֱרַֽמְתִּי: |
| 21And the people took from the spoil, sheep and oxen, the best of the ban, to sacrifice to your God in Gilgal." |
|
כאוַיִּקַּ֨ח הָעָ֧ם מֵהַשָּׁלָ֛ל צֹ֥אן וּבָקָ֖ר רֵאשִׁ֣ית הַחֵ֑רֶם לִזְבֹּ֛חַ לַֽיהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בַּגִּלְגָּֽל: |
| the best of the ban: (ראשית, lit., the beginning), and similarly, “the best of your corn” (Deut. 18: 4), as it is said: “When you separate the best part of it therefrom” (Num. 18:30). Jonathan however, renders: before they banned it. |
|
ראשית החרם:
מיטב החרם, וכן (דברים יח ד): ראשית דגנך, כמה שנאמר (במדבר יח ל): בהרימכם את חלבו ממנו. ויונתן תרגם: קדם דיחרמון:
|
| 22And Samuel said, "Has the Lord (as much) desire in burnt offerings and peace-offerings, as in obeying the voice of the Lord? Behold, to obey is better than a peace-offering; to hearken (is better) than the fat of rams. |
|
כבוַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֗ל הַחֵ֚פֶץ לַֽיהֹוָה֙ בְּעֹל֣וֹת וּזְבָחִ֔ים כִּשְׁמֹ֖עַ בְּק֣וֹל יְהֹוָ֑ה הִנֵּ֚ה שְׁמֹ֙עַ֙ מִזֶּ֣בַח ט֔וֹב לְהַקְשִׁ֖יב מֵחֵ֥לֶב אֵילִֽים: |
| Behold, to obey: His command is better than a peace-offering. |
|
הנה שמוע:
בקולו, טוב מזבח:
|
| to hearken, than the fat of rams.: This refers to: Behold, to obey is better than a peace- offering, and to hearken (is better) than the fat of rams. |
|
להקשיב מחלב אילים:
זה מוסב על הנה שמוע מזבח טוב, ולהקשיב, מחלב אילים:
|
| 23For rebellion is as the sin of divination, and stubbornness is as idolatry and teraphim. Since you rejected the word of the Lord, He has rejected you from being a king." |
|
כגכִּ֚י חַטַּאת־קֶ֙סֶם֙ מֶ֔רִי וְאָ֥וֶן וּתְרָפִ֖ים הַפְצַ֑ר יַ֗עַן מָאַ֙סְתָּ֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְהֹוָ֔ה וַיִּמְאָסְךָ֖ מִמֶּֽלֶךְ: |
| For rebellion is as the sin of divination, and stubbornness is as idolatry and teraphim: And like the penalty for idolatry and teraphim, so is the penalty for stubbornness. Jonathan renders: for, as the sin of a people who divine, so is the sin of any man who disobeys the word of the Lord; and as the sins of a nation who has strayed after idols, so is the sin of any person who adds to the words of a prophet. |
|
כי חטאת קסם מרי ואון ותרפים הפצר:
וכעונש של און ותרפים, כן עונש של הפצר ויונתן תרגם: ארי כחוב גבריא וכו' וכחובי עמא דטעו בתר טעותא, כן חובת כל אנש דפצר ומוסיף וכו':
|
| stubbornness: An expression of adding, and similarly, (Gen. 36:11) He prevailed upon him (ויפצר). He spoke many words to convince him. |
|
הפצר:
לשון תוספת, וכן (בראשית לג יא): ויפצר בו, הרבה עליו דברים:
|
| 24And Saul said to Samuel, "I have sinned, for I transgressed the Lord's command, and your words, for I feared the people, and I hearkened to their voice. |
|
כדוַיֹּ֨אמֶר שָׁא֚וּל אֶל־שְׁמוּאֵל֙ חָטָ֔אתִי כִּֽי־עָבַ֥רְתִּי אֶת־פִּֽי־יְהֹוָ֖ה וְאֶת־דְּבָרֶ֑יךָ כִּ֚י יָרֵ֙אתִי֙ אֶת־הָעָ֔ם וָאֶשְׁמַ֖ע בְּקוֹלָֽם: |
| I feared the people: Doeg the Edomite, who was as esteemed as all of them. |
|
יראתי את העם:
דואג האדומי, שהיה חשוב כולם:
|
| 25And now, forgive now my sin, and return with me, and I shall prostrate myself to the Lord." |
|
כהוְעַתָּ֕ה שָֹ֥א נָ֖א אֶת־חַטָּאתִ֑י וְשׁ֣וּב עִמִּ֔י וְאֶֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה לַֽיהֹוָֽה: |
| 26And Samuel said to Saul, "I shall not return with you, for you have rejected the word of the Lord, and the Lord has rejected you from being a king over Israel." |
|
כווַיֹּ֚אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־שָׁא֔וּל לֹ֥א אָשׁ֖וּב עִמָּ֑ךְ כִּ֚י מָאַ֙סְתָּה֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְהֹוָ֔ה וַיִּמְאָסְךָ֣ יְהֹוָ֔ה מִהְי֥וֹת מֶ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל: |
| 27And Samuel turned to go, and he seized the skirt of his robe, and it tore. |
|
כזוַיִּסֹּ֥ב שְׁמוּאֵ֖ל לָלֶ֑כֶת וַיַּחֲזֵ֥ק בִּכְנַף־מְעִיל֖וֹ וַיִּקָּרַֽע: |
| and he seized the skirt of his robe: According to the simple interpretation, the implication is that when Samuel turned to go away from following Saul, Saul seized the skirt of Samuel’s robe, since Saul was entreating him to return until he would prostrate himself in Gilgal, where the tent of meeting had been. In Midrash Aggadah, however, Amoraim differ on this point. Some say that Saul tore Samuel’s robe, and some say that Samuel tore Saul’s robe, thereby giving over to him this sign, that whoever would sever the skirt of his robe would reign in his place. And that is what Saul said to David on the day that he severed the robe, “I know that you will reign” (infra 24:21). |
|
ויחזק בכנף מעילו:
לפי פשוטו משמעו, שכשפנה שמואל ללכת מאחרי שאול, אחז שאול בכנף של שמואל, לפי שהיה שאול מבקש ממנו שישוב עד שישתחוה בגלגל שהיה שם אהל מועד ומדרש אגדה (שוחר טוב) חולקים אמוראים, יש אומרים: מעילו של שמואל קרע שאול. ויש אומרים: מעילו של שאול קרע שמואל, ומסר לו סימן זה, מי שיכרות כנף מעילו, הוא ימלוך תחתיו, והוא שאמר לו שאול לדוד ביום שכרת את המעיל (לקמן כד כ): ידעתי כי מלוך תמלוך:
|
| 28And Samuel said to him, "The Lord has torn the kingdom of Israel from you, today; and has given it to your fellow who is better than you. |
|
כחוַיֹּ֚אמֶר אֵלָיו֙ שְׁמוּאֵ֔ל קָרַ֨ע יְהֹוָ֜ה אֶֽת־מַמְלְכ֧וּת יִשְׂרָאֵ֛ל מֵעָלֶ֖יךָ הַיּ֑וֹם וּנְתָנָ֕הּ לְרֵעֲךָ֖ הַטּ֥וֹב מִמֶּֽךָּ: |
| 29And also, the Strength of Israel will neither lie nor repent, for He is not a man to repent." |
|
כטוְגַם֙ נֵ֣צַח יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יְשַׁקֵּ֖ר וְלֹ֣א יִנָּחֵ֑ם כִּ֣י לֹ֥א אָדָ֛ם ה֖וּא לְהִנָּחֵֽם: |
| And also, the Strength of Israel will neither lie: And if you say, “I shall repent of my sin before Him, it will no longer avail to take the kingdom from the one to whom it was given, for the Holy One, Blessed be He, Who is the Strength of Israel, will not lie by not giving the good to whom He promised to give it.” |
|
וגם נצח ישראל לא ישקר:
ואם תאמר אשוב מעוני לפניו, לא יועיל עוד ליטול את המלוכה ממי שנתנה לו, כי הקב"ה שהוא נצחונו של ישראל, לא ישקר מליתן הטובה לזה שאמר ליתן:
|
| 30And he said, "I have sinned. Now, honor me now in the presence of the elders of my people, and in the presence of Israel, and return with me, and I shall prostrate myself to the Lord your God." |
|
לוַיֹּ֣אמֶר חָטָ֔אתִי עַתָּ֗ה כַּבְּדֵ֥נִי נָ֛א נֶ֥גֶד זִקְנֵֽי־עַמִּ֖י וְנֶ֣גֶד יִשְׂרָאֵ֑ל וְשׁ֣וּב עִמִּ֔י וְהִֽשְׁתַּחֲוֵ֖יתִי לַֽיהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ: |
| 31And Samuel returned after Saul, and Saul prostrated himself to the Lord. |
|
לאוַיָּ֥שָׁב שְׁמוּאֵ֖ל אַחֲרֵ֣י שָׁא֑וּל וַיִּשְׁתַּ֥חוּ שָׁא֖וּל לַֽיהֹוָֽה: |
| 32And Samuel said, "Bring Agag, the king of Amalek, near to me." And Agag went to him delicately. And Agag said, "Surely, the bitterness of death has turned." |
|
לבוַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֗ל הַגִּ֚ישׁוּ אֵלַי֙ אֶת־אֲגַג֙ מֶ֣לֶךְ עֲמָלֵ֔ק וַיֵּ֣לֶךְ אֵלָ֔יו אֲגַ֖ג מַעֲדַנֹּ֑ת וַיֹּ֣אמֶר אֲגָ֔ג אָכֵ֖ן סָ֥ר מַר־הַמָּֽוֶת: |
| And Agag went to him delicately: (Heb. ‘ma’adanoth.’) Jonathan renders: delicately. |
|
אגג מעדנות:
יונתן תרגם: אגג מפנקא:
|
| Surely, the bitterness of death has turned.: Indeed, I know that the bitterness of death has turned toward me, and is approaching. |
|
אכן סר מר המות:
באמת ידעתי כי סר וקרב עלי מרירת המות:
|
| 33And Samuel said, "As your sword bereaved women, so will your mother be bereaved among women." And Samuel hewed Agag in pieces before the Lord in Gilgal. |
|
לגוַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֨ר שִׁכְּלָ֚ה נָשִׁים֙ חַרְבֶּ֔ךָ כֵּן־תִּשְׁכַּ֥ל מִנָּשִׁ֖ים אִמֶּ֑ךָ וַיְשַׁסֵּ֨ף שְׁמוּאֵ֧ל אֶת־אֲגָ֛ג לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה בַּגִּלְגָּֽל: |
| As your sword bereaved women: to render them veritable widows from their husbands, for you would cut off the membrum virile of the youths of Israel. |
|
כאשר שכלה נשים חרבך:
להושיבם אלמנות מבעליהם, שהייתם חותכים זנבי בחורי ישראל:
|
| And he hewed: (וישסף) He cut him into four pieces. There is no similarity to this word. The Targum renders: ‘ufashah.’ And in our Gemara (i.e., T.B., Bets. 33b) we find: He broke a branch off (‘m’fashah’), and gave us each several sticks, meaning that he split. |
|
וישסף:
חתכו לארבע, ואין לתיבה זו דמיון ותרגום וישסף, ופשח. ובגמרא שלנו יש הוה מפשח ויהיב לן אלותא, כלומר בוקע:
|
| 34And Samuel went to Ramah, and Saul went up to his house in Gibeah of Saul. |
|
לדוַיֵּ֥לֶךְ שְׁמוּאֵ֖ל הָרָמָ֑תָה וְשָׁא֛וּל עָלָ֥ה אֶל־בֵּית֖וֹ גִּבְעַ֥ת שָׁאֽוּל: |
| 35And Samuel came no more to see Saul until the day of his death, for Samuel mourned for Saul, and the Lord was repentant that He had made Saul reign over Israel. |
|
להוְלֹא־יָסַ֨ף שְׁמוּאֵ֜ל לִרְא֚וֹת אֶת־שָׁאוּל֙ עַד־י֣וֹם מוֹת֔וֹ כִּֽי־הִתְאַבֵּ֥ל שְׁמוּאֵ֖ל אֶל־שָׁא֑וּל וַיהֹוָ֣ה נִחָ֔ם כִּֽי־הִמְלִ֥יךְ אֶת־שָׁא֖וּל עַל־יִשְׂרָאֵֽל: |
